מצריים העתיקה בשימוש יומיומי

מה משותף למשיח, לתמסח ולמריחה? למחשב ולירח? למיינקת ולתפוח?

כל המילים האלו, ועוד רבות אחרות, הנמצאות בשימוש יומי, מקורן במצריים העתיקה.


!. הביטוי "נמשח למלך" נובע מן המנהג למשוח את המלך הטרי בשמן מבושם, כדי שיראה כמו פסל נוצץ וריחני, מורם מעם. המצרים העתיקים השתמשו בשומן של תנינים. תנין נקרא במצרית עתיקה "מסח", מכאן המילה העברית "תמסח". ומ"מסח" נוצר השורש "משח". כך יוצא שהמשיח הוא בעצם זה המשוח בשומן תמסח. המילה המצרית למשחה היא "מרחאת", ומכאן השורש "מרח". בהקשר למשיח, המילה הלועזית לספר התנ"ך,- בייבל,- BIBLE,- לקוחה מן העיר הלבנונית "ביבלוס", בעברית "גבל" ובמצרית "קפן", שבה תורגם התנ"ך ליוונית. מקור השם "ביבלוס" הוא "פאפירוס",- הקלף עליו נכתבו המגילות בימי-קדם, ומכאן נובע גם השם הלועזי לנייר,- פייפר. PAPER. גם המילה "מגילה" מקורה במצריים, שם נקראה "מג'את" מן התקופה שבה לא השתמשו באות ל'.
2. המילה המצרית ל"אלוהים", או "אל", היא "נוטר". יתכן שזהו המקור למילים העבריות "נוטר" ו"נוצר",- כמו הביטוי "מלאך-שומר". "קדוש" במצרית הוא "נוטרי", וכך ישו נקרא נוצרי לא כי היה מנצרת אלא כי היה "נוטרי", קדוש. כמו-כן כינו אותו "שה האלוהים". למה דווקא שה? פירוש המילה "שה" במצרית הוא פשוט "איש". הכוונה ההמקורית הייתה לקרוא לישו לא שה אלא "איש האלוהים". הביטוי המלא הוא "שה האלוהים הנושא את חטאת העולם", ובתרגומו כ"איש", ולא "שה" האלוהים, הוא אכן מצביע על פסוק ד' בישעיהו נ"ג מממנו נלקח:"אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה."
3. "מאריאת" פירושו במצרית עתיקה "אהובה", ומכאן השם מריה. המילה המצרית לאהבה,- "מארות",- הפכה למילה הצרפתית לאהבה,- "אמור", - ובאיטלקית ובספרדית,- "אמורה". אך אותה המילה בתוספת ציור של יד מאיימת האוחזת במקל פירושה במצרית,- ממש כמו בעברית,- מרות,- משמעת. שמה של מרים אחות משה גם הוא מגיע ממצריים, אך הוא נובע מן המילה "מאראתו",- עבדים, ומכאן המילה העברית "מרירות".
4. המילים למנהיגי-העם לקוחות ממצרים העתיקה. "נשוא",- המילה המצרית למלך,- הפכה ל "נשוא-פנים" ול"נשיא". "סוטן",- נסיך,- הפכה ל"סולטן", "שליט", "שלטון". "אמיר"הוא נכבד כגון ראש-עיר, ושר הוא פשוט שר. איש המשמש בתפקיד בכיר אחר נקרא גם "שמסו",- שמש.
 

5. המילה "אנוכי" לקוחה ממצרית, שם היא "אנוקי". "אנחנו" או "אנו" הוא בדיוק כך, "אנו". הוא והיא במקרים מסויימים הם "זה" ו"זאת".
6. המילה המצרית לאצבע היא "אג'בע", טבעת נקראת "חותם", ויד היא "ג'רד". הנטיה הדקדוקית בחלק מכינויי-הגוף היא ממש כמו בעברית ובערבית, ידי- ג'רדי, ידך- ג'רדק, ידינו- ג'רדונו. "איב" הוא "לב", ובהשאלה,- כמו בביטוי "נקטע באיבו",- מרכז, חיק. שפתיים במצרית הן "שפתו" בפ' דגושה.
7.השורשים הכפולים, רבים מהם באים ממצריים העתיקה. "פתפת" בפ' רופפת פירושו לשוטט, ו"פתפת" בפ' דגושה פירושו כמו בעברית - לפצפץ, "גמגם" פירושו במצרית לשבור, "שפשף" פירושו במצרית לשפשף עד כלות, כלומר להרוס. "המהמת" הוא לא סתם המהום אלא נהמה,- שאגת-קרב. צירוף-מקרים משעשע הוא, שהשם המצרי לפרות השמנמנות הוא אכן "מנמנאת." המילה המצרית לאדם שמן היא "ג'דה". המילה למסכן היא "נג'ס". והמילה לאדם מתון, עדין, רכרוכי, היא "ספאן",- כמו שפן.
8.המקור למילה "שושנה" הוא המילה המצרית "סושאן", שפירושה "פרח הלוטוס". המילה חדרה גם לשפות הלועזיות והפכה לשם "סוזאנה", "סוזן". גם המילה "תפוח" מוצאה במצריים, שם נקראה "דבוח". המילה העברית לתאנה יבשה, דבלה, מגיעה ממצריים, שם התאנה נקראה "דאב".
9. המילה המצרית ל"ציפור" היא "אפד", ובעברית היא הפכה ל"אווז". המצרים כמעט לא השתמשו באות ו'. הברווזים הנפוצים במצריים נקראים בעברית "יאורית מצרית".
 

10. המילים "אמת" וגם "משמעת" מקורן בשם האלה המצרית "מעעת",- אלת אמת, הצדק, הסדר והמשמעת.
11. השורש "אמן" של המילים אמונה, נאמנות וגם אמנות ואומנות, וכן המילה "אמן" שחותמת כל תפילה מסורתית, מקורן בשם האל המצרי "אמן". "מן" פירושו במצרית "יציב", ומשום-כך נאמן. המילה "אמן" הייתה גם המילה "ימין"..
12. "חג" במצרית הוא "חב", ב' דגושה, ו"חאג'" פירושו צבע לבן. אולי זה קשור לחאג'ים המוסלמים הלובשים לבן.
13. המילה "מיינקת" מקורה במילה המצרית "מיינעת". הזכר של "מיינעת" במצרית הוא "מיינה",- מורה.
14. המילה "ירח" נובעת מן המילה המצרית "יעח". מילה מצרית אחרת שלה הוסיפו העברים את האות ר' היא "זכא",- "זכר".
15. השמיעה והדיבור גם הם קשורים למצריים. "שג'מע" פירושו "שמע", "ג'ד" פירושו "הגיד".
16. "וושב" הוא להשיב, וגם תשובה.
 

17. חלק מן המספרים העברייים לקוח ממצריים. "ראשון" הוא "חת", כמו "אחד", שני הוא "סנו" או "שנו". שש הוא "סס" או "שש", שבע הוא "ספח", שמונה הוא "חמונה".
18. המילים "אושר", "שמחה" ו"יופי" גם הן באות ממצריים. שם אושר הוא "אורש", ו"שמחה" היא "שחמח", או "שחמח-איב",- שמחת-לב. המילה המצרית "נופר" , במלעיל, קוצרה בעברית ל"יופי".
19. לעומת-זאת גם המילה "נורו" מגיעה ממצריים, ופירושה בדיוק כך,- "נורא", "מעורר מורא". "בין",- שוב, בהפיכת הב' לו', הוא עוון.
20. "חנייה", מלשון "עצירה", בא מן המילה המצרית ל"לעצור",- "חן".
21. דוגמה לחילופי משמעויות היא המילה "חבס". במצרית פירושה "לבוש", "בגד", ובעברית "לכבס" הוא לנקות את הבגד. מה שנקרא,- כבס ולבש.
22. שור במצרית הוא "קא", משם התגלגל והפך לקאו באנגלית, COW, "קו" בגרמנית, KUH, ואפילו בהודית הוא "גו". בעברית הוא נמצא באמצע המילה "בקר". שם אחר של חיה שירשנו ממצריים הוא "סוס-מות", הלא הוא סוס. כמו-כן קוף נקרא במצריים "גוף". גם היען קיבל את שמו במצריים, שם נקרא "ענו". זבוב נקרא שם "עפף", כי הוא עף, כמובן, ממש כמו משמעותו באנגלית, FLY. חתול נקרא במצרית פשוט "מיאו", לפי שפתו הבינלאומית. כלב נקרא "צ'אסם", אך גם "וואו",- ווראציה ל"האו", בלשונו. חמור נקרא "איעה", ופיל נקרא "אבו",- בלי קשר לעברית.
 

23. השרש "חשב",- שממנו נובעת גם המילה "מחשב",- בא ממצריים העתיקה. בכתב-החרטומים,- ההירוגליפים,- הוא נכתב כצנצנת אובלית עם שתי ידיות קטנות עגולות. פירוש המילה המצרית "חשב" היה דומה,- לחשב, לספור. אך סימנה,- צנצנת הבושם,- שימש גם להבעת ריחות שונים,- טובים ורעים. גם המילה המצרית לגוויה מסתיימת בסימן זה, ובתוספת יד עם מקל פירושו,- לחנוט.
24. מילה אחרת שנלקחה ממצריים היא "ניחוח", אך שם פירושה "נצחיות". לפי המצרים חוש-הריח הוא הקרוב ביותר לנצח, כי הוא קשור לנשימה, לזמן, ולאויר הבלתי-נראה.
25. המילה "חכם" אף היא מגיעה ממצריים, שם היא נשמעת כ"חרחב", או "חחב". נושא-ה-תואר הזה במצריים היה הכוהן שהיה קורא מן הכתבים העתיקים וגם מחבר את ביטויי-הקסם ואת פסוקי-הכישוף שהיו אמורים להביא ברכה או למוטט את האויב. זוהי בעצם מילה נרדפת לקוסם. מילה נוספת ל"קוסם" במובן הנשגב של המילה, - "מג",- וגם "שליט",- בתקופה שבה השליטים היו נחשבים לבני-האל הכל-יכולים,- היא "חקא",- המקור המצרי למילה "חוק". המילה "פסח" מקורה במצריים, שם היו לה כמה משמעויות,- לנשוך, נשיכה, תוהו-ובוהו, וגם "דילוג" או "עצירה", כמו השורש "פסק".
26, המילה "יקר" גם היא מצרית במקורה, ופירושה, אכן, יקר, וגם מצויין.
27. הביטוי "אבן-הבוחן" מוצאו ממצריים, אך לא במובן של בחינה. "בוחן" היה פשוט שם סוג מסויים של אבן כהה וקשה שנכרתה במצריים.
28. המילה "מסחן" או "משחן" פירושה, אכן, משכן. כאשר כתוב בתנ"ך שבני-ישראל בנו לפרעה "ערי-מסכנות", הכוונה אינה ל"אומללות" אלא למילה המצרית ל"משכנות".
29. המילה "פירמידה" מגיעה כמובן ממצריים, שם היא מופיעה בקצרה כ-"מיר", וברבים "מירו".
30. הביטוי "להראות למישהו את נחת זרועו", אינו עוסק ב"נחת" כלל וכלל. המילה "נחת" במצרית פירושה "כוח", "חוזק". אחד מתאריו השגורים של פרעה היה "קא-נחת",- "שור חזק". על-כן פירוש הביטוי הוא למעשה,- "להראות למישהו את חוזק זרועו".
31. השורש "סגר" מגיע ממצריים. במקורו התפרש כ"שקט", אך ממנו נבעה המילה "סגראת",- "סוד",- שאמור להיות "דבר סגור". במשך הזמן הגיעה המילה "סגראת" גם לשפות זרות אחרות והפכה למילה "סיקרט" SECRET. המילה "לסגור" במצרית הייתה "חתם",- לחתום.

 
 

32. כיוון שהמצרים שלטו בארץ-ישראל במשך מאות שנים, הם השאירו כאן את חותמם גם בשמות. חבל-תענך בצפון הוא בעצם שם מצרי, "תא" פירושו "ארץ" ו"ענך" פירושו חיים. "תא-ענך" פירושו "ארץ-החיים", או "ארץ חיה", כנראה בזכות פוריותו הרבה של חבל ארץ זה. גם המילה "תמר" היא מצרית, אך במשמעות שונה לגמרי. "תא-מארי" היה אחד משמותיה של מצריים העתיקה, ופירושו,- "ארץ-אהובה",- בלשון זכר. כמו-כן שם העיר "נצרת" נובע או מן המילה "נוטרית", או "נוצרית",- קדושה, או גם מן המילה "נסראת",- שלהבת. נחל הארנון גם הוא נושא שם מצרי שפירושו,- "איר-נון",- "עושה מים".
33. השורש המצרי "נחם" פירושו להציל, ומכאן המילה "נחמה",- הצלה מדיכאון. חום של מחלה הוא במצרית "שרף", אכן כשמו. לעומתו "נטף" הוא אכן "נוטף", מטפטף.
34. גם המילה "מין" מגיעה ממצריים, שם היה "מין" אלה הראשי של העיר אחמים, ותואר כגבר בעל איבר-מין ענק שנמצא בזקפה מתמדת. האיבר הזכרי נקרא במצרית עתיקה "חנן", והאיבר הנשי,- "עדית".
35. המילה "תום" פירוש, אכן, "סוף", במובן "תם ונשלם". מילת-השלילה "אין" מגיעה ממצריים, שם היא משמשת גם כ"אין" , גם כ"לא" וגם כ"בלי". לעומת-זאת "נטע" הוא מנהג,- משהו נטוע. לברוא, לייצר, להקים הוא במצרית "קמם",- להביא למצב שמשהו יתקיים. ואכן מילה זו ממשיכה, כמו אחיותיה הרבות, להתקיים בקרבנו.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל