אילת של פעם

הים היה אז כה מקסים החול פראי, החוף בתול והים היה ללא כל גבול וקצת קשה עכשיו לראות את הנוף הפראי ההוא מבעד לאלפי הגופות שאת הראש מסובבות

כשאני מגיע לאילת,
רוצה לנוח ולהשתעשע קצת
אני יורד אל המלונות,
ומטייל על שפת הבטון
של מה שפעם היה פה רק חול
והים כמו נחנק, בהמוני המלונות
בלגונות מים אליהן משכו
הן את הים לזייף רצו
אך יא חביבי אוי לי
אני זוכר לפני שנים
הים היה אז כה מקסים
החול פראי, החוף בתול והים היה ללא כל גבול
וקצת קשה עכשיו לראות את הנוף הפראי ההוא
מבעד לאלפי הגופות שאת הראש מסובבות
וגם על מה שקצת למטה יותר משפיעות…
מה שהיה פעם נוף קסום
הפך עכשיו לחתיכות מושכות
שאת העיניים מוציאות
והגלים המשתקשקים
ששלווה רבה היו משרים
נבלעו עכשיו בבליל קולות רמים
אוי אילת, אוי אילת, את בתולה לא נשארת
יא חביבי אוי אוי אוי כך נראית עכשיו אילת
העיר הפראית עם חוף מהמם
עכשיו שם של מלון לכל מקום תיתן
וקניון ומרכזים יא חביבי מי היה מאמין?
איכה יצאה לתרבות טובה
העיר הפראית אשר פעם אפילו לקרוא לא ידעה
והמדבר והצחיחות שהיו פעם בשבילה מותג איכות
עכשיו בטון ואבן צפונית אילת נכבשה
והפכה סתמית והנופים הפראיים עשו להם עכשיו שימורים
בקופסאות של פח הם נמכרים
זיכרון של שיח מדברי דרדר וקוץ
שפעם בני בית פה היו הם
עכשיו נטע זר וגם אני מרגיש כמותם
בין המוני התיירים בין אנשים מחויטים
אני פתאום נטע זר לאילת שלי
פתאום לא מוכר היי שלום אהבת נעורים
צבועה בצבעים מדבריים
עכשיו קבורה מתחת לבטון
שתולה בירוק טון ועוד טון
את אהבת בראשית
זכרי שפעם רק שלי היית...
 
תמונה: israel tourism
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל