אוזניים להם ולא ישמעו

בזמני הפנויי אני כותבת שירים רבים, בין השאר אני לוקחת השראה מספר תהילים והתנ"ך. ארצה לשתף בשיר מקורי שחיברתי בהשראת פרק קט"ו מספר תהילים ושיר נוסף בהשראת ספר משלי כ"ד

אוזניים להם ולא ישמעו

בוחרת דרכים,נזהרת בצעדיי,
פן אעמוד על רגליי ולא יהלכו.
חיבוק שעטף בזרועות חשופות אחרת,
וחמדת אשת איש,
יאחוזו בידיו ולא ימישון.

היופי הוא מלכודת, פיתויי לסכנה,
עיניים להם, ולא יראו.
ריח זיעה ספוג במדים,
כמצבת זיכרון לחושיי המתאבלים,
אף להם, ולא יריחון.

למשמע קולך ,כעד צלילי שקריך הצורמים,
אומנות הלחימה שלי,לצרוח בדממה
את המילים שלעולם לא תשמע,
אוזניים להם ולא ישמעו.

רק דבר אחד מבקשת ממך לזכור,
שאהבתי אותך ,
כי לא אוכל לומר לך זאת שוב,
פה-להם, ולא ידברו לא-יהגו, בגרונם.
 

 

קו הגבול/בשבי הזיכרון

אהוב שלי ,חייל,
חדור מורשת קרב,פקדו עליך
ולא תירא מ-דבר,גם לא תספר,
האנשים האלו לא מכירים אותך,
גם אני לא, כבר לא עכשיו.

אהוב שלי ,חבר,הודף המחשבות,
המסע ההוא טבוע,בחולות עוד עקבותיך,
האם זהו ההסבר של שתיקותיך?
בנפול אויבך, אל תשמח ובכישלו,אל תעלוז
זכור את שעברנו,
אהוב שלי ,חבר, אני אזכור למען שנינו.

כי בתחבולה תעשה לך מלחמה,
אך אין בה מנצחים,
אזוק לרמזים, כורע ברך בשבי התככים
הקשב המפקד, זו כיתת יורים.

אהוב שלי,חייל,
חדור מורשת קרב,
פקדו עליך, חיי שקר בצל הדממה,
ולא תירא להילחם,
כי בך העוז וחסרה בך הדעת.

אהוב שלי ,חבר, מדחיק הרגשות,
בודדה בלעדיך גם בתוך קהל ואלפי אנשים,
חיוכים מזויפים.
אהוב שלי,חבר, השבוי בעולמם של חוקרים,
אם כל ההתחלות נועדו להגיע לסוף,
למה לא בחרת סוף אחר?

כי בתחבולה תעשה לך מלחמה ללא מנצחים,
תככים יוליכו לאבדון,
באקדחים שלופים תכרע ברך,
תיפול לשבי הפיתיון.

אהוב שלי,חייל, חדור מורשת קרב,
פקדו עליך להיות חייתי ,כדי שאני יוכל להמשיך הלאה,
רק כך אבין שאין למי לחזור ואין עם מי להישאר.
הלב שלי הלך איתך לכל מקום,
הייתי השבויה שלך,עכשיו של הזיכרון .
 

 

 

אהבתיך-בהשראת רשב"ג

זה ההרגל שלא מרפה מהמבט המנצנץ
המילים המלטפות והחיבוק המחזק,
להיכנס לחדר ריק ממך,
זה כמו לקפוץ מצוק למים,לוקח זמן לראש לצאת,
אהבתי אותך ,יודעת שאהבת אותי.

אין בי געגוע אך אינני שלמה
אין בי כעס גם לא חרטה
על שהלכתי בעקבותיך,
פשוט מוזר שהעתיד שלי עם אחר
וידייך יענדו טבעת לאחרת.

הדמעות דילגו מעלי,האם גם מעליך?
למדתי איך לחייך בלעדיך,
על גבול התמימות אמונה עיוורת,
אמן האשליות כמה שהפעם טעית בדרך.

מציאות הגשימה
חלומות מסוייטים על אהבה נגדעת
בלי הבנה ללא הסבר,
אני לך,סולחת .
 

 

תמונה ראשית: zeevveez

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל