לא שיוויון ולא נעליים... אבל יש פתרון

מעולם לא היה שיוויון וגם לא יהיה כזה והסיבה ברורה: פשוט אין מקום (פיזי וכספי) לשתף את כל צעירי המדינה בנטל! זאת אומר שר הביטחון וגם הרמטכ"ל והם אלה שבאמת יודעים.

עכשיו, ששוקע האבק מהמאבק בכנסת על "השיויון בנטל" ברור לכל שלא הושג דבר! שהכל נדחה לעוד כמה שנים וכל הדיבורים על הישג בנושא זוהי שטות מוחלטת. בכלל, אני לא מבין את אלו שהמציאו את הסיסמה על "שיוויון בנטל". מעולם לא היה שיוויון וגם לא יהיה כזה והסיבה ברורה: פשוט אין מקום (פיזי וכספי) לשתף את כל צעירי המדינה בנטל! זאת אומר שר הביטחון וזאת אומר גם הרמטכ"ל והם אלה שבאמת יודעים גם אין שיוויון בין המשרת בסיירת מטכ"ל 3 שנים ובין זה המבלה זמנו בגלי צה"ל...

ידוע גם ללא מעט אנשים במדינה כי צה"ל זקוק כיום לפחות מ- 55% של המתייצבים לשירות, (והמדינה לפחות מ-5%). מה אם כך יעשה עם עוד עשרות אלפי צעירים חרדים (וערבים) שיתייצבו? הרי רק לספק לאלה החרדים את צרכיהם המיוחדים וגם לפרנס את משפחותיהם הצעירות יעלה לצבא הון תועפות (ואנחנו לא מדברים עדיין על חוסר כושר גופני והעדר אינטיליגנציה חילונית עליה בנוי הצבא) - אלא שבכל זאת, הדבר היחידי והחשוב ביותר שעל המדינה לדרוש הוא קיומו של החוק, זה החוק המחייב כל צעיר וצעירה בהגיעם לגיל 18 להתייצב.
 
באקט ההתייצבות אומר למעשה הצעיר(ה) למדינה: "אני אזרח(ית) המוכן(ה) למלא חובתי למדינה אם זו תקרא לי". המדינה מצידה לא מבטיחה להשתמש בשירותי המתייצב, ולכן קרוב לוודאי שמרבית הצעירים החרדים (או הערבים!) אשר יתייצבו לא יקראו כלל לשירות בפועל. האם זה לא ברור לרבנים? יותר מכך, מרדנות הממסד החרדי בנושא זה נראית לכאורה אבסורדית, כל מה שהם היו צריכים לעשות הוא להורות לצעיריהם להתייצב כי הרי ברור להם שרובם המכריע של המתייצבים הצעירים שלהם לא יגויסו כלל. לכן ניתן היה להגיע להסכם עם המדינה על מכסה מקסימלית ולא גדולה אשר כן תגויס, והממשלה אכן חיפשה פיתרון בכוון זה.
 

אז מה בכל זאת מוציא מדעתם את הרבנים החרדים?

האם זה באמת חטא של שירות "במדינה של גויים" האם זו הבעיה העיקרית ? או שהבעיה שלהם נעוצה בחשש שצעיריהם יבואו במגע עם התרבות החילונית ו"יחזרו בשאלה", (כמו שזה קורה עכשיו בממדים אשר מדאיגים אותם). אבל את שתי הסיבות הנ"ל הרבנים אינם צורחים בקולי קולות בהפגנות עם נאקות בכי מזויפות, הם מעלים את נושא הגיוס כגזירת מלכות כנגד לימוד התורה, כאשר גם הם וגם הציבור יודעים כי זהו שקר מתועב!
תרבות השקר החרדית אינה דבר חדש. נזכור שהיו רבנים ששיקרו לקהילותיהם באירופה והורו להם להיות צייתנים לנאצים (וכך הם ינצלו) בעוד שהגדולים והעשירים שביניהם קופצים על רכבת המילוט לשוויץ... גם לתחרות המלוכלכת בין ה"חצרות" השונות על הקיצוניות, יחד עם שנאתם היוקדת להצלחת המפעל הציוני, הם ימנעו כל הסדר עם המדינה. מכוון שני, המדינה לא תוכל לעמוד במאסרם והענשתם של אלפי צעירים חרדים (או ערבים) הן באספקט הלאומי הכלכלי והחברתי והן באספקט התדמיתי בעולם.

הפתרון המתחייב מכך, ואשר עליו בית המשפט העליון רמז בפסיקתו לאחרונה עונש כלכלי! יש לאמץ את הסיסמה הקובעת כי לאזרח "אין זכויות בלי חובות" ולכן יהיה על המדינה לתקן את סעיף העונשים בחוק שירות לאומי ולהכריז כי מי שאינו מתייצב מאבד חלק משלל זכויותיו כאזרח לרבות: קצבאות ביטוח לאומי, זכות בחירה לכנסת, מיסוי יותר גבוה, ואיבוד סובסידיות בחינוך ובבריאות. מצד שני על המדינה להכריז על הטבות משמעותיות למגוייסים הן לפי תפקידם והן לגבי זמן השירות, לרבות הטבות בחינוך גבוה ובסיוע לשיכון.

אם נחשוב בצורה מופשטת, בעצם אין פה ענישה... על בסיס העיקרון שתאמץ המדינה דרך הכנסת ש "בלי חובות אין זכויות", ש פה אפשרות של בחירה חופשית של כל אזרח ואזרחית במדינה, אם הוא (או היא) מעדיפים שלא לקבל זכויות וגם לא לקבל על עצמם את החובות שמטילה עליהם המדינה. זה יהיה נכון לא רק לאלעד ולבני ברק, אלא גם לרמת-אביב ג' ולאום אל-פאחם. על המדינה לפעול בכוון זה במהירות ובנחישות למרות הזעקות של שונאינו בעולם (ובארצנו) על זכויות האדם והפליות וכו' - הסיסמה: בלי חובות אין זכויות!
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל