עולם הולך ונכחד: הפילים בעקבות הדבורים, הנשרים, הדגים וחיות אחרות

יש לה לאנושות כל מיני נושאים בוערים לעסוק בהם ואלה מן הסתם תופסים את תשומת ליבם של אמצעי התקשורת. מבין אלה שאינם בכותרות, לא מעט יעמידו אותנו בפני שוקת שבורה בבוא היום.

עוד נושא העובר לרובנו "מתחת לראדאר" ושהוא מתגלה, כבר מאוחר.

בתוך שלל הנושאים הבוערים העומדים על הפרק, אני מחפש לעיתים קרובות את אלה הנראים לכאורה פחות חשובים, בעיקר אלה הקרובים לליבי בנושאי טבע ואיכות הסביבה. הם מוארים לרגע על ידי איזו כתבה בתקשורת ושוקעים שוב באפילה חודשים ואולי שנים עד ההתגלות (לרגע) הבאה. אבל הם טומנים בחובם פוטנציאל לשוקת שבורה כל אחד בתחומו הספציפי.
בסוף השבוע התפרסמה כתבה באחד העיתונים על תהליך הכחדת הפילים באפריקה. אמרת אפריקה בעצם אמרת כמעט הכל בנוגע לפילים, כי באסיה הם מעטים (ב 2007 הוערך מספרם שם ב כ 3000) והם בעיקר מבויתים על ידי האדם לצרכי עבודה. התהליך הזה הזכיר לי מיד את הדבורים שמספרם הצטמצם בשליש בשנים האחרונות, העופות הדורסים (בעיקר נשרים) שאצלנו בארץ דולדלה אוכלוסייתם בצורה דרמטית בעשור האחרון סוגי הדגים וכמותם בים התיכון שדולדלה אף היא בכ 45% בעשור האחרון ועוד כל מיני חיות בר שכבר לא רואים בשום מקום בגלובוס.

לפני מספר שנים, באחד מטיולי הרגליים בדרום העפלתי במרץ ובנחישות לפיסגת הר גזם (ממזרח למכתש רמון ומדרום למצוק הצינים). למעלה בתצפית נרגעתי בהביטי בהשתאות על הנוף המדהים הפרוס מכל כיוון. זה בהחלט נוף בראשית מהסוג שמעביר אותי להרהורים הרחק לאחור בזמן. הדמיון הפרוע שלי ניסה לתאר לעצמו מה היה כאן פעם, לפני אלפי שנים ומה ארע עם התקדמות הזמן. בשלב מסוים הגיע האדם. ואלה חלק מהשורות שעברו לי בראש כשיר:

..........
מִשוּם מַקוֹם מוֹפִיעַ הַאַדָם בְּקִידְמָת הַבַּמָה...
שוֹכֵן אוֹהֳלִים, רוֹעֵה עֲדַרָיו לְשַחֵת כָּל צֶמַח,
חוֹרֵץ שְבִילִים בַּמֶרְחָב, רוֹמֵס שִיחַ וַפֶּרַח,
רִישוּמו מִמֶרְחָק נִיכָּר- בֵּין עַנְנֵי לִכְלוּךְ וְעַשָן,
חוֹצֵב בַּהָר, מְשָנֶה צְבָעִים שֶל חוּם לְלַבָן.
אַדָמָה עֲתִיקָת יוֹמִין נֶאֱנֶקֶת בְּעוֹל הַכּוֹבֵש,
נוֹףְ בְּרֵאשִית מִשְתָנֶה, תַחָת כָּףְ וּמַכְבֵּש.
מְקוֹרוֹת מִתְיָיבְּשִים, חַי וְצוֹמֵחַ בְּהַכְּחַדָה
פִיתוּחַ מוּאַץ חַסָר רְגִישוּת וּתְבוּנָה.

זֶה הַזְמָן לְהַאִיט... לְהוֹתִיר יְרוּשָה וּמוֹרֶשֶת
בְּטֶרֶם נַחְרוֹץ סוֹפִית אֶת גוֹרָל הַכַּדוּר לְשֶבֶט.


למרות שיש כאן איזכור של קטעים שליליים של האדם והשפעתו על הסביבה אני לא שוכח שהוא גם הביא איתו המון דברים חיוביים, קידמה ופיתוח שהאנושות כולה נהנתה ונהנית מהם כל יום. אלא שבנושאים הקשורים לטבע ואיכות הסביבה, דומה כי בשנים האחרונות מנסים בכל העולם לנהל קרב בלימה כנגד תופעות שליליות שהיו מנת חלקנו אלפי שנים אבל לא רק שזה לא מספיק
אלא שיש נושאים שממש לוטים באפילה, עוברים אצלנו "מתחת לראדאר" וכל כמה שנים אנחנו מתעוררים בעטיים למציאות אחרת, המסמנת התדרדרות בדרך כלל לעומת העבר. כמעט
בטבעיות חולפת בראשי מחשבה על מורכבות הקשת האנושית: מגוונים זוהרים ויפים, לגוונים אחרים אפלים ואכזריים בצורה הגרועה שיש. כשזה קשור בבני אדם הם לפחות מוצגים בתקשורת
(אם כי פעמים רבות כמס שפתיים בלבד). אבל כשמדובר בבעלי חיים, זה כבר הרבה פחות חשוב.

 

האם אתם מסוגלים לדמיין עולם ללא פילים?

ובכלל, מה יבוא אחר כך: כשנתפנה מהפילים שאותם צדים בעבור השנהב שמנסרים מהם, האם נשמיד גם את שארית הנמרים כי מאד נרצה פרוות שהביקוש להן עולה כי הכמות מתדלדלת , את הנחשים כי התאווה לארנקים מעור נחש רק תעלה ואולי גם את האריות כי כשלא ישאר משהו אחר, אולי ייצור פוחלצים של מלך החיות יעשה מאד פופולארי? ולא הזכרתי כלל את ההרג השיטתי
של הליוויתנים שממשיך בעיקר על ידי היפנים באין מפריע.

הכרתי פעם מרצה לפיסיקה מודרנית בטכניון שאמר לסטודנטים:
"אתם לא חייבים להבין כל דבר אבל לפחות תשלימו עם קיומו,תחיו איתו"... אז זהו שלטעמי קשה להשלים עם המציאות כפי שהיא כיום שבה קיימת הכחדה שיטתית של סוגי החי.
אם המצב יימשך כמו שהוא, תוך שנים לא רבות הורים צעירים יראו לילדיהם סרטי וידאו או תמונות של פילים ויספרו להם שעד לא מזמן היצורים האלה חיו בעולמנו. אולי הם גם יוסיפו ביושר שאנחנו, כלומר בני האדם גרמנו להם להעלם במו ידינו. אוכלסיית הפילים מנתה בתחילת המאה ה 19 באפריקה כ 27 מליון פרטים. בתחילת המאה ה 20 המספר הזה כבר ירד דרמטית לכ 5 מליון. כיום נותרו כ 420,000 פרטים באפריקה. במהלך שנת 2012 לבדה, נכחדו כ 50,000 פרטים. בקצב הזה הם צפויים להעלם
בתוך כעשור. פשוט מדהים.


 

הם יורים גם בפילונים צעירים ובפילות בהריון. לא חסים על אף פרט.

לכל יצור בטבע יש תפקיד אקולוגי. בודאי לפילים המפזרים בגלליהם עשרות רבות של סוגי זרעים מהצומח על פני שטחים נרחבים וגורמים בכך לאחר שהזרעים נבטו להתחדשות של היער ובכך לאספקת מזון ומחסה לחיות אחרות. אבל גם ללא התפקיד הזה השפל שאליו ירדה האנושות בנושא הפילים הוא בלתי נתפס ממש. לא מדובר כאן על צורך תזונתי שתעשיית הבשר יכולה להצדיק כי עדיין העולם צורך בשר לאכילה בכמויות אדירות. מדובר כאן על תאוות בצע לשמה ועל גחמות של מליוני אנשים בסין ובארצות הברית בעיקר וגם במקומות אחרים שרוכשים תכשיטים או פסלים העשויים משנהב פילים. כפי שציינתי קודם, במסגרת קרב הבלימה של ארגוני הסביבה למיניהם ובסיוע האו"ם, נאסר ציד של פילים. אבל לצורך אכיפת האיסור הזה הוקצו כוחות מועטים בלבד
שלא יכולים לעצור את השיטפון בתחום. הכסף כאן גדול וזו תעשייה שלמה המתחילה בציידים, ממשיכה במבריחים ומסתיימת בהמון בתי עסק בסין בעיקר המעבדים את השנהבים לתוצר הסופי.
כנופיות פשע מעורבות כאן ושולטות לכל אורך התהליך וכך אנחנו עומדים בפני מציאות שתטפח על פנינו בעוד זמן לא רב. אבל לך דבר עם כל קשי היום באפריקה ובסין שהתעשרו מכך בשנים האחרונות. לדידם – שההרג הזה לא יגמר לעולם.
פשוט קר ואכזר: חבורות של ציידים שהזמינו מהם שנהבים נשלחות ליערות לכמה שבועות והורגות בכל מסע כזה עשרות פילים. כדור בראש מרובה דום דום עושה את העבודה. החיה גם מתה ביסורים, לא בבת אחת. הם יורים גם בפילונים עבור שנהבים רכים יותר ולא חסים גל על פילות בהריון.

ומה אני הקטן יכול לעשות בנידון? האמת – לא הרבה. רק להעלות מודעות באמצעות כתבות כאלה והפניית תשומת לב. אצלנו בבית מעולם לא היה תכשיט או פסלון משנהב . אני מקווה שגם אצלכם לא. אינני יודע אם בבתי הספר שלנו מזכירים את הנושאים האלה ומדברים על חשיבות היצור החי באשר הוא כי החינוך הוא נדבך חשוב בענין המניעה ויש לו אפקט אם הוא מתחיל בגיל
צעיר ונמשך לאורך שנים.

חוששני שבנושא אוכלוסיית הפילים כבר אחרנו את הרכבת.
 
תמונה ראשית: Karen Corby
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל