עליית מחירי הדלק והחשמל = החמרה בתאונות הדרכים וירידת רמת הבריאות

עליית מחירי הדלק והחשמל = החמרה בתאונות הדרכים וירידת רמת הבריאות ,במקביל, נראה עלייה בפשיעה, ירידה בבריאות בהשכלה והמוסר.

 

מתחילת שנות השבעים (של המאה הקודמת), זמן בו רכישת רכב פרטי החלה להיות נפוצה יותר ויותר, ועד תחילת שנות התשעים, רמת תאונות הדרכים לעומת כמות הרכבים, הייתה גדולה ביותר בייחוד עקב תקלות בטיחותיות. אזרחים רכשו רכב , אך עקב עלות גבוהה ביותר לתחזוקתו , הזניחו את הטיפול השוטף בו לכיבוי שריפות והשתמשו ברכב על חלקיו הבטיחותיים עד מעבר למותר והרצוי. עקב כך , חקירות תאונות דרכים הסתיימו לעיתים במסקנה של כשל בטיחותי של הרכב ולא הגורם האנושי. בסוף שנות השמונים , חלה עלייה מאוד חדה בכמות הרכבים על כבישי ישראל כאשר, גם הכבישים נמצאו בפיגור תשתיתי וגם רמת התחזוקה של הרכבים נשארה ירודה, גיל רכב ממוצע הגיע בשקט ל- 20 שנה ואף יותר ולא הייתה מדיניות ברורה לגבי גריטת רכבים כמו גם מיסוי מופחת על חלקי חילוף. מצב זה השתנה במידה ניכרת לטובה כאשר משרד האוצר נענה לוועדה בנושא והוריד את רוב המיסוי על חלקי רכב בטיחותיים, מצמיגים ועד פנסים דרך חלקים קריטיים כמו בלמים וחלקי היגוי. בשנת 2000 שונו שוב הכללים והורדו מיסי יבוא מעוד חלק נרחב של חלקים. במקביל החלה ה"מודה" של רכבי ליסינג "לכל פועל" ,בעיקר במגזר ההייטק והתפשט גם למגזרי תעסוקה אחרים. רכבי הליסינג מכבידים קשות על מערכת הכבישים , מעלים את רמת זיהום האוויר אך אי אפשר להתעלם מהעובדה כי גיל המכוניות בארץ הצעיר וכי חלק מהרכבים מקבלים טיפול שוטף המועיל לבטיחות בדרכים.

עליית מחירי הדלק העקבית מאז שלש שנים עם קפיצות מאד גדולות בשנה האחרונה בנוסף להכבדת המיסוי על הדלק, עומדת לשנות את תמונת המצב מקצה לקצה!! עם שיחה של בעלי רכב פרטי בזמן תדלוק בתחנות הדלק, נשמעת לא רק טרוניה ( בלשון המעטה) אלא גם הצהרות גלויות ונסתרות כי עקב עלות הדלק , יותר ויותר בעלי רכב פרטי כולל מוניות, עובדים אך ורק על מנת לתדלק את רכבם ומעכבים, עקב-כך, את הטיפול ברכבם, נוסעים ללא ביטוח ואף מתחמקים מתשלום רישוי הרכב והעברתו במבחן תקינות שנתי (טסט). בהתבוננות קצרה על מצב הצמיגים של אותם רכבים רואים כבר היום נהיגה על צמיגים שחוקים, רכבים יותר ויותר מלוכלכים וחלקי פח פגועים ללא טיפול כמו גם פנסים ראשיים צהובים ואטומים מיושן.

גם בתקשורת כבר שומעים חריקות לגבי הגבלת השימוש ברכבי הליסינג ויש לצפות שמדיניות חברות המשתמשות ברכבים אלו כמו גם חברות הליסינג עצמם, ישנו את מדיניות התחזוקה של הרכבים, יחלו בהכנסת חלקי חילוף חלופיים וגם אם תקניים מבחינת תקינה ישראלית, לא בהכרח מהסוג הטוב ביותר, צמיגים יוחלפו לעיתים רחוקות יותר ויושקע בהם פחות ממון תוך וויתור על איכות ואפילו על התאמה מלאה לדרישות יצרני הרכב.

וכל זה רק בהקשר הרכב עצמו : גם רמת העצבנות , וזה כבר מורגש עתה, האלימות והגורם האנושי בתאונות יעלה, אין לנהג הישראלי היום סיבה להיות רגוע כאשר הוא שורף את משכורתו בכורח ומחוסר באלטרנטיבה של תחבורה יעילה , כולל שבת, בייחוד מחוץ לערים הגדולות, שם , לחיות בלי רכב , זה גובל בפגיעה בחופש העיסוק והביטוי. אם בעיר כמו תל-אביב, יש עדיין מוצא יחסית סביר ליציאה מהבית בערבים ( לא בשבת - עדיין), "בפריפריה" ,עלות הדלק הגבוהה , מול מחדל תחבורה ציבורית קשה, נועלת אזרחים בבתיהם מול כלי תקשורת ברמה ירודה ומכאן התוצאות לירידת הערכים, התרבות, עליית הפשיעה וכל המשתמע מכך, זה רק עניין של זמן, אם כבר לא בנמצא..

אותם דברים חלים גם על עליית מחירי החשמל והמים אשר מביאים עימם במרוצה , ירידה ברמת החיים, חיסכון בהוצאות חשובות כמו טיפולי שיניים, ביצוע פעולות רפואיות העולות ממון, רכישת תרופות ומזון איכותי. במקביל דיכוי הרצון לעבוד וליהנות מפרי העמל.

לכל בור יש תחתית, אך זה אינו אומר שהתחתית בטוחה וטובה, דבר אחד בטוח, יותר ויותר אזרחים יגיעו לתחתית ואזרחים חלשים כלכלית, הם אזרחים אשר יפסיקו להאמין ביכולתם להתקיים, לסמוך על המדינה כמקום בטוח וכתגובה יתרמו פחות למענה. מכאן כבר אין צורך לכתוב את התסריט של עתיד המדינה אשר עוד עתה נמצא בידיים של הממשלה והכנסת....

 

מקור תמונה: FreeDigitalPhotos.net


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל