גן לאומי - גבעות מרר (מע'אר) הכרכוריות...

למבקר בגבעות הכורכר של מרר (מעא'ר) בסמוך לאנדרטת הצנחנים מצפה הפתעה רבתי,מלוא כל העין מגוון (ביו-חי) בעלי חיים, עצים ושיחים ממלאים גבעות הכורכר שהן רכס הכורכר הדרומי בשפלת החוף. "לראות בעיני עיניו " מסע לזכרו של שחר רוזנברג שנפל באסון המסוקים

 

והשמים מכוסים בלהקות ציפורים

יום שבת אחר הצהרים, כולנו ישובים על הדשא במושב בדרום בו מתגורר בני שגיא.בין פיסטוק חלבי לגרעיני אבטיח נושאים עין השמיימה הרקיע מכוסה כולו להקות של ציפורים העושות דרכן דרומה ליבשת אפריקה על מנת לחרוף(מלשון חורף) כאשר בהגיע פעמי האביב יעשו את אותה הדרך חזרה לכיוון אירופה. מידי פעם אחד מהצעירים בוחן אותנו בזיהוי בעלי הכנף השונים.
תוך כדי קריאות התפעלות יורה בני לכיווני- "למה אנחנו יוצאים צפונה עד 'החולה' כדי לצפות בעולם העופות"? מיד אני משיב, יש לך מקום קרוב יותר כדי שנטלטל המשפחה עם הילדים? וודאי משיב שגיא, בואו עמי לגן הלאומי בגבעות מרר, קרוב מאוד לגדרה ולאנדרטת הצנחנים שם אני מעבד כמה פרדסים ומבטיח להראות לכם מגוון ציפורים ועוד שאר מיני בעלי חיים שלא לדבר על הצמחיה הענפה.
 

מעט על גבעות מרר...

סיכמנו שנצא הוא ואני למסע מקדים בן כמה שעות כדי להתרשם ולהביא מאוחר יותר את כל ה -'שבט'. למחרת בבוקר התיישבנו בטנדר על כביש 40 ויצאנו צפונה עד לצומת של בסיס תל נוף ומשם שמאלה לפרדסים הנמצאים למרגלות גבעות הכורכר שהן רכס הגבעות המזרחי מבין ארבעה רכסי כורכר. גבעות מרר מתנשאות לגובה של כ-90 מטר מעל פני הים. את שמן קיבלו הגבעות מכפר ערבי בשם מע'אר שנקרא כך מריבוי מערות המגורים שנמצאו ברכסי הכורכר.
 

קפה של בוקר...

את הבוקר אנו פותחים כמנהגנו, אוספים מעט זרדים מדליקים מדורה על שביל בפרדס ויושבים להכין קפה ערבי (נח'לה) בפינג'ן. מביט לכיוון גבעות הכורכר ולא יכול להתעלם מסימניה המפויחים של דליקה ענקית שעשתה שמות בצמחיה העשירה. מביט לאחור לכיוון הוואדי (קדרון) מגלה זרימת מים איטית כתוצאה מגשמים שירדו לאחרונה. סיימנו את הקפה של הבוקר ומתחילים במסע של גילויים שאם היו מספרים לי קודם את מגוון העופות שאראה הייתי פוטר את המספר בתנועת יד מבטלת.
מן הראוי לספר כי במלחמת העולם הראשונה שימש רכס הגבעות קוו הגנה של הצבא התורכי מפני גדודי הצבא הבריטי בעלותם צפונה לכיבוש ארץ ישראל. מערכה צבאית קשה התנהלה והתורכים איבדו במערכה קרוב לאלף לוחמים וכמספר הזה נפלו בשבי ואילו הבריטים שניצחו איבדו כ-500 חיילים.עוד מספר לי שגיא כי לפני זמן בעקבות סופת גשמים שסחפה וגילתה פני הקרקע מצא רימון יד טורקי ישן ונאלץ לקרוא לחבלן משטרתי כדי לפוצצו.
 

מתחילים באנדרטת הצנחנים

המסע מתחיל באנדרטת הצנחנים, מכבדים את הנופלים וממשיכים בדרך העולה בהדרגה, שגיא על הדק המצלמה נכון לקלוט ולצלם את כל עולם החי והצומח. מולנו מיתמרים עצי שיטה הפורחת ככדורים צהובים זעירים, מיזדמזם לו השיר "והשיטה פורחת שוב" חשבתי לעצמי, שוב יוכלו הצעירים להתאפר בתפרחת השיטה. לאחר כמה עשרות מטרים התחיל השביל לעלות בתלילות, לאורכו ניצבו עשרות עצי חרוב שתמיד אני נהנה ללעוס מפריו המתוק.בהנאה חושב לעצמי, פה המקום לספר לילדים את סיפורו של חוני המעגל ועץ החרוב.
קיימת אגדה המופיעה בתלמוד הבבלי לפיה כאשר הלך חוני בדרך ראה אדם נוטע חרוב, ושאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. האדם אמר שהוא נוטע את החרובים לדורות הבאים, והוסיף הזקן את האמרה המפורסמת: "כשם שנטעו אבותיי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו, מצא את נכדו של הזקן כשהוא לוקט מפירות החרוב.
נזכרתי כיצד בילדותי מאחר ולא היו משרוקיות, היינו מחוררים את פרי החרוב ונושפים פנימה ואז הייתה נשמעת שריקה עזה.ממשיכים ומולנו מתגלות שבכות של שיחי צבר ששרידי סברסים קמוטים שמוטים על עליהם הבשרניים וכמה ציפורים שחורות עומדות ומנקרות הפרי, מימין שדרה יפיפייה של ברושים הנראים כנרות נשמה, בין ענפיהם שכנו להם לא מעט עורבים שנתנו קולם בקרקור.בהמשך ראינו ניסיונות חיזור של הדררות אותן ציפורים צבעוניות שעוצמת ציוצן כמה דציבלים.הדררה צפור פולשנית שהתאזרחה בישראל רק בסוף שנות ה-80 במאה שעברה
 

הלוך הלכו העצים להמליך עליהם מלך-משל יותם

הגענו לצומת דרכים ובחרנו בדרך שהתעקלה מערבה שם צמחו להם כמה עצי תמר שבין עפאיהם ניקרו בפרי עשרות ציפורי דררה, עצי תאנה, עצי ג'ומס (שיקמים), אשלים ואפילו שיחי אטד, יופי הרהרתי, פה המקום בו אספר לילדים את משל יותם, "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך" כזכור האטד שיח נמוך והעצים רצו להמליך אותו עליהם...כמובן בהקבלה לניסיונות להמליך על בני ישראל אנשים לא ראויים.
 

 

ועוד כמה מבעלי החיים והכנף שבגבעה...

בין ענפי העצים הפזורים הבחנתי ביונת בר ענוגה,גם אדום החזה מצא את מקומו ואפילו מספר ינשופי עצים פקוחי עיניים וזקורי אוזניים הממתינים לחשכה כדי לצאת לטרף.בעודנו ממשיכים בעליה מתונה לשיא הרכס נקרתה בדרכנו ארנבת שמשום מה הביטה בנו כאילו ופלשנו לתחומה.לא מעט בעלי כנף ראו עיני,אפילו הפרעתי למנוחתה של אילנית ירוקה ממשפחת הצפרדעים שחיה רוב זמנה בין העצים מכאן בא לו שמה(מי יודע אולי בלילה הופכת האילנית לנסיכה).
 

 

מבט ממרומי הגבעה

זהו הגעתי לפסגה שם עומדות ניצבות שתי בריכות מים בעלות קיבולת גדולה שניבנו כחלק מ- קוו ירקון נגב בתחילת שנות החמישים של המאה שעברה. משיא הגבעה נשקף לו מראה מרהיב, דרומה- המושבה גדרה וקדרון, מזרחה- בסיס חיל האוויר תל נוף ולידו מושב בית אלעזרי, במרחק נראים רכסי הרי יהודה, צפונה- מרכז הקניות 'בילו', ופאתי העיר רחובות. מפנה מבטי מערבה - ורואה את בתי העיר יבנה ומושבי חבל גדרות. אחרי דקות ארוכות של הנאה אנו מתחילים בירידה לכיוון חניון המטיילים ולמגרש החניה.
אכן אין לי ספק שהדור הצעיר ייהנה מהגן הלאומי מרר (מע'אר) המסלול מיועד למשפחות ואורכו כ-שנים וחצי ק'מ במסלול מעגלי.
 

 

הוראות הגעה ובהמשך תמונות נוספות...

הוראות הגעה: מצפון וגוש דן על כביש מספר 40 חולפים על פני צומת בילו וגבעת ברנר ונכנסים ימינה לחניון באנדרטת הצנחנים. מדרום על כביש מספר 40 חולפים על פני המושבה גדרה וצומת תל נוף ונכנסים שמאלה לחניון באנדרטת הצנחנים
 

 

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל