גוי במאה שערים

לכבוד פורים – חוויה משונה שמצביעה שלפעמים לבוש לתחפושת משולה...

יום אחד נקלעתי בדרך מקרה לשכונת מאה שערים בירושלים. מצאתי את עצמי בסביבה בלתי מוכרת ואף זרה בעיני עד מאוד. הבטתי על האנשים הלבושים בצורה כל כך משונה בגדים שחורים וארוכים, בילדים העטורים בתלתלים כמו ילדות, בנשים הלבושות בצורה משונה וכל כך מיושנת. לרגע בקשתי לגחך, אבל מפאת כבוד המקום התאפקתי. בחרתי להתהלך לתומי ברחוב ולהתענג על מוזרותו של המקום.
לפתע אני שומע קריאה של ילד: "אבא תראה גוי!" הבטתי לכיוון הקול ואני רואה דרדק הלבוש במיטב המסורת היהודית של שלום עליכם מצביע, לא פחות ולא יותר, עליי ועושה בידו תנועות נמרצות, תוך שהוא שב וקורא בקול רם באזני אביו שהלך לידו: "תסתכל גוי!"
טיפש אחד אמרתי לעצמי, הנה עכשיו הוא יחטוף מאביו כהוגן וילמד פרק נימוסים. כנראה שילד זה היה מה שאצלנו מכנים פרחח, אבל קשה היה לי לעמוד על טיבו, על כן הבטתי בציפייה לראות כיצד אביו יגיב.
אלא שהלה לא מיהר לגעור בבנו, אלא היה מביט בי במבט משונה שכזה ופתאום הבחנתי שבעצם האנשים מסביב כולם מתייחסים אליי בצורה משונה, כאילו הייתי מן עב"ם שנחת מעולם אחר. ריבונו של עולם, הרהרתי לי (בשפת המקום) שמא התגלגלתי לי לפלנטה אחרת, ושני הרחובות שחציתי בין מרכז ירושלים לשכונת מאה שערים, אינם אלא מן סטרגייט שכזה שרואים בסרטי מדע בדיוני? ואכן תחת מבטיהם הנוקבים של הסובבים אותי הרגשתי ממש כלכוד. צעדי הפכו פתאום למהוססים וחוסר ביטחון גדול תקף אותי. הייתי כאותו מלך שילד קטן גילה לפתע שהוא עירום!
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל