חיילים בדילמה

חשוב שנדע על אפקט הבומרנג של הצהרת ראשי ממשלות ישראל על רצונם להקים מדינה פלסטינית בתוך מדינת ישראל

חשוב שנדע על אפקט הבומרנג של הצהרת ראשי ממשלות ישראל על רצונם להקים מדינה פלסטינית בתוך מדינת ישראל. פחות חשובה היא הצהרה של שרת המשפטים ושרים וח"כים אחרים אך נזקיה גדולים. עוד פחות מכך חשובה היא הצהרה של סופרים כמו עמוס עוז ודוד גרוסמן, אך נזקיה גדולים.
 
כיצד החיילים של צבא ההגנה לישראל מבינים את האמירות האלה? הם עלולים להגיע למסקנה כי אין להם על מה ולמה להילחם. אם האויב מקבל על מגש הכסף מדינת טרור ערבית נוספת במתנה – אז למה ועל מה לסכן את החיים? על מה ולמה לבצע מעצרים ולרדוף מחבלים אם משחררים אותם ונותנים להם להקים מדינת טרור בלב הארץ? התשובה לשאלות אלה מגדירה את המנהיגים "נפילים או נפלים".
 
מטילים על החיילים גם ככה משא כבד מכפי כוחם: לשמש כמשטרה לפיזור הפגנות של ילדים ונערים ערבים פלסטינים, להרוס ולפרק ניצני יישובים יהודיים ברחבי יהודה ושומרון, לעצור ולאזוק ולרדוף מתיישבים חלוצים שחוזרים לאדמת הקודש של ארץ התנ"ך, לעמעם את הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, ולהחלים בארגוני שמאל חתרניים כשידיהם קשורות ומפקדיהם מודחים כשלא הצטלמו טוב.
 
החיילים גם צופים כיצד הצבא שלהם הופך לזירה פוליטית של שדולת הנשים הפמיניסטיות, המנסות להפוך את הצבא הקרבי לצבא נשי. החיילים נאלצים להשתתף במופע האימים של רוקי, של מחתרת הרב תרבותיות הליברלית הקיצונית, הנחושה להפוך את הצבא למקום בו שירת נשים חשובה יותר מלוחמים מצטיינים ומאימונים קרביים. אותה מחתרת שעשתה ועושה הכנה מנטלית לחיילים כדי שיגרשו יהודים.
 

החיילים נאלצים להתגייס לצבא שנלחם לגייס בכפייה חרדים, לא לגייס מתנחלים קיצוניים, לגייס יותר ויותר נשים דתיות בקמפיין דורסני, מתעמת עם חיילי ההסדר המצטיינים, מקים יחידות מעורבות של לוחמות עם לוחמים למרות ובניגוד לעובדות ולמסקנות המחקר של צה"ל עצמו, ובעיקר: החיילים מתגייסים לצבא שארגוני שלום וזכויות אדם ישראליים שונאים אותו ומסיתים להחרים את מדינתו, וחותרים לתת לאויב האכזר פרסי נובל ומדינת טרור ערבית פלסטינית בלב מדינת היהודים.
 
אחת ההבחנות החשובות ביותר בתורת ההחלטות, היא זו המבחינה בין החלטות נכונות לבין החלטות טובות. החלטה נכונה היא זו שהיה צריך לנקוט בזמן אמת, לפי המידע שהיה בידי המחליט. השאלות הפשוטות שמקבל ההחלטות צריך לשאול את עצמו לפני שהוא מקבל החלטה חשובה הן: מה אתה חושב שייצא לך ולאומתך מכך? מה הסיכוי שזה יקרה? ומה יקרה, חלילה, אם לא? אם שאלת את השאלות, ענית בכנות, ובחרת בהחלטה שלפי הנתונים שבידך תוליד את הסבירות הגבוהה ביותר לתרחיש חיובי ביותר מבחינתך, וגם תצמצם את הסבירות לתרחישים המסוכנים – יש להניח כי קיבלת החלטה נכונה.
 
החלטה טובה היא על סמך התוצאה. לא תמיד החלטה נכונה היא גם החלטה טובה. כמו למשל, לא בטוח בכלל שהחלטה שלא להיכנע לדרישות ממשל אובמה וקרי ובני בריתו האירופים והערבים הדורשים להקים מדינת טרור ערבית בלב המדינה היהודית, אלא להתייצב מולם במרד קדוש, הינה החלטה "נכונה" בהתחשב במאזן הכוחות בין המדינות. אבל זו החלטה "טובה" ואפילו מצוינת, שהופכת את מדינת היהודים למדינה היחידה שאומרת אמת לעולם ושומרת על עצמאותה ועל עצמאות העולם כולו אל מול מתקפת הלאומנות הערבית והאיסלם הרדיקלי. זו פונקצית החלטה קעורה שתועלתה לאומה ולעולם כולו היא עצומה.
 
לפיכך, כפי שהערצתנו נתונה ללאונידס הספרטני אל מול החיה האיראנית (אחשוורוש), לוינסטון צ'רצ'יל הבריטי אל מול החיה הגרמנית (היטלר), לגוסטב מנרהיים הפיני אל מול החיה הרוסית (סטלין), לרובספייר הצרפתי, לג'ורג' וושינגטון ואברהם לינקולן האמריקנים, כך לעולם תהיה התהילה נתונה למנהיג יהודי שלוקח סיכון (כמו מרדכי היהודי ויהודה המכבי ודוד בן גוריון), פועל באופן לא שמרני, מקבל החלטה "לא נכונה", אך טובה מאוד, ואומתו נצרבת בזיכרון ההיסטורי כאומה בת חורין שכוח עליון מביא לניצחונה אל מול ציר הרשע והטרור.
 
 
תמונה ראשית: דובר צה"ל
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל