שירת הברבור של הדמוקרטיה - חבילת החוקים שמשנה את אופי המדינה

חוק המשילות עבר כבר מוקדם יותר היום, וביומיים הקרובים גם חוק השוויון בנטל וחוק- יסוד משאל עם יעברו גם הם. מה המשמעות של חוקים אלו? כיצד הם עברו? הקואליציה חצתה קו אדום עם המסמך הסודי שמחייב את כל מפלגות הקואליציה להצביע לחבילת החוקים. האופוזיציה זועמת ובצדק. כנסת ישראל הצביע היום כנגד הדמוקרטיה.

ברגעים אלו ממש

הקואליציה דנה לבדה בחבילת חוקים אשר להם השפעה ענפה על הפוליטיקה והדינמיקה הכללית בדמוקרטיה הישראלית. מדובר בשלושה חוקים, אשר במסגרת של דיונים מרתוניים רצופים של 72 שעות, יעברו החוקים אחד לאחר השני. החוקים המדוברים הם: מדובר בחוק המשילות, חוק-יסוד משאל עם וחוק השוויון בנטל. מדוע חוקים אלו עוברים יחדיו ומדוע האופוזיציה מחרימה את הדיונים? זו שאלה טובה שתשובתה פשוטה. המהלך המדובר מסריח מקיצורי דרך פוליטיים וקומבינות בנוסף על-כך שממשיך להלך על קו האפור בין דמוקרטיה לבין משטרים שפלים יותר. "אפילו במאפיה של חוקים", טוענת יו"ר מרצ זהבה גלאון. אולי היא מגזימה במעט, אך בבסיס דבריה יש מקום לדאגה רבה. הדאגה שלה נובעת מהמציאות בכנסת בכלל, ובקואליציה בפרט. אין מפלגה הבוטחת במפלגה השכנה שלה, כל אחד עסוק בתמרונים זולים ומריץ אידיאולגיה אישית ונקודתית שמטרתה היחידה היא מינוף עצמי. לכן, נכתב הסכם סודי, הסכם שנחשף שבוע שעבר. תחת הסכם שערורייתי זה, כל יו"ר מפלגה מתחייב להצביע בעד כל חבילת החוקים ובתמורה יקבל הבטחה שאף מפלגה אחרת לא תביע התנגדות לחוק הספציפי שקרוב לליבו. מדובר באבסורד של ממש שמסנדל בגלוי את המפלגות המתונות יותר בקואליציה, אשר במקרה גם המפלגות בעלות עמוד השדרה החלש ביותר. עצם הרצון העז לכח אישי, יאיר לפיד וציפי ליבני מצביעים בהתאמה לחוקים אשר מנוגדים לאידיאולוגיה אשר הציגו לבוחרים שלהם. מפלגת התנועה מצביעה בעד חוק אשר בצורה גלויה יקשה עליה לבצע את ההבטחה היחידה שלה לבוחריה, והיא הסכם מדיני. יש עתיד מוכיחים שהם נמצאים בכל הספקטרום הפוליטי. הנפגעים הם בוחרים אשר מרגישים נבגדים, ובצדק.
 

בטיוטא הראשונה לחוק המשילות, יאיר לפיד דרש שאחוז החסימה יהיה 6%. הוא דרש אחוז חסימה כה שערורייתי, אל מול האחוז החסימה הקיים אשר עומד על 2%, מכיוון שאינו מעוניין לראות 3 מפלגות ערביות בכנסת, אשר לטענתו, פוגעות בלגיטימציה של המדינה. ממש שיא פריחת הדמוקרטיה והפלורליזם. בסופו של דבר, לאחר שיכנועים רבים, אחוז החסימה תחת חוק המשילות עומד על 3.25%, בדיוק מספיק בשביל לפגוע בשלוש המפלגות הערביות בכנסת ולערער על כוחה של מפלגת מרצ. צירוף מקרים? ממש לא. בנוסף לכך, תחת חוק זה יהיה קשה משמעותית להפיל את הממשלה תחת הצבעת אי-אמון. הצבעה אשר עד כה דרשה רב של 61 חברי כנסת להפלת הממשלה, מעכשיו גם תכלול הצעה של מנהיג אלטרנטיבי. מצב חדש זה עשוי לגרום לכך שגם אם ישנו רב בכנסת להפלת הממשלה, היא לאו דווקא תיפול אם לא תהיה תמימות דעים לגבי ראש ממשלה חלופי. אם חשבנו בתמימות שהבסיס של דמוקרטיה, הלו הוא שהרב קובע עדיין תקף במדינתנו, חוק זה הוא הפתעה לא נעימה.
 


חוק-יסוד משאל עם

חוק-יסוד משאל עם הוא חוק אשר חברי כנסת מהליכוד ומהבית היהודי יזמו יחדיו. חוק זה שאם וכאשר יעבור יוגדר כחוק יסוד, לכן יהיה משמעותית קשה יותר לשנות בעתיד. חוק זה יגרום לכך שכל החלטה הנוגעת לגבולות של מדינת ישראל תצטרך לעבור גם במשאל עם ולא רק ע"י רב סטנדרטי בכנסת. על הנייר השימוש במשאל עם הוא לגיטימי, מדובר בכלי פרוגרסיבי ונאור למראית עין, וישנם מדינות דמוקרטיות מסוימות, דוגמת שוויץ, אשר עושים בכלי זה שימוש ענף. אל תשלו את עצמכם לרגע שחוק זה הוא ניסיון לשפר את אורח החיים הדמוקרטי בעם וליצור איחוד ואחווה. מדובר בחוק דו-פרצופי ומניפולטיבי שבבסיסו מטרה אחת, כישלון הסכם מדיני פוטנציאלי. אם ביום בהיר בעתיד, ראש הממשלה יגיע להבנות וייחתם הסכם לסוף הסכסוך עם שכנינו הפלסטיניים, ביבי יצטרך רב בכנסת על-מנת להעביר את ההחלטה. זאת הסיבה שהפלג הימני קיצוני בקואליציה דואג, הוא יודע שרב האופוזיציה, אשר דוגלת בהסכם אשר יוביל לשתי מדינות לשני עמים, יירתם בשמחה להצבעה בעד הסכם זה. מצב זה, כלומר החלטת הרב, לא מקובלת כנראה על יוזמי החוק, אשר מעוניינים לנסות ולהוסיף מכשולים לכך שהסכם לא ייחתם לעולם. למרות העובדה שגם מרבית הסקרים בנושא מעידים על-כך שלהסכם מדיני יש רב בעם, עובדה זו לא ממעיטה מהדאגה של שריון חוק זה כחוק יסוד. הסיבה היא מעצם העבודה שמדובר בתחבולה המתחפשת לכלי עזר דמוקרטי.
 
 

למה דווקא גיוס? 

לגבי חוק שוויון בנטל יש לי רק שאלה אחת אשר לא ברורה לי. מדוע גיוס? ממאמרים רבים עולה כי לא רק שבישראל אין מחסור בחיילים, אלה שישנם אלפי ועשרות אלפי חיילים אשר לא תורמים כלל בשירות שלהם ובסופו של יום רק עולים למדינה כסף. מסיבה זו אני לא מבין את האובססיה של יאיר לפיד לגיוס חרדים. אני אומר זאת בלב כבד, כחייל אשר סיים שירות משמעותי בן 3 שנים ועושה מילואים, אני לא רואה סיבה לגיוס חרדים בכפייה חוץ ממניעי נקמה. האם אנו מעדיפים להוציא מיליארדי שקלים על בניית חיילות ספציפיים לעדה החרדית אשר יתאימו להלך הרוח המאוד ספציפי ומצומצם שלהם? כלומר, חיילות ללא נשים, עם אוכל גלאט כשר והפחד שהרב יהיה חזק מן המפקד? אני ללא ספק הייתי מעדיף לראות את העדה החרדית תורמת את חלקה למדינה דרך שירות צבאי, אך המציאות שונה ומעידה על כך ששירות אזרחי, שירות לאומי, או התגייסות לכל גוף אשר במחסור של עובדים בדמות המשטרה, מכבי אש או אפילו אור ירוק, יתרום למדינה הרבה יותר. מה שמפתיע במיוחד הוא שהאדם אשר יוזם את החוק, אותו אדם ללא בגרות אשר מתחזה להיות שר האוצר שלנו, לא רואה, או חמור מכך לא מפנים את ההשלכות הכלכליות של מהלך זה.
 
 

בשורה התחתונה

אני פשוט מאוכזב. אני מאוכזב מהשסע הלאומי אשר מנציח גזענות וקיצוניות ובגללו קמה ממשלת ימין זו. אני מאוכזב מכך שאלטרואיזם פוליטי לא קיים במחוזותינו בכלל, אלה מלחמה על אינטרסים רגעיים ונקודתיים ללא חשיבה ארוכת טווח. אני מאוכזב מכך שהדרך היחידה שהקואליציה מצליחה להעביר חוקים היא תוך כדי שימוש בכל טריק במשחק הפוליטי ובכל דרך לפגוע באופוזיציה. יותר מכל אבל אני מאוכזב מכך שבבסיס חוקים אלו, יש בעיקר גזענות, פגיעה במפלגות הערביות, פופוליזם זול ובפגיעה בהסכם מדיני פוטנציאלי. קשה לי שלא להאשים בעיקר את מר יאיר לפיד וגברת ציפי ליבני. משאר המפלגות בקואליציה אין לי שום תקווה, חוקים אלו מתאימים להשקפתם ולצורה בה הם רואים את המדינה. ממפלגת יש עתיד ציפיתי ליותר. אמנם מהרגע הראשון הייתי סקפטי מה"אידיאלוגיה" של מפלגה זו, אך קיוויתי שתוך כמה שנים, יאיר לפיד יתבגר ויתפתח למנהיג שקול וחזק אשר יגבור על יריביו הפוליטיים אשר מאגפים אותו מימין. במקום זאת קיבלנו שר אוצר אינטרסנט, ללא השקפה ברורה או אידיאלוגיה מוצקה, אשר כל כך אובססיבי להעביר חוק, די ריק מתוכן אותו הבטיח לבוחריו, שהוא מסב נזק בלתי הפיך לפוליטיקה הישראלית בכך שמצביע גם לשאר החוקים המדוברים. לעומת זאת, לגברת ציפי לבני נשארה לי מעט מאוד אמפתיה. עצוב לראות אותה, עד לא מזמן עומדת בראש מפלגה עם 30 מנדטים, קופצת ראשונה לסגור הסכם עם ראש הממשלה להיכנס לקואליציה בשביל להבטיח לעצמה כיסא בכיר. שנה לאחר הבחירות היא מנסה בכל כוחה לאחוז במשרתה כשרת המשפטים ו"מובילת התהליך המדיני" בכך שבאופן אבסורדי מצביעה בעד חוק משאל העם. חוק שמטרתו היחידה היא לפגוע בהבטחה היחידה אשר מפלגת התנועה הבטיחה לבוחריה, הסכם מדיני. מסיבות אלו ועדו אני נמנע מלהצביע למפלגות כאלו, מפלגות חסרות אידאולוגיה ועמוד שדרה אשר בראשם פנים מוכרות של האופורטוניסט הרגעי. מפלגות אלו מסוכנות ותזזיתיות. המחסור באידיאלוגיה מוצקה וברורה בשתי מפלגות אלו, גורמת לכך שעצם חתיתמם על הסכם חבילת החוקים הזו, לא רק שלפיד וליבני פגעו בעצם, הם פגעו בבוחריהם אשר האמינו להם, לא לדבר על החברה הישראלית.
 
 
תמונה: יאיר לפיד בפייסבוק
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל