כל אחד והתספורת שלו

אחרי 14 שנים שבהם לא נגעתי כמעט בשיער שלי , תרמתי צמה באורך 50 ס"מ ליצירת פאות לחולי סרטן ואני מאושרת

 

סמל מסחרי / שיערי עבורי

איני יודעת מה מסמל שערכם עבורכם?
עבורי , לפחות ב-14 שנים אחרונות שיערי מהווה מעין סמל מסחרי .
עד כדי כך אני מזוהה עמו , שלחלק מהאנשים סביבי היה קשה עם התספורת החדשה
כמובן כולם חשבו שמאוד מתאימה לי התספורת החדשה , ובכל זאת הסתמן בחלקם צער מסוים..
ואמירה . "והרי זה הסמל המסחרי שלך , השיער והעיניים"
אז הרגעתי אותם שזה בסדר , את העיניים אתרום רק לאחר מותי :-)
 

 

תספורת ילדות / כינים

רוב החוויות שלי עם שיער מהילדות ובכלל בחיים הם די שליליות,
בילדותי גזרו לי רוב הזמן את הפוני שלא יפריע לעיניים , וגזרו לי השיער מדורג או תספורת קארה בסטייל "הסיר על הראש".
ובכל פעם שהוא התחיל לגדול עשו לי קוקיות שנראיתי בהן כמו דובון או כלבלב צ'יוואווה קטן,
זה דבר שגרם לילדים ה"נחמדים" בכיתה להשתמש לא פעם בכינויי גנאי בהקשר, וזה לא משנה שלא הייתי ילדה שמנה בכלל.
מידי פעם הורשיתי להאריך את השיער מעבר לכתפיים, אפילו עד אמצע הגב במקרים קיצוניים , אבל תמיד עם פוני..
אך אני משערת שלבסוף תמיד הפחד מהכינים אמר את דברו בסגנון הפתרון הסופי..
מה גם שבזמנו היו מיני תרופות סבתא נגד כינים שכללו נפט ביצה ושמן , וגם החומרים שכן נקנו בבית מרקחת היו מאוד חזקים וצורבים / שורפים .
ובעוד שהכינים למרבה הפלא גילו גבורה ועמידות גבוהה לחומרים השונים,
החומרים האלה עצמם כמעט שהרגו את הילדים שמתחת לשיער עם הכינים ההן .
 

 

חלומות נבואיים / חלומות בלהה

במהלך כל חיי חלמתי על שיערי חלומות די קבועים, וזה לא משנה מה היה אורך שיערי באותה עת .
כשהייתי בהריונות של שתי בנותיי חלמתי שהוא מאוד ארוך , וכשהייתי בהיריון עם בני חלמתי שהוא מאוד קצר.
כמובן שגם במהלך 14 השנים האחרונות חלמתי לא פעם על השיער שלי חלומות שדי נכללו אצלי תחת הכותרת "חלומות בלהה"
מידי פעם חלמתי שהוא נגזז בעל כורחי , או שנעלם כאילו לא היה שם מעולם.
כמובן שמסוג חלומות אלה היה קשה לי להקיץ, אבל עם היקיצה הגיעה אנחת הרווחה
"הנה כל הפרווה שלי סביבי מנחמת אותי, השיער שלי , הוא כאן , איזה מזל שזה היה רק חלום רע"
 

 

רגשות / פחדים

בוודאי שסיפרתי לעצמי קצוות מידי פעם, אבל עשיתי זאת לבד ,לפני כ-חמש שנים התחלתי לצבוע את שורשי השיער
בגלל השיבה שצצה לה לפתע , אבל למעשה לא הפקדתי את שערי אצל ספר של ממש כמעט בכל הזמן הזה ,
למעט פעם אחת שבה עשו לי צבע וגם אז זה היה יותר כדי ללמוד איך לעשות את זה לבד .
ברור שבשנים שהיו לפני כן הסתפרתי מיד פעם ,הייתה אפילו תקופה ארוכה שבה סלסלתי את שיערי קבוע
בערך פעם בשנה אצל הספרית של מקום מגורי, לפעמים זה היה אצלה בבית..
אבל מאז ומתמיד תספורות שעשיתי בצורה קיצונית, היוו לרוב אבן דרך שסמלה שינוי מהותי בחיי.
ולכן משגמלה החלטה בלבי לתרום את השיער של,היא לוותה בפחדים לא מעטים .
הפחד העיקרי שלי ,אם להיות כנה, הוא שהסרת עטרת ראשי היפה בעלת הסמליות הנשית והמינית שלי תגרום לי להיראות מכוערת,
פשוטו כמשמעו.
אבל מצד שני באורך הזה של השיער כבר היה לי קשה מאוד להתמודד עם חפיפתו סירוקו והכובד שלו,
שלא נדבר בכלל על חפיפה יומיומית , שזאת ממש הייתה משימה בלתי אפשרית.
כמויות השמפו והמרכך בכל פעם אסטרונומיות כמעט , וכל זה מלבד העובדה שכבר ממש כאבו לי שורשי השיער מרוב שאספתי אותו ב"גולגול" כל הזמן .



 
 

 

זכרון מנחם

ואחרי כל זה , אני יכולה לומר בשמחה רבה רבה ,מלבד העובדה שיש לי באמת 'זכרון מנחם' מעצם התרומה,
משמחת אותי הידיעה ש 50 ס"מ של צמה לא הלכו לפח סתם , אלא למטרה אנושית מכובדת וטובה.
אני שמחה לספר שמרגע שנגזרה לי הצמה ועד היום , רק חייכתי בהקשרה , לא הזלתי אפילו דמעה אחת עליה ,
וגם לא חלמתי אפילו חלום בלהות אחד על העניין.
אני מאושרת בהחלטה שלי, אפילו שהיא לא באה לי בקלות, ואולי דווקא למרות זאת.
נכון , כולם אומרים שהשיער יגדל שוב, עד כמה שזה נכון, אני קרובה לגיל 50 .
קשה לי להאמין שהוא יגדל שוב לאורך כזה , וגם אם הוא כן יגדל , סביר להניח שלעולם לא אוכל לתרום אותו שוב ,
כי הגיל עושה את שלו והשיער לא מה שהיה פעם ולכן אני שמחה ומאושרת שכן הספקתי לעשות זאת .


לתרומת שיער , אתם מוזמנים להכנס לאתר של זכרון מנחם
http://www.zichron.org/index.php?option=com_content&view=article&id=73&Itemid=257
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל