שמות עבריים שמקורם במצריים העתיקה

כיוון שמשה רבנו גדל בחצר-פרעה, ברור שהיה לו שם מצרי. אך מה לגבי הוריו, יוכבד ועמרם? מה לגבי אחותו מרים, חותנו יתרו, אשתו ציפורה ושני בניו? ומה לגבי שושנה, עפרה, ארנון, דן, חנה ודוד?

1. השם משה עוברת מן המילה המצרית "מס" או "מסס",- כמו הסיומת של פרעה "רע-מסס", ופירושו,- "נולד",- או "נולד מ". פירוש השם "רע-מסס" הוא - נולד מרע, אל-השמש של מצריים הצפונית.
2. בתקופתו של משה, בזמן השושלת המצרית ה-18, איחדו המצרים את האל הצפוני רע עם האל הדרומי אמן. כך נוצר האל הראשי של כל מצריים,- אמן-רע, וזהו המקור המצרי לשם אביו של משה, הלא הוא עמרם,- עם-רם,- אמן-רע.
3. העברים, שלא כמצרים, השתמשו באותה התקופה באותיות ו' ול', לכן השם המצרי הנפוץ "יעח-חותפ" הפך בסיכול אותיות ל"יוכ-כבד", שם אמו של משה יוכבד. "יעח" הוא המילה המצרית לירח, ו"חותפ" פירושו שלום, שביעות-רצון, סליחה. "יעח-חותפ" פירושו,- הירח מרוצה, וזה היה גם שמה של אחת המלכות הראשונות של השושלת ה-18 במצריים, בערך בשנת 1600 לפנה"ס, שחיה בתקופתה של יוכבד.
4. לשם מרים יש שני פירושים במצרית עתיקה. האחד הוא "מריאת",- "אהובה", השני הוא "מאראתו",- "עבדים".
5. "יתרו",- שם חותנו של משה,- פירושו במצרית "יאור",- שמו של נהר הנילוס.
6. ציפורה, שם אשתו של משה, הוא עברות של "תי-פר-רע",- "הלחם של בית-רע",- כלומר לחם-הקודש, מנחת הקורבן הצמחונית בבית-מקדשו של רע,- אל-השמש של מצריים הצפונית.
7. שם בנו הבכור של משה, גרשום, אף הוא שם מצרי. המילה "גר" פירושה במצרית "שתיקה". למילה "שום" יש כמה פירושים, ביניהם "ללכת", "נודדים", "זרים". סביר להניח שהכוונה כאן הייתה ל"שתיקת-הנודד",- שם המתאים לנודד שאביו שתקן. כידוע משה רבנו היה מגמגם והתבייש לדבר בפומבי.
8. שם בנו השני של משה, אליעזר, פירושו - "אלי הוא עזר", ו"עזר" הוא הגרסה העברית לאל המצרי של המתים ושל התחיה לאחר המוות,- "אוסר", "יוסר", או "אוסיר",- הלא הוא ביוונית האל אוזיריס. שמו של אל זה הוא גם המקור לשם העברי איסר.


 
 

9. מייסד השושלת המצרית הראשונה, שאיחד את מצריים הצפונית והדרומית, היה פרעה מנ-נאס. מכאן השם העברי מנשה.
10. מסתבר שלמנחם בגין היה קשר נוסף עם מצריים מלבד הסכם-השלום שחתם עם מנהיגה המודרני. השם "מנחם" הוא מצרי במוצאו. "מיינה" במלרע הוא צורת הזכר של "מיינעת",- "מיינקת" במצרית עתיקה. "מנה" היה מורה, "חם" היה כוהן-דת, ו"מנ-חם" פירושו "מורה-כוהן".
11. השם "דן" מקורו במצריים. פרעה דן היה אף הוא בן השושלת הראשונה. השם דן נכתב בכתב-חרטומים כיד,- האות ד',- ואחריה גל,- האות נ'.
12. השם "גד" מקורו במילה המצרית העתיקה "ג'ד", שפירושה מגדל, מבצר. הוא מופיע בשמו של פרעה מן השושלת הרביעית בשם "רע-ג'ד-ף",- שפירושו "האל רע-הוא-מבצרו".
 

13. פרעה אחר היה איסאסי,- ISASI, שתרם את שמו לישי,- אבי דוד המלך.
14. גם השם דוד היה מצרי במקורו. הפרעה המפורסם תות-ענך-אמן נקרא בקיצור המלך תות. תות נכתב בכתיב חסר כמו דוד, אך בוטא כ"תאווית", ממש כמו דויד. כך נלקח שמו של המלך דויד משמו של פרעה תאווית.
15. גם יוסף, בנו של יעקב אבינו, היה בעל שם מצרי. "יו-סא-ף" פירושו "ראו,- הבן-שלו". כאשר רחל אימנו ילדה סוף-סוף בן, היא קראה לו בשם זה, ממש כמו שאחותה לאה אימנו קראה לבנה הראשון, בעברית צחה, ראובן,- "ראו,-בן".
16. אשתו של יוסף, אסנת, הייתה מצריה, ושמה הוא עברות של "אוסאת", או "יוסאת",- שמה המצרי של האלה איזיס.
17. אלה מצרית נוספת ששמה עוברת היא ענת, או עינת, במקור "נאת", ששלטה בעיר סאיס שבצפון, שם הוקם על-שמה בית-ספר לרפואה לנשים בלבד. רופאות אלו ידעו לרפא שברים, עקיצות ומחלות-עור, וכמובן גם ליילד.
 

18. השם אבנר מקורו בשם קוסם מצרי מפורסם, "אובא-אנר",- WEBA-ANER, ופירושו "פותח-האבן", כלומר, יודע לבקע אבנים, סתת, פסל,- ואף קוסם, ממש כמו שמשה רבנו היכה בסלע כדי להוציא ממנו מים.
19. אביו של יהושוע נשא שם מצרי,- "נון",- שפירושו - מים.
20. ארנון הוא שם מצרי,- "איר-נון",- הנכתב בכתב-החרטומים כעין וגל,- ופירושו - "עושה מים", או פשוט - נחל,- כמו נחל הארנון.
21. השם שושנה מגיע גם הוא ממצריים, שם המילה "סושאן" פירושה - פרח הלוטוס, סמלה של מצריים הדרומית.
22. השמות עפרה ואפרת מקורן במילה המצרית העתיקה "נופרת",- שפירושה - "היפה, הטובה, הנפלאה",- ממש כמו בשם המלכה המפורסמת נפריטיטי,- "נופרת-איתי", "היפה באה".

 
 

23. השם יששכר,- "יש-שכר",- מקורו במצריים, ופירושו - "ראו,- תכנית".
24. פנחס,- שם בנו של הכוהן הגדול עלי, השופט האחרון של ישראל לפני המלך שאול,- מקורו בכינוי "פא-נחסי", שפירושו במצרית עתיקה "ה-שחור". פנחס נקרא על-שמו של הכוהן הגדול המצרי בימיו של פרעה אחנאתן, בעלה של המלכה נפרטיטי היפה ואביו של המלך תות-ענך-אמן. הכוהן המצרי פא-נחסי הגיע מארץ נוביה,- סודן של ימינו,- ונקרא "ה-שחור" לפי צבע עורו.
25. שם אחיו של פנחס, חופני, שאוב משמו של פרעה חופו מן השושלת הרביעית, ופירושו - "אני מוגן".
26.לשם "חנן" פירושים רבים,- "ארמון", "עצר", וגם האות השביעית שלנו,- איבר-המין הזכרי. השם "חנה", כמו המילה "חנייה", הוא מן השורש "לעצור".
27. "עידית", "עדית", "אדית", או "עדת", שקוצר לעדה, הוא במצרית עתיקה שם איבר-המין הנקבי, וגם שמו של ריח-ניחוח.
28. פירוש השם "נטע" הוא מנהג,- הרגל הנטוע בקרבנו.
29. תמר אף הוא שם מצרי, אך במובן שונה. "תא-מרי" היה אחד משמותיה של מצריים העתיקה, ופירושו,- ארץ אהובה, בזכר.
30. חבל-תענך שבעמק יזרעאל אף הוא נושא שם מצרי. "תא-ענך" פירושו,- "ארץ חיה", או "ארץ-החיים."

 

תמונה ראשית: Hajor

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל