איך בראתי את אלוהים

הסיפור השלם (והאמיתי) על השכן שלי, מיכה (אלוהים)

יש לי שכן. דתי.
אמנם דתי מתקדם – אחד כזה שלא עושה עשה עניין מקוצים של יוד.
לא היסטרי, אבל עדיין, בטוח לגמרי שיש כזה מין דבר - אלוהים, שברא כל מיני דברים.

פגשתי אותו בכניסה לבניין לפני כמה ימים (לא את אלוהים, את השכן).
חילופי הדברים הרגילים בינינו -
הוא: שנה טובה.
אני: עכשיו ספטמבר, השנה מתחילה רק עוד ארבעה חודשים.
מפה לשם, הגענו (שוב) לנקודה: אלוהים - אמת או דמיון?

איפושהו תוך דין ודברים ידידותי, הזכיר לי את "אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ".
אמרתי לו: מדינה כ"כ קטנה, מישהו כבר היה רואה ומרים טלפון לקו האדום (ראיתי את אלוהים אצל שוקי זיקרי/בתור של אבולעפיה/במצודת זאב) בצרוף תמונות מהאיי-פון...
בארץ הוא בטוח לא.
אמרתי: בוא נשכור מטוס עם הרבה הרבה דלק, נטוס ונחפש את אלוהים בכל השמיים. נמצא? אני חוזר בתשובה. לא נמצא? אתה מודה שחיית בטעות.

לא הסכים.

אמר: אלוהים זה אצל כל אחד בלב. (דתי מתקדם, ציינתי כבר?)
לא איבדתי אף עשתון והצעתי: נלך לאיכילוב ונצפה בעשרים ניתוחי לב פתוח. נמצא אלוהים, אני חוזר בתשובה. לא נמצא, אתה מתפקר, הולך?

לא הסכים.

אמרתי לו, נלך לכותל, ונשים לו פתקה בתוך האבנים. נכתוב: "הנני הח"מ, מתחייב לתרום עשרים שקל לישיבת אור שמח, אם מקבל סימן ממך (אלוהים)".
אמרתי: אולי אדון אלוהים עסוק השבוע, ניתן לו 10 ימי עסקים לתגובה רשמית.

לא הסכים.

אמרתי לו: יש מקום, נקרא וי. וואי. קאניס מאז'וריס (VY Canis Majoris), מכיר?

אמר לי, לא, לא מכיר.

אמרתי לו: תראה, נגיד שעכשיו קיץ, וחם, ואתה הולך לים. אתה לוקח טיפה אחת של מים מהים של חוף שרתון, ושם בתוך המיקרוסקופ. אם המיקרוסקופ חדש, יד ראשונה במצב טוב, מרופא, אתה תראה שלטיפה הזאת יש הרבה הרבה מולקולות. תבחר אחת ואל תגלה לי איזה.

שאל אותי: אפשר לבחור 2 יהלום?
אמרתי לו: אמרתי לך אל תגלה, רק תבחר - בלב.

אמר לי: בסדר, בחרתי.
אמרתי לו: המולקולה הזאת הקטנצ'יקית, של הטיפת מים מחוף שרתון, זה כדור הארץ.
אמר לי: מה???
אמרתי: תסתכל טוב טוב ותראה בתוך המולקולה שבחרת, את אירופה בצד שמאל, אוסטרליה למטה, ותראה את סין, איפה שהרבה הרבה אנשים עם עיניים מלוכסנות.
עכשיו, קח קצת ימינה, עד שתראה שלט קטן עם האותיות מם זין הא תו (מזה"ת). אם לא מוצא, תנסה לחפש לפי הקולות של היריות וההתפוצצויות או תסתכל עם זכוכית מגדלת.

מה זכוכית מגדלת? אני כבר בטלסקופ, הוא אומר.
טוב, הוא קצת התבלבל – זה מיקרוסקופ, אבל חוץ מזה הפעם הוא צדק השכן שלי, קוראים לו מיכה.

ואז, השכן הטוב שלי צורח לי באוזן: כן! מצאתי!!! מצאתי!!! (לרגע היה נדמה לי שגיליתי את ארכימדס.)
אמרתי לו: תחפש עכשיו במזה"ת הזה, איש אחד עם זקן, שמגמגם. מזכיר קצת, בפרופיל, את צ'רלטון הסטון.
אמר לי: מה, אתה עושה צחוק עלי?
אמרתי לו: לא, לא צחוק. באמת התורה. תמצא את המגמגם ותן לו ספר הוראות שימוש, שיסביר לו בדיוק מה לאכול ומה ללבוש ושבשום פנים ואופן לא יערבב צמר ופשתן.
בעצם, אתה יודע מה? לא ממש אכפת לי שיהיו צמר ופשתן באותו מעיל, רק שלא יהיו ארוגים זה בזה, לא צריך להגזים. אלה, נותנים להם אצבע, ישר רצים לארוג ולהרוג.

עוד תגיד לו, שלא ישכח לא לעשן בשבת – לא בריא, אפשר לקבל סרטן.
תגיד לו שמותר לזיין רק שבועיים בחודש, אבל אם זה עוזר, הם יכולים לזיין את המוח כל החודש (חוץ מפברואר), שלא יגידו שאני לא בסדר איתם.

ועכשיו, הכי חשוב ביותר, תגיד לו ככה: שמכל האוקיאנוסים, החלטתי ללכת על ים תיכון, ומכל הים תיכון על חוף שרתון, ומכל חוף שרתון על הטיפת מים הזאת, ומכל המולקולות של הטיפה הזאת, על המולקולה 7 תילתן (נכון שאת זאת בחרת?), ומכל האוסטרלים, המלוכסנים מסין, האינדיאנים מאינדיאנה והאינדונזים וכולם... את המגמגם עם הזקן והחברים שלו, אני הכי הכי אוהב. מה זה אוהב... מת עליהם שחבל על הזמן.

תגיד לו שאם תמיד ישמעו בקולי, אפילו להוראות הכי דביליות, אשלח להם ים של פרס נובלים, ואם לא ישמעו, אני אתרגז נורא.
תגיד לו שמידי פעם יהיו להם קצת פוגרומים פה ושם אבל שלא יעשו מזה עניין.
תגיד לו גם משהו על, אם ישמרו את השבת, אתן להם מצה שמורה שתשמור על הגחלת, או משהו מהסוג הזה, אנא עארף, תמציא להם כבר משהו קליט כזה, כמו סלוגן, שמחליק על הלשון וקל לזכור.
וגם כן, תעשה להם קצת פעלולים אורקוליים עם עשן לבן ונחשים, שלא יחשבו אלה, שאני צוחק איתם.

מסתכל עלי השכן שלי (מקומה שלישית) ואומר לי:
די, כואבת לי העין מהמיקרוסקופ, וזורק חזרה לים את הטיפה של חוף שרתון (בן-אדם ישר השכן שלי, מה שלוקח, תמיד מחזיר).

היי היי!!! איך נמצא עכשיו את הטיפה שלנו? צעקתי לו ביאוש ופאניקה.

ואז הוא אומר לי: עזוב אותך מהטיפה, התחלת קודם לספר לי על המקום ההוא, WD-40 או משהו. מה נהיה איתו?
אמרתי לו: לא, WD-40 זה בשביל חלודה. המקום זה VY Canis Majoris. (או בקיצור, YVCM)
אומר לי: בסדר בסדר, אבל מה יש במאז'וריס הזה? אולי בפסח ניסע לשם במקום לתורכיה?

וכאן, הדלקתי סיגריה (זה היה ביום חול) וסיפרתי לו על המקום הזה, שהוא כוכב גדול מאוד, הכי גדול בגלקסיה של שביל החלב שלנו, שהגודל שלו בערך פי 2,300 מכדור הארץ שלנו.
אמר לי הוא – השכן (היה קצת נבוך): אשתי אומרת, לא חשוב הגודל.
סיפרתי לו ש YVCM, אמנם הכי גדול, אבל רק אחד מ-400 מיליארד כוכבים בגלאקסיה שלנו, ושהגלאקסיה היא רק אחת ממאות מיליארדים של גלאקסיות, ושבכל הגלאקסיות האחרות, גם כן מאות מיליארדים של כוכבים.

ואז עשיתי לו תרגיל של דמיון מודרך.
ביקשתי ממנו שיחשוב שהמים באוקיאנוסים שלנו זה כמו כל היקום.
שהטיפה שלקח מחוף שרתון זה שביל החלב
שהמולקולה, אחת מספטיליון (1 ואחריו 21 אפסים) המולקלות בטיפת מים אחת, זה כדור הארץ.
שבתוך המולקולה הזאת מסתובבים להם 7 מיליארד אנשים
ואתה, מיכה, שכן יקר שלי מקומה ג', הוא האלוהים של שתי עשיריות האחוז מהם, ורק חצי מהם מכירים בך כאלוהים שלהם.


עכשיו, אי לכך ובהתאם לזאת, הגדרות התפקיד שלך הן כדלהלן:

הג'וב שלך זה לעקוב אחרי כל אחד ואחד מהם (כולל המתכחשים) 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כולל שבתות, חגים ויום ללא עישון, ולהכין רשימה יומיומית ואישית לכל אחד מהם, של מה הם עושים, מה הם אומרים, מה הם לובשים, מה הם אוכלים, ו (הכי חשוב) מה הם חושבים.
מיותר – אני מקווה – לציין, שהמעקב הצמוד מתייחס גם לשאר ה- 6.99 מיליארד שלא נמנים על השבט המיוחד של הסגולים. היי, אתה בראת אותם והם באחריותך, אל תבוא אלי בטענות.
חובה עליך להקשיב לתפילות של כל אחד מהם ולקיים איזה חלק מהן שתמצא לנכון (הסטטיסטיקה המעודכנת מראה שיחס של פיפטי-פיפטי הוא האופטימלי בד"כ, אבל זה לשיקולך).
ניסים. אל תשכח איזה נס קטן פה ושם לעשות להם. חשוב מאד לשמור על מרווחי זמן מתאימים, למשל, נס אחד או שניים בימים ההם ועוד שניים שלושה בזמן הזה. שוב, לשיקולך הבלעדי.

יש לדאוג לתחזוקה, ניקיון, צוות עובדים מיומן וחרוץ, משכורות, קופת חולים וכו, או בקיצור, כל הדרוש לניהול גן עדן ראוי לשמו.
כמו"כ, נא לדאוג למלאי גפרורים, עיתונים ישנים ודלק שמספיק לתפעול שוטף של הגהינום.

נא לתת יחס שווה והוגן הכולל את כל המטלות שלעיל, לכל אחד מהמיליארד מיליארדים של הכוכבים האחרים. יש לעקוב דקה דקה ושעה שעה גם אחרי מעשיהם ומחשבותיהם של כל אחד ואחת מן היצורים החיים על חלק מאותם מיליארד מיליארדים של כוכבים. הכל שלך, עיניים גדולות. תתמודד.

יחד עם זאת, אם מתעורר בך צורך שאינו בר כיבוש, לבצע איזה שהוא מפץ גדול או מכתש קטן פה ושם, תרגיש חופשי ללכת על זה.
קח בחשבון שאתה היחיד עם ההכשרה המתאימה לתפקיד, כך שאין חופשות ואין יציאות הביתה כרגע (לעולם ועד), אח"כ כבר נראה.

עכשיו, לפני שיחשיך, לך חפש את הטיפה שזרקת חזרה לים וכשתמצא, תשמור עליה. אל תכניס אותה לתה, אחרת, הלך עליהם.
ובינתיים, עד שיהיה תקציב למיקרוסקופ חדש (עוד בערך 17 מיליון שנות אור), תסתדר עם מה שיש.

ואז אלוהים אומר לי, סליחה תיקון, מיכה, השכן שלי אומר לי:

תגיד לי, דוקטור (זה ככה כינויי חיבה בינינו, הוא קורא לי דוקטור, אני קורא לו מיכה), האנשים האלה שבתוך המולקולה שהיא אחת מספטיליון (1 ואחריו 21 אפסים) מולקולות של הטיפת מים הזאת, שהיא אחת ממיליארדי מיליארדים של טיפות מים מהאוקיאנוסים, מה יהיה אם לא יאמינו לשטויות שלך?

אמרתי לו: זה הדבר האחרון שצריך להדאיג אותך, יאמינו גם יאמינו.
אם מאמינים שפעם בשנה בא הזקן השמנמן מהקוטב הצפוני, ובלילה אחד נכנס לכל הבתים דרך הארובות ומחלק מתנות לילדים...
אם מאמינים שפתחת ים בשביל החברים של המגמגם עם הזקן ואח"כ סגרת ים על האלה בלי זקן שרדפו אחריו, יעני כמו נהג אוטובוס שפותח וסוגר דלתות...
אם מאמינים שניצלת מרות של יחסי אלוהים – ואדם, והכנסת להריון את האשה של הנגר...
אם מאמינים בכל אלה, יאמינו לכל שטות. עלה והצלח!

יאללה ביי


עדכון אחרון: אני סה"כ התלוצצתי, אבל... הם האמינו לו!



ל א  י א מ ן ! ! !

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל