המהפכה התעשייתית החדשה

מה פרוש המונח המהפכה התעשייתית? מה מבשר השלב השלישי של אותה מהפכה? האם השינויים הטכנולוגיים של המאה ה 21 יש בכוחם להבריא את החברה האנושית? מה מקור הרגשת חוסר האונים אל מול בעיות חברתנו.

האם שינויים טכנולוגיים בכוחם להבריא את החברה האנושית? שנים אני מתהלך עם הרגשת חוסר אונים. אני שומע מהתקשורת עד כמה מצבו של העולם עגום. כדרכי אני מנסה לצלול, עד כמה שאני מסוגל, לעומק השאלה. המאמר הנוכחי מסכם תובנות שהתגבשו אצלי בשנים האחרונות.
 

אומנים וממציאים

אם נבחן את ההיסטוריה של מאות השנים האחרונות נראה שבסוף ימי הביניים חלה התפתחות טכנולוגית מהירה. בפרק זמן של כשבע מאות שנים, בין המאה ה 13 למאה ה 19 הומצאו מכשירים ומכונות ששינו את חיי הפרט והחברה. התהליך הזה החל בערי אירופה הראשיות. אנשי התקופה גילו מחדש את שרידי התרבות היוונית-רומית העתיקה, עובדה שהביא לשינויים רבים. ההתחדשות מורגשת במדינות כגון איטליה, צרפת, הולנד, אנגליה. השלב הראשון של עידן זה הצטיין בפריחת האומנות המדע והספרות. התפתחות חיובית זו מלווה בתופעות שליליות קשות: מלחמות, מגיפות, רדיפות פוליטיות ודתיות.
במדינות אירופה שולטים מלכים הנתמכים באצולה. על פי הציורים של התקופה חייהם היה משופע תפנוקים. לאומתם המוני הפועלים בערים חייהם קשים, חיים של עוני ובערות. אוכלוסיה זו מתגוררת בבתים רעועים ובתנאי סניטציה ירודים. במדינות הנוצריות מתנהלת צייד מכשפות ורדיפות על רקע דתי. אלפים מעונים במרתפי האינקוויזיציה. באותם הערים אומנים, אנשי מדע וממציאים יוצרים יצירות אומנות ואדריכלות המעוררים התפעלות עד ימינו, כפי שחווה כל תייר המטייל ב"אירופה הקלסית"
 

 

המהפכה התעשייתית הראשונה

המושג מהפכה תעשייתית נטבע על ידי היסטוריונים של המאה ה 19. הוא מגדיר תקופה בה מדענים, ממציאים וטכנאים בנו מכונות לייצור המוני, כלי תעבורה ממונעים, ומכשירי תקשורת למרחקים ארוכים.
הדחף למהפכה התעשייתית החל בחקלאות דווקא. שינויים טכנולוגיים כגון השימוש במחרשה בעלת חוד פלדה, מחזור זרעים, המצאת מכשיר הזריעה ושימוש נרחב בדשנים, גרמו לעליה בכמות התוצרת החקלאית. תמורות אלה הובילו להקטנת מספר הפועלים הנחוצים לעבודת השדה. פועלי חקלאות מחוסרי עבודה החלו לזרום למרכזי יישוב. תהליך המשתלב בהקמת בתי חרושת לייצור מכונות, מוצרי צריכה ומזון המשוועים לידיים עובדות.
 

 

מנוע הקיטור, שהומצא בסוף המאה ה 18 הביא לפיתוח מכונות. בהם נעזרו לכרית פחם, לשאיבת מים ולתעשיית המתכת והטקסטיל. המצאת מנוע הקיטור גורם לבניית רכבות ומכונות לשימוש בחקלאות. תעשיית כלי הנשק גם היא מנצלת את ה"קידמה" בסוף ימי הביניים מתחיל עידן כלי נשק המשתמשים באבק שריפה, רובים ותותחים. סוגי פלדה חדשים היו לעזר רב לפיתוח תעשייה זו.
באנגליה של המאה ה18 הומצאו מכונות לטוויות כותנה וייצור בדים. פיתוח זה הופך את אנגליה למעצמת יצוא עולמית. בהשפעת החקלאות והתעשייה הממוכנים החברה הפיאודלית של ימי הביניים עוברת מהפך. מחברה המבוססת על חקלאות ומלאכה מסורתיים, המספקת את כל צרכיה בעצמה, לחברה התלויה בייצור תעשייתי ובאנשי מקצוע.
לכאורה חידושים המביאים רווחה לחברה האנושית. למעשה הרעיון ששינויים הטכנולוגים מיטיבים עם האדם מטעה, יש הנהנים ויש החיים בתנאים קשים.
 

המעבר להפרטה

עיבוד הקרקע בעידן ימי הביניים של אירופה נעשה במשותף על ידי הקהילה. באנגליה של המאה ה 16 החל תהליך של הפרטת קרקעות. שטחים לעיבוד חקלאי נמסרים לנכבדי החברה. הקרקע הופכת למצרך סחיר הנקנה על ידי אלה שהממון מצוי בידיהם. החלקות הפרטיות מסומנות בגדרות והבעלות נרשמת בגוף ממשלתי הממונה על כך. שיטה זו עוברת לכל שאר מדינות היבשת ומאוחר יותר לרוב מדינות העולם.
בניגוד לתושבי הכפרים, המספקים את מרבית צרכיהם בעצמם תושבי הערים נעשים תלויים בבעלי מקצוע: אופה, חייט, בנאי. כך מתפתחת חברה המחולקת למספר רב של מומחים ובעלי מלאכה.
מערכת חברתית זו מכונה בשמות שונים: מלוכה, קפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם או דמוקרטיה. לכול השיטות מכנה משותף: אזרחי המדינות מחולקים למעמדות בראשם עומדים שליטים ובעלי האמצעים ומתחתם בעלי מקצוע, פועלים ועבדים.
 

 

בעלי מפעלי התעשייה, השואפים להגדיל את מכירת תוצרתם, מחפשים בעל ברית: למרווח הזה נכנס הסוחר. הסוחרים מתווכים בין התעשייה לקונה. אומנם סוחרים היו קיימים בחברה הפיאודלית, אלה שהקמת התעשייה הממוכנת מגדילה את מספרם. לסוחרים דרוש מימון לרכישת הסחורות, לתפקיד הזה נכנס גורם נוסף: הבנק. הבנקים הם הממנים את התעשיין הסוחר והקונה. לכן הבנק יכול לשלוט בכלכלת המדינות כראות עיניו. בעל הבנק מעודד את כולם, את התעשיינים לייצר, את הסוחרים למכור ואת הקהל לצרוך.
אך כיצד מעודדים צריכה? לשם כך יש לשכנע בני אדם שיש להם צורך לרכוש מוצרים: בית מרווח, מכונית חדשה, טלפון, כלים נעים ובגד הראוי למעמד אליו אדם משתייך. הצורך למכור כמה שיותר תוצרת לכמה שיותר צרכנים מוליד עיסוק נוסף: הפרסומת ומקצוע חדש: הפרסומאי.
בסיכום אנחנו הקהל בריצתנו לצרוך מקיימים את כולם: את שליטי המדינה, את התעשיינים, הסוחרים והבנקאים, בלעדנו כל המערכת הכלכלית קורסת. נראה לי שאין צורך בלימודי כלכלה להבין את מנגנון ההפעלה של המערכת זו.
 

לתפוש את תשומת הלב

המצאת מכונת הדפוס, בגרמניה של המאה ה15 , גורמת להפצת ספרים, חוברות ומודעות. מודעות המודבקים על קירות תפקידם לתפוס את תשומת הלב של קהל רחב. סוחרי עבדים באמריקה נהגו לפרסום מודעות רחוב כפי שנראה בתמונה הבאה. במאה ה 18 בעלי החוות האמריקאים מצאו טבעי ולהתעשר מעבודתם של עבדים. בימינו איש לא היה מעז לפרסם כרזה מסוג זה. אך העבדות לא נעלמה היא לובשת צורות חדשות כמו העסקת ילדים בתשלום אפסי, פיתוי נערות לעבודה בזנות או הגליית יריבים פוליטיים למחנות עבודה.
 

 

מכירת חלומות

אחת החברות שפיתחה מערכת פרסומת יעילה היא חברת קוקה קולה. המשקה המעורר והפרסומת המתוחכמת הצליחו להפיץ את המשקה בעולם כולו. החברה מצליחה למכור כמויות עצומות של הנוזל הכהה. הפרסומאים, הבינו שלא מספיק למכור משקה מרענן וטעים עליהם למכור אשליה.
 

 

משקה קוקה קולה הומצא על ידי רוקח בשם פמברטון (Pemberton). האיש נפצע במלחמת האזרחים האמריקאית והפציעה גרמה לו לסבל רב. להקלת כאביו חיפש תחליף לאופיום, שהיה מקובל לשיכוך כאבים בזמנו, לשם כך רקח תרופה המורכבת בעיקר מעלי קוקה ומאגוזי קולה ומכאן שמו של המשקה.
מראשיתו, המשקה המוגז והריחני, נעשה חביב הקהל, הצלחתו הביא להקמת חברה שמרכזה ב ג'ורג'יה, אטלנטה בארה"ב.
מכירת קוקה קולה, לוותה במערכת פרסומת ענפה. הנערה הצעירה המוצגת בכרזה של שנת 1890 משדרת הבטחה, היא מחזיקה את הכוס בסטייל ומוצגת במיטב בגדי האופנה של התקופה. כל זה שלך במחיר פעוט של 5 סנט.
הפרסומת מוכרת אשליה, אנחנו קונים עוד לפני שבדקנו את המוצר. מה אומר יועץ שיווקי: "בכדי למכור צריך לחזק את המסר הרגשי של הלקוח וליצור אצלו הגשמת חלום, עלינו לשכנעו כי המוצר הנמכר על ידינו, הוא היעיל ביותר, היוקרתי ביותר, הזול ביותר.
מכירת אשליות מבוססת על רצון הקונים לקנות. המפרסם יודע להשתמש ברצון זה לצרכיו. האם אני ער לעובדה שקל לפתות אותי לקנות חפצים שלמעשה אין לי בהם צורך או לרכוש מכשירים שלעולם לא השתמש בהם?
 

המהפכה התעשייתית השנייה

סוס ועגלה אינם מתאימים להעברת כמות התוצרת המיוצרת בבתי חרושת ממוכנים של המאות .18-19. רכבת ממונעת קיטור אינה בעלת כוח ומהירות מספיקים. ממציאים חוקרים וטכנאים עובדים יומם וליל למציאת שיפורים. כזה טבעו של האדם. המאמצים מולידים תוצאות: מנוע הקיטור מוחלף במנוע שריפה פנימית ומנוע הטורבינה. המנועים החדשים מאפשרים בניית רכבות מכוניות אוניות ואווירונים. כלי תעבורה בעלי קיבולת גדולה מקודמיהם והובלת נוסעים רב יותר.
הטלגרף והרדיו מאפשרים העברת ידיעות וקשר למרחקים. התקשורת החדשה משמשת תעשיינים, סוחרים אנשי צבא ופרסומאים.
כל השינוי האדיר הזה מתרחש בפחות ממאתיים שנה. לדאבון הלב היחיד שלא משתנה הוא האדם:
הרצון ולהפיק רווחים גדולים ומהירים דוחף בעלי אמצעי הייצור לחפש שווקים חדשים. בחיפוש אחר שווקים וחומרי גלם מדינות חזקות משעבדות מדינות חלשות. רצון ההשתלטות על אחרים מוביל דיקטטוריים לרדות בעמיהם ולנסות להכניע עמים אחרים. הפיתוח הטכנולוגי לא שינה את אופייה של המנהיגות הפוליטית והכלכלית. האם יש סיכוי לשינוי בעתיד?
 

ניצני המהפכה התעשייתית החדשה

חוקרים וממציאים של המאה ה 21 ממשיכים ליצור טכנולוגיות חדשות בכל התחומים. הפיתוח רב ומהיר עד כדי כך שאין באפשרות איש מהיישוב לעקוב אחר החידושים. פחות מכך להבין את העקרונות הכימיים והפיזיקאים המונחים ביסודם.
השימוש הנרחב בפחם, נפט וגז יוצרים זיהום של האוויר, האדמה והמים. מסתבר שעל כל הטוב הנובע מפיתוח טכנולוגיות חדשות יש לשלם: מחלות, זיהום מי השתייה, השפעה שלילית על האקלים ועוד בעיות רבות.
זיהום האוויר דוחף למציאת מקורות אנרגיה חילופיים: אנרגית השמש, כוח הרוח, עוצמת גלי הים. ובנוסף נעשים מאמצים להשתמש במימן, שמנים מן החי, פסולת ועוד. המטרה החלפת מקורות האנרגיה הנוכחיים בדלקים לא מתכלים שאינם מפיצים גזי חממה רעילים. אך פיתוח מערכות של אנרגיה חילופית נתקלת בקשיים טכנולוגיים וחברתיים לא פשוטים. דוגמה לכך היא הפיתוח של מכונית חשמלית. לכאורה מכונית ירוקה, האם באמת מכונית ירוקה?
 

המכונית הירוקה

חברות רבות בעולם עובדות במרץ על ייצור מכונית חשמלית. מכונית שאינה פולטת גזים רעילים ולכן היא ידידותית לסביבה. המכונית החשמלית עובדת על בטריות , אלה נטענות בחשמל, שלרוע המזל, מיוצר, בחלק גדול מהעולם, על ידי תחנות כוח השורפות פחם, נפט או במקרה הטוב גז. תחנות כוח אלה פולטות לאוויר גזי חממה. נכון הכבישים יהיו פחות רועשים והאוויר בהם נקי יותר אך כמות פליטת הדו תחמוצת הפחמן לא תרד, רק תחליף מקום. כפי שטוען פרופסור דני הורוביץ בכתבה בשם " המכונית החשמלית: יותר או פחות CO2 לקילומטר נסיעה? באתרו: הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס – האדם השורף Homo Combustans.
היכן כן רצוי להשתמש במכונית חשמלית? בארצות כמו קנדה בה רוב החשמל מיוצר בתחנות הידרואלקטריות שאינם פולטות גזי חממה.
בין המומחים קיים וויכוח חריף על מידת התועלת של המכונית החשמלית. רבים מאתנו, שלא מומחים לנושא איננו יכולים לצדד באחד הצדדים, אך עצם הוויכוח מעיד כי לא קיימים פתרונות פלא. כל פיתוח חדש פועל בשני כיוונים אחד מהם מיטיב השני מביא לקשיים.
 

פיתוח אנרגיה ירוקה

השימוש באנרגיה ירוקה נתקל, כמו המכונית החשמלית, במכשולים טכנולוגיים. קולטי שמש מייצרים חשמל ירוק אלה שהצבתם דורש שטח נרחב. פתרון שנראה מבטיח הוא הפקת חשמל בכורים אטומיים. אך תקלות קשות בשני כורים, האחד ביפן והשני ברוסיה מוכיחים
שמקור זה מסוכן. הקרינה הרדיואקטיבית גרם קורבנות אדם, מבלי שאנו יודעים מה הנזק, שהעולם כולו, יידרש לשלם בעתיד.
מדינת ישראל הייתה בין החלוצות בניצול אנרגית השמש. כמעט אין בית בישראל שעל גגו לא מתנוססים קולטי שמש לחימום מים.
המדינה גם משקיעה בפיתוח אמצעים להפקת חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת, אלה שהפיתוח איטי, וכמות החשמל המופק מזערי, רק כחצי אחוז מתצרוכת החשמל של המדינה. הנושא נדון באתר הכנסת: "ייצור חשמל מאנרגיה חלופית בישראל".
לאומת זה קיימות מדינות המצליחות להפיק חשמל חילופי בכמויות ניכרות: כגון אוסטריה, פורטוגל ואיטליה. לאומת זה מדינה כמו סין למשל, הנמצאת בתנופה פיתוח תעשייתי נמרץ, שורפת כמויות אדירות של פחם ונפט. פעילות המזהמת את עריה ותורם להחרפת המצב העולמי.
 

מקורו של חוסר האונים

מירצ'אה אליאדה, היסטוריון דתות ממוצא רומני, תיאר אדם מודרני כמי שאיבד את דרכו בגלל "השכחה, השינה, הטיפשות והמוות". הוא טען ש"האדם המודרני חי בתרדמת מפני שהוא חי בעולם חסר מסתורין שלא מתחשב בממד העל טבעי שקשור לקיום שלו".
האם יתכן שהגורם למצבנו הוא השינה? האם אני שרוי בשינה ואם אתעורר אדע כיצד לנהל את חיי ולהתנהג בחברה?
נגעתי רק במקצת המצאות טכנולוגיות שמקובל לחשוב כפאר היצירה האנושית. מהם ניתן להפיק תועלת אך אסור להתעלם מהנזק.
האשם איננו בהמצאה כי אם בשימוש לא מושכל בה. פיתוח המדע והטכנולוגיה מיושם, במידה רבה, בתעשיית הנשק. תקציבי הביטחון של רוב רובם של מדינות העולם, הם חלק משמעותי מהתוצר הלאומי, לא כולל בוטן וכמה מדינות קטנות אחרות בהם אין צבא. למה נועד הצבא וכלי נשקו? כמובן להגנה בפני אויב חיצוני. ומי אותו אויב? כל אדם או כל מדינה שהשלטון סימן כאויב. אם מדינתנו הותקפה זכותנו להתגונן, וזה נכון. אך למה הותקפנו? כי אומה אחרת אינה מסכימה אם מעשנו או קיימת בינינו שנאה. יכולנו כמובן לשבת למשא ומתן ולהגיע להסכם. אלה שאחד הצדדים חושב שבידו כוח וזמן מספיקים לכפות את רצונו. ואם הצד התוקף לא ישלים עם תבוסתו הרי שהמאבק ימשך. בכל המקרים צד אחד מנסה להכריח את הצד השני להתנהג כרצונו. ולכן נראה אך טבעי שמדינות מבקשות לפתח כלי נשק קטלניים יותר מאלה המצויים בידי ה"אויב". ההיסטוריה מלמדת שהמלחמות נסתיימו בתבוסה של שני הצדדים, במותם של רבים ובהרס רכוש.
וכיצד קרה שהמנהגים לא ידעו שמעשיהם יכשלו? האם גם היועצים שלהם לא ידעו? יתכן, כפי שכתה מירצ'אה אליאדה מנהיגים ועוזריהם נתונים לשינה עמקה, כל כך עמוקה המונעת מהם לראות את המציאות.
גם הפרסומת תורמת לכך, היא מהללת את כושר מדינתנו ליצור סוגי נשק חדשים לשדה הקרב העתידיים. הקידום הביא מדינות להמציא נשק יום הדין, לא רק נחריב את אויבנו אלה גם את עצמנו. האם אני רוצה להתאבד?. או שמע גם אני שרוי בשינה עמוקה כל כך שאיני מסוגל להקשיב לאותות הסכנה?
הפיתוח הטכנולוגיה הוא חרב פיפיות. הוא עשוי להועיל לטווח הקצר אך ולפגוע בנו בעתיד. המיכון מפר את האיזון העדין של הטבע והטבע מחזירה את איזונה, לא תמיד לטובתנו.
כך אנו האדם ה"נבון" מתנהלים אלפי שנים. האם אנו מוכנים לשמע בקול ההיגיון?. האם אנו מוכנים להתעורר?
ואם אני מתעורר זה ישפיע על ממשל ארצי?
על כך אנסה לתת את תשובותיי האישיות בכתבה הבאה: "שינויים בהתנהגותי היכולים להביא תועלת לעצמי ולכלל החברה"
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל