"תקופות בתוהו" - תאוריות מופרכות

האם האישה היחידה שכיהנה במצריים העתיקה כפרעה לכל דבר הייתה מלכת-שבא? האם היא באה לבקר את שלמה המלך בירושלים? האם נגרם חורבן סדום ועמורה על-ידי קרבה יתירה של כוכב-הלכת נוגה, ונוס, לכדור-הארץ? האם מתאים תיאור "עשרת מכות מצריים" גם לחורבן קדום זה ​?

התשובה לכל השאלות האלו היא בקיצור: לא באלף רבתי.

עימנואל וליקובסקי , שנולד ב-1895, היה הוגה-דעות מקורי בעל חשיבה יצירתית וחודרת. אך הוא חי לפני עידן האינטרנט ואף הטלוויזיה, ולא היה מעודכן בכל הידע הארכיאולוגי שהתגלה בזמן האחרון. לכן טענותיו בספרו "תקופות בתוהו", - AGES IN CHAOS,- שפורסם לראשונה ב-1952,- עד כמה שהן דרמטיות ומלאות-דמיון,- מופרכות מעיקרן ​.​
ראשית הוא טוען, שקרבתו היתרה של כוכב-הלכת נוגה, ונוס, לכדור-הארץ שלנו, לפני כ-4000 שנה, גרמה לאסונות-טבע כגון הריסתן של הערים סדום ועמורה.
כידוע, אנו חיים בשכנות לונוס כבר כמה וכמה מיליוני שנה. אם הקרבה הזאת הייתה כל-כך קריטית, לא היו יכולים להתקיים על כדור-הארץ חיים סדירים, כי הקרבה המחזורית הזאת הייתה הורסת אותם שוב ושוב בחומה הרב ושורפת כל חלקה טובה.
ידוע גם מן התנ"ך וגם ממקורות אחרים באותה התקופה, כגון הספרות ההודית, השומרית, הפרסית והבבלית העניפה, שבשנים 2000-2100 לפנה"ס התנהלו במזרח התיכון ובמזרח בכלל מלחמות מכריעות בין קבוצות של מלכים רבים. בנוסף, והתאם לתיאור התנ"כי, התגלה בדתות אחרות גם תיעוד של אלים, שלא רק לחמו זה בזה, אלא גם טסו, אולי אפילו בחלליות.
 

לפי המיתולוגיה ההודית האלים הלוחמים היו יצורים מתוחכמים שידעו לטוס בשמיים בכלי-רכב דמויי בתים, מטוסים של ימינו דמויי-ציפור, חרוטים בעלי-חוד, שטיחים מעופפים, ואף חלליות, שנקראו בשפתם "וימאנה", ומתוארים בציורים רבים. כל התיאורים הקדומים על "ציפורי-מתכת" העפות בשמיים ומטילות אבנים לוהטות יכולים להיות גם תיאורים של מטוסים מפציצים. יש כאלה , כמו ​הסופר ​אריך פון-דניקן,​ ​הטוענים שה"אלים" המפגיזים האלה היו חוצנים ששהו באותו זמן על כדור-הארץ. ואולי הם היו פשוט יצורים כמונו שידעו כבר אז את סודות-תעופה.
אך גם אם לא נקבל תיאוריות אלו, עדיין סביר יותר להאמין שהערים סדום ועמורה נהרסו ​בסביבות 2000-2100 לפנה"ס ​כתוצאה ממלחמות מרובות,- עם או בלי מטוסים,- או אף כתוצאה מרעידות-אדמה טבעיות שהתרחשו באזור זה,- מקום השבר הסורי-אפריקני ​ הגיאולוגי​,- מאשר בגלל השפעה של כוכב-הלכת ונוס.
 

וליקובסקי הגיע למסקנתו השגויה על תפקידו של שכננו כוכב-השחר בהרס סדום ועמורה כאשר נתקל בכתבים מצריים עתיקים שתיעדו חורבן נורא. הבעיה הייתה, שהתיעוד המצרי נלקח מתקופת השושלות המצריות ה-17 וה-18, שלפי הכרונולוגיות המסורתיות התרחשה כ-500 שנים אחרי הרס סדום ועמורה. לכן החליט וליקובסקי למחוק 500 שנה מן ההסטוריה ולשדך בין שתי התקופות. הוא אף קבע שפרעה חת-שפסות הייתה מלכת-שבא האגדית, ומשלחתה לארץ-פונת הייתה בעצם סיפור-ביקורה בארץ-הקודש, הלא היא ישראל של שלמה המלך.
אך האמת היא, שתיאור "מכות מצריים",- המופיע בכתבים המצריים העתיקים, כמו גם בתנ"ך,- נלקח מתקופה הרבה יותר מאוחרת, -מן השנים 1600-1620 לפנה"ס​, - כ-500 שנים אחרי חורבן סדום ועמורה. תיאורים מצריים מזעזעים אלה נכתבו בעקבות התפרצות הר-הגעש בים התיכון אשר הרסה את האי כרתים ואת תרבותו העתיקה ופיצלה אותו לאיים הנמצאים שם כיום, סנטוריני ועוד. המצרים הצפוניים סבלו מהתפרצות זאת שהתרחשה בקרבתם, ואת המים שהפכו לדם,- או בוץ,- ואת המתים ממגיפות, ואת החושך שהשתרר בשמיים בעקבות ענני-האבק של ההתפרצות הגעשית, תיעדו בפירוט בכתביהם, בלי כל קשר לסדום ועמורה, שלא היו קיימות בתקופה זו כבר כ-500 שנה. התיאורים המצריים האותנטיים האלה אכן מתאימים לתיאור מכות-מצריים בתנ"ך, כי הם אכן חופפים ומתעדים את אותה התקופה בדיוק,- לא את חורבן סדום ועמורה בסביבות 2100 לפנה"ס אלא את חורבן כרתים ב-1600 לפנה"ס,- כי ממש אז ניצל משה רבנו את השפעות התפרצות הר-הגעש הזה וברח ממצריים. הנוודים העברים רועי-הצאן הגיעו לכנען בסביבות 1550 לפנה"ס ולחמו במשך כמאה שנים על מעמדם בקרב התושבים המקומיים בשני צידי הירדן, עד שהתיישבו בצורה קבועה בכפריהם. תקופת-השופטים נמשכה,- כמתואר בתנ"ך בדייקנות רבה,- כ-400 שנה. ואז, בסביבות 1050 לפני הספירה, הומלך שאול למלך הראשון על ישראל. כך יוצא שדוד הומלך בסביבות 1000 לפנה"ס, ממש לפי הכרונולוגיה המקובלת, שנבדקה היטב על-ידי הארכיאולוגים וההסטוריונים.
 

המלכה המצרית חת-שפסות,- "הראשונה לאצילות",- האישה היחידה שהוכתרה רשמית לפרעה של מצריים,- נולדה בסביבות 1500 לפנה"ס. לפי כל הכרונולוגיות שלמה המלך חי בסביבות 1000-900 לפני-הספירה, כ-500 שנה אחריה. לכן השניים לא יכלו להיפגש ואף לא נפגשו מעולם.
פרעה חת-שפסות מעולם לא עזבה את מצריים ולא נסעה לבקר איש מחוצה לה. אז מלכים היו עוזבים את ארצם אך ורק למטרות מלחמה, כיבוש והגירה. בהיותה אישה ולא מצביא הייתה רודפת-שלום ולא נלחמה אף-פעם. היא שלחה משלחות מסחריות בלבד, וחכתה בעיר-בירתה בסבלנות לשובן. מלבד-זאת לא הייתה לה כל סיבה לבקר דווקא בארץ-ישראל , שבתקופתה הייתה כמעט שוממה. העברים שיצאו ממצריים שהו בה אז כמאה שנה בלבד. הם היו מעטים, נדדו ממקום למקום עם עדריהם ועדיין נלחמו נגד ערי-המדינה המקומיות המבוססות. לא-זאת בלבד שלא היה להם מלך, אפילו שופט עוד לא קם להם.
 

בנה החורג של פרעה חת-שפסות,- פרעה תחותי-מס השלישי,- "האל-תחותי-נולד",- המכונה "נפוליאון המצרי",- כבש את ארץ-ישראל בתקופת שלטונו, ​בסביבות 1400 לפנה"ס, ​המשיך צפונה עד מעבר לגבול הסורי, ואף הגיע לנהר הפרת. כשחזר תיאר מסע-כיבוש זה כמהיר וקל במיוחד. הוא אף התפלא עד כמה מועטה הייתה ההתנגדות שבה נתקל, כי הארץ הייתה כמעט ריקה ושוממה, מלבד כמה ערי-מדינה כמו גזר, יפו וירושלים, שבכל אחת מהן חי עם אחר. ​לא היה בכנען אף מלך שהעז לעמוד מולו, וכולם נכנעו לו מיד בלי קרב. ​את נהר הפרת תיאר פרעה תחותי-מס השלישי כ"נהר הזורם בכיוון ההפוך", כי בניגוד לנילוס הזורם צפונה, הפרת זורם דרומה. מאז שלטו המצרים בארץ-ישראל לפחות עוד כ-400 שנה לסירוגין, בתקופת-השופטים, עד לתחילת תקופת-המלכים.​ לכן אין שום אפשרות שבתקופה זו​ של פרעה חת-שפסות ויורשיה הייתה בכנען ממלכה ישראלית אדירה כמו זו של שלמה המלך.
 


אכן, גם שלמה המלך,- ממש כמו פרעה חת-שפסות וכמו מלכים רבים נוספים,- סחר עם ארצות אפריקה, כי כולם היו מעוניינים, למרבה הצער, בשנהבים, בחיות אקזוטיות ובזהב הרב של ארץ נוביה, סודן של ימינו. אך אין זה מוכיח שום קשר ביניהם מבחינת הזמן, וכמובן לא על היכרות ביניהם. בשומרון התגלה ארמונו של המלך אחאב,- בעלה של איזבל ואויבו של אליהו הנביא,- שחי כ-100 שנה אחרי שלמה. היכל מפואר זה היה מקושט בכמויות רבות של פסלוני-שנהב בסגנון מצרי עתיק, ששרידים מהם נמצאים כיום במוזיאון-ישראל בירושלים. מה זה מוכיח? שהמלך אחאב סחר עם אפריקה דרך מצריים,- ממש כמו שלמה המלך לפניו, שאשתו הייתה בת-פרעה,- וכמו שליטת-מצריים פרעה חת-שפסות לפניהם. ​לא שהם נפגשו אי-פעם.​ ​
 

מיהי, אם-כן, ארץ "פונת" ​המסתורית​? שמה המצרי המדוייק הוא "פאונאת", והיא מכונה במצרית עתיקה "תא-נוטרו". ביטוי זה אין פירושו "ארץ-הקודש", אלא "ארץ-האלים". זהו כינוי סמלי לארץ שופעת המלאה כל טוב, ממש כמו שארה"ב נקראה פעם "ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות". ואכן, לפי התיאורים המצריים, ארץ פאונאת האגדית הייתה מלאת עושר רב בצמחיה אקזוטית של תבלינים, צמחי-מרפא וצמחי-קטורת ריחניים, ובחיות כגון פילים שספקו שנהב (שוב, למרבה הצער!), קופים, תוכים ופנתרים. כידוע, ארץ-ישראל מעולם לא הצטיינה באוכלוסיית הפילים, הקופים והתוכים שלה. ברור שארץ פאונאת נמצאה באפריקה המרכזית, ואכן תיאורה מתאים במיוחד לאתיופיה, אך גם למדגסקר ולתימן. אך אם נזכור שהמלחים המצריים במשלחתה של פרעה חת-שפסות נסעו באוניות-עץ קטנות ושבריריות, נבין שהם לא הסתכנו בשייט בים האדום השורץ דגי-ענק, תנינים, סוסי-יאור ושאר מפלצות טורפות בלתי-נודעות בזמנים ההם. הם הדרימו במורד הנילוס, חצו את נוביה,- היא סודן של ימינו,- והגיעו לאתיופיה. גם מסע פשוט כזה וקצר יחסית נחשב אז למבצע נועז.
אם עוד נותר ספק לגבי מיקומה של פאונאת, הוא נפתר בעזרת התמונות שציירו המצרים שחזרו מן המסע לשם. אנו רואים בהן את המשפחה המלכותית של ארץ זו ליד בקתות-עץ בעלות גגות-קש משופעים, הניצבות על כלונסאות בתוך ביצות,- ממש כמו אלו שנמצאות עד היום באפריקה המרכזית.
 

כמו-כן יש תיאורים מדוייקים של מלך ומלכת פאונאת. הזוג המלכותי של "ארץ האלים" הוא בעל תווים אפריקניים בולטים. המלכה היא בעלת הופעה המתאימה לנשות שבט הבונגו שחי באזור ההוא, - הופעה הנחשבת שם לשיא היופי: רגליים קצרות במיוחד, ישבן ענק ובולט וחישוקי-שומן עבים. כמו-כן שמותיהם מצויינים במפורש. למלכה קוראים אתי, ולמלך קוראים פאריהו. לא שלמה המלך.

על-כן פאונאת,- ארץ-האלים השופעת,- נמצאה במרכז אפריקה המזרחית, באזור אתיופיה, דרומית למצריים אך לא רחוק ממנה.
אין כל קשר בינה לבין ארץ-ישראל, ממש כמו שאין קשר בין פרעה חת-שפסות לבין שלמה המלך.
וממש כמו שאין קשר בין סדום ועמורה והריסתן לבין כוכב-הלכת ונוס או לבין יציאת-מצריים. ​

 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל