שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלוהֵינוּ, ה' אֶחָד.

במסגרת מסעותיי לראות בעיני עיניו לזכרו של בני שחר רוזנברג שנפל באסון המסוקים קיימתי מסע בשלוש מדינות מזרח אפריקה, אוגנדה, קניה וטנזניה. במהלך המסע התוודעתי לבני שבט אבאיודאיה (בתרגום מסווהילית- בני יהודה) המחשיבים עצמם כיהודים.

 

כמה מילים על הכפר פוטי,והמפגש עם בית הכנסת היהודי

אני מגיע לכפר פוטי הנמצא לא הרחק מגבול אוגנדה-קניה. בני השבט המונים כ-3000 אנשים חיים בדלות מחרידה, מה עוד וסובלים מחרמות משבטי הסביבה בין אם הם נוצרים וכמובן מוסלמים.
אנוש, אחד ממנהיגי הקהילה שקבעתי להיפגש איתו לא נמצא, מה עושים? אני ממשיך להסתובב בין מספר מבנים אשר בכולם יש סמלים וסימנים יהודים, פה קיר שלם ומודפסות עליו אותיות א-ב, שם מזוזה הקבועה על מסמר אחד בהמשך ציור נאיבי של מנורת שבעת קנים ולבסוף שיא השיאים - בית כנסת שמחופה בכפות תמרים ובפנים ספר תורה קטן הנמצא בכותל המזרח. אני מוציא את הספר מהגומחה ויודע שצריך לומר תפילה, מה אומרים? אני מביט סביב בשאלה אילמת מאין יבוא עזרי? לפתע רואה על הקיר למעלה את הכתובת שמע ישראל,אני אומר את התפילה בכמעט צעקה והילדים הרבים שנאספו חוזרים אחרי, אכן רגע מרגש זה היה.
 

 

 

רגע יהודי מרגש

יושב בבית הכנסת ולפתע נכנס שחור מציג את עצמו בשם אהרון, בנו של מיסד בית הכנסת,הוא מבקש ממני להוציא שוב את התורה וביחד לומר שמע ישראל. כמובן שאני נענה לו ברצון ובהתרגשות. גם הפעם הילדים הרבים חוזרים אחרינו שמע ישראל... רגע יהודי מרגש!
 

 

 

נפרד לשלום מילדי אבאיודאיה

אז נכון,יבואו מדקדקים ואורתודוכסים ויאמרו מה לנו וליהדות הזו,נכון רב המרחק אך אני הרגשתי מאוד יהודי באותן שעות שביליתי עם ילדי אבאיודאיה!
 

 

סיכום דברים...

ואולי לא סיכום,אולי זו התחלה,אז נכון שהמרחק בין השחורים היהודים לבינינו הינו כמרחק בין כדור הארץ לשמש אך כפי שאמרתי ,יש לעשות הכל כדי לקרבם.
ועוד מסקנה ,אין לשפוט הקורה באפריקה בעיניים מערביות,כי יחד עם העוני והדלות המחלות שמקננות באנשים יש אנשים שמחים בכפר פוטי.
מה שמביא אותי לבקש לרשום על שמי את האמירה הבאה : "אין בנראה עושר -אך יש הרבה אושר"!
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל