יום של ביש מזל

כַּזֶּבֶת או בְּדִיָּה עם סוף מכוער נורא

חשבתי ש – אם אצעד על המדרכה לא אתקע באף אחד.
רגע אחרי, רוכב אופניים כבן 60 נתקע בי.
אז חשבתי ש – אם ארד לכביש אף אחד לא יתקע בי. אחרי הכל בכביש יש המון חוקים
שמגנים על הולכי רגל. אף אחד לא נתקע בי, חוץ מזה שנהג עצבני עצר בחריקה ופוצץ אותי במכות.
ממה שהצלחתי לשמוע בין מהלומה אחת לשנייה:
"חלאה על שתיים..”
"שעה אני צופר לו שיזוז, והנבלה....”
אז חשבתי ש – אם אלך על שפת המדרכה, זאת שצבועה בכחול לבן, או באדום צהוב,
ולפעמים גם באפור מדכא, אף אחד לא יעז.
"סתכל על מה אתה דורך, אידיוט!” - עובד עירייה אידאליסט,
מאלו שעומדים עם שלטים זוהרים בכביש ועוצרים את התנועה לפעמים, החליט שדרכתי לו על הצבע הטרי בו צבע
את אבני השפה. הוא כמובן מיהר לקלל ולאיים, ואני לנוס.
אז חשבתי ש – אם אנהג באוטו סגור עם חלונות ומנעולים אף אחד כבר לא יוכל.
אחרי שלוש שעות ישיבה ברכב בהם נשארתי באותו מקום הבנתי שאת המפתחות השארתי במקום אחר.
אז חשבתי ש – אם אסע בתחבורה ציבורית דבר שכזה לעולם לא יוכל לקרות.
בחרתי ברכבת כמובן. בשל הנוחות והמהירות.
אז מה אם אינה מגיעה כלל אל היעד שלי, העיקר שאף אחד כבר לא יוכל.
"יש לך כרטיס לקרון השמור?” שמעתי קול בס עבה ומאיים. “יאללה עוף עוףףף".
וגם מהרכבת סולקתי בחרפה ובושת פנים.
אז חשבתי ש – אם אעמוד במקום אחד ולא אזוז אף אחד לא יעז.
"מה אתה תקוע פה כמו בול עץ מרקיב ומלא תולעים?”
שמעתי קריאה חצופה מאישה שמנה במיוחד, עונדת עגילי ענק בצבעי סגול ואדום.
אוחזת בידה לאפה ענקית מלאה בשר ודברים טובים, ומדי פעם נוגסת בה ברעבתנות.
"אין לי מנוח" – שחררתי קללה עסיסית לאוויר.
"לאמא של מי קראת כך?” התקרב אלי שחום עור ענק, עם המון קוצים ושרירים.
תפסתי את הרגליים ופתחתי בריצת טירוף.
חשבתי ש – אם ארוץ אף אחד לא יעז.
בום! נתקעתי בעצמה רבה בעמוד חשמל מט לנפול, שנפל מעוצמת המכה על בית שכן,
מתיז עשרות גצים וניצוצות. קוטע את הזרם לדיירי הרחוב כולו,
שיצאו בהמוניהם מהבתים והצביעו עלי, בפנים חמוצות:
"זה הוא!”
"הוא זה ש....”
זהו זה. אקבור את עצמי הצהרתי מיד, והתחלתי לחפור.
עוד לא רוקנתי את כף החול הראשונה ואני שומע יללה:
"אמאאא, הוא הרס לנו את המערה" - צפיתי בעיניים כלות באמא המתקרבת אלי בפנים איומות עם מבט רצחני.
אתלה את עצמי. אמרתי ומיהרתי לטפס אל הגג הסמוך.
היי, העצים האלו שלי, גנב! ואיש זקן בסרבל כחול ומוכתם התקרב בריצה כשבידו פטיש ענקי.
אין ברירה אקפוץ אמרתי ביאוש וזינקתי.
נוחת לתוך דוכן שווארמה ומתמלא בחמוצים טחינה והמון המון חריף, וזה מכוער מאוד.
 
 
תמונה ראשית: gt8073a




 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל