וייטנאם המפתיעה

מדינה אשר בעבר הייתה חלק מקולוניה צרפתית הודו-סין . עברה תהפוכות וכיבושים מלחמות איש ברעהו. מ1976 "איחוד" בין וייטנאם הצפונית והדרומית שהתרחש עם כיבוש הדרום בידי הצפון. היום ארץ עצמאית בת למעלה מ90 מליון , המשטר חד מפלגתי,תוצר לאומי של 6-8% בשנה.

המקונג והנהר האדום - מקור חיים ותעבורה

נהר המקונג בדרום והנהר האדום בצפון הינם אוצר טבעי המספק מים בשפע ומהווה עורק תעבורה .
קיים כתב מהמאה ה13, אך היום מתנהל הכל בכתב באותיות לטיניות.
הדת בודהיסטית ויש מיעוט נוצרי של כ8%
 

יחסים עם מדינת ישראל

דגל ישראל מתנוסס על בנין השגרירות לא רחוק מארמון הנשיאות . קיימים יחסי מסחר של כ 250 מליון $ בשנה יש ביקורים רשמיים, שיתוף מסחרי והדרכה חקלאית .
 

המחווה של מנחם בגין -ראש הממשלה ב1977

ב1977 נמשו מספר עשרות ניצולים וייטנאמים נמלטים מארצם מאימת הוייטקונג וספינתם נספתה בים. ספינת מסחר ישראלית אספה את הניצולים ומדינות רבות בעולם סרבו לתת להם מקלט. בהוראת ראש הממשלה מנחם בגין ניתן להם בית ומקלט. חלקם חיים בארצנו עד היום כאזרחים.
 

ארץ מישור

הארץ מישורית בדרום ורק בצפון יש רכסי הרים. לאורכה ולרוחבה של וייטנאם שדות אורז למכביר והיום היא היצואנית הגדולה של האורז. הארץ מספקת לעצמה את מצרכי החקלאות האחרים ירקות ופרות, ואף מייצאת תוצרת חקלאית סובוטרופית .
האורז מוגש בכל ארוחה ולצידו תבשילי ירקות . במסעדות ניתן לקבל עוף ובשר, פרות ים ותבשילי דגים.
 

דרכים

הדרכים רבי נתיבים, אוטוסטראדות כמעט לכל הדרכים אל הצפון . ניכרת פעילות לתיקון והרחבה בכבישים . בעיר רמזורים משוכללים וגם בצמתים ופניות שאין בהם רמזור כלי הרכב "מסתדרים" באורח פלא. במשך שהותי 8 ימים לא ראיתי תאונה או רכב תאונה . הרכבים אירופאים לכל דבר ונראים חדשים.
 

רכב דו גלגלי

טוסטוס- הרכב העממי הנפוץ ביותר הוא טוסטוסים (ולא נעדרים האופניים), התופעה ראויה להיחשב כפלא שמיני. בסיגון המאוכלסת 9-10 מליון תושבים , נעים כל יום בבירה ממנה ואליה 4 מליון טוסטוסים. מראה נחילים דו גלגליים מסתער על הרחובות וליד הרמזורים מתלהקים בכל פעם עשרות רבות עליהם נעים 1-4 נוסעים. הכלי משמש גם להעברת חפצים וסחורות.
 

יחס הוייטנאמי לתייר

ההתייחסות נעימה אך לרוב הקושי הוא בידיעת שפה אירופאית. המטבע דונג נושא שלושה אפסים מיותרים. בחנויות כבר מקבלים דולרים וכן אפילו רוכלים בגרוש והעיקר להביא דונג לפרנסה.
50 דולר=מליון דונג . בחנויות יוקרה גם כרטיס אשראי פועל.
בכל חניית התרעננות יש מלבד המצרך המיוחד של המקום גם דברי מזון, חטיפים ואפילו גלידה ואחיותיה
 

שייט על המקונג

שייט על המקונג ושלוחותיו הוא גולת הכותרת, עולים על ספינות רציניות ועד אסדה פרימיטיבית העשויה מוטות במבוק.
 

שוק צף - השוק הסיטונאי הצף

אטרקציה מיוחדת, סיור בספינה אל השוק הסיטונאי המתקיים בדלתה של המקונג. זה שונה לחלוטין מהשוק הצף בתיאלנד ובמקומות אחרים. החלפת הסחורות נערכת על המים ומכאן עוברת לשווקים או לממכר לבתים שעל הנהר או לספינות מגורים.המקונג ושלוחותיו
כנספח לטיול השוק הצף, בקרנו בבית חרושת זעיר ליצור אטריות (נודלים) מאורז. הוצג לנו כל התהליך מהאורז המלא ועד חבילת הנודל.
 

מגורים

כאן המקום לספר שיש עדיין מגורים בסירות, בבתי כלונסאות לצידי הנהר ובתים שכולו קובייה עלובה על גדת יובל או תעלה אך אין להסיק מזה כלל .

ישובים מתנהלים לאורך צידי הנסיעה שלנו, הבתים קומתיים ושלוש, המשונה הוא שהם צרים בחזית עד גיחוך בערך שלושה מטרים ונמשכים אחורה מהחזית בנדיבות. הסוד הוא: הארנונה משולמת לפי רוחב חזית הבית.
לרוב מטרים ספורים מהבית משתרע שדה האורז
 

אורז

כל הקטע הבא מסתמך על ידע אישי והסתכלות באזור הביצות בעיראק
ואם מדברים על אורז: לאורך דרך של 4-5 שעות נסיעה(בכל פעם), שדות אורז לאורך ולרוחב. בוייטנאם מגדלים 3 יבולים בדרום ורק שניים בצפון. (בארצות רבות מגדלים רק יבול אחד לשנה). בדרכנו ובמקומות שונים ראינו את כל השלבים של גידול האורז :תחילה, שורפים את שאריות האורז שנשארו על האדמה אחר הקציר, אחר כך חורשים את האדמה, השלב הבא דישון, הצפה והכנת משתלה. השתילה במרווחים של כ30 ס"מ. במשך הגידול,עוקרים עשבים שוטים ורק כשמגיע זמן ההשתבלות ,חולטים את המים ונותנים לפניני האורז לגדול.
אחרי הקציר בא שלב הפרדת האורז המלא מהמוץ ורק לאחר מכן מוציאים את הקליפה ונחשף לובן האורז בעידון ריחני.
לא ראיתי מיכון של קציר אך יש להניח שהוא קיים או עוד יבוא. הקילוף שראיתי בבית החרושת לנודלים נעשה על ידי מכונהצנועה.
בקליפות האורז משתמשים להסקה ולהאכלת בהמות. (גם בקליפות הקוקוס משתמשים למטרות שונות: הסקה,כיסוי האדמה סביב עצים הן כדישון והן לשמירת לחות מסביב לעץ)
חוץ משדות האורז יש גם גידולי ירקות אך המים לא זורמים בתעלות וההשקיה נעשית על ידי התזת מים אל הערוגה.
 

מחפורות הוייטקונג

מסייגון שהוסב שמה להו צ'י מין – על שם אבי האומה, נסענו מרחק 30 ק"מ הישר אל המונומנט קאו צ'י TUNNEL) CU CHI) הוא מתחם רחב ידיים שבו מוצגים המחפורות והתעלות מתחת לאדמה (עד שלושה מפלסים) בהם נעו, הסתתרו, ארבו ומהם תקפו את האמריקאים , מכאן הם שלטו על הכפרים בסביבה .
יש במתחם טנקים שמוקשו וטנקים שנפלו לידי הויוטקונג, כלי ירי וסוגים רבים של פצצות למיניהם שירו האמריקאים או נטשו בסערת המלחמה.
כל השטח מלא פחי יקוש מוסתרים שמטרתם ללכוד חיילי אויב ובתחתיתם שיפודים או מדפי שיפודים שאוי לו לחייל אמריקאי שנפל אליהם ואשר עדיפה מהם אש הגיהינום.
 

מוזיאון המלחמה

הנוי שפירושה גדת הנהר( הנהר האדום) היא הבירה של ווייטנאם המאוחדת. בה נמצאים מוסדות השלטון המרכזיים. העיר משופעת באתרים לאומיים ובמוזיאונים המציגים את מוראות המלחמה, בהנוי נמצא בית הנשיא ומוסדות הממשל וכן מוזיאון המתאר עבר של אלפי שנים.
בחצר הרחבה של מוזיאון המלחמה: מוצגים לא מעט כלי טייס וטנקים שננטשו ע"י האמריקאים. בחדרי המוזיאון מוצגים במיוחד ובמקום בולט קורבנות המלחמה, אנשים מעוותי איברים תוצאה של המלחמה הביולוגית וכן זוועות פצצות זרחן.
 

מוזיאון ההסטוריה

מוזיאון ההיסטוריה מציג ממצאים של אלפי שנים שכמותם לא מכירים באזורים אחרים. מכיל הרבה ממצאים גיאולוגיים וארכיולוגיים. ערוך יפה . מוצגים גם אמנויות עתיקות יומין. תלבושות וכלי זין.
 

ארמון הנשיאות

באתר הו צ'י מין היה תור שממדיו קילומטרים. ויתרנו על המוזוליאום, אליו נהרו אלפי מקומיים ביום ראשון - יום המנוחה השבועי, וכן הסתבר לנו שבאותו יום יצאו התלמידים לחופש הגדול.
אל המוזוליאום מובאים מצטייני הסטודנטים ביום סיום שנת הלימודים האקדמאיים.
הסתפקנו בסיור מקיף ומעניין ובו מבנים קולוניאליים מימי הצרפתים, הבולטים בצבע צהוב מריה תרזה לבית הבוסבורג.
במתחם הענקי נמצא בית הנשיא שנבנה בארכיטקטורה של קווים פשוטים.
בקרנו בבית אשר שימש את הנשיא הו צ'י מין תקופה של כשלוש שנים, הוא בחר לגור בבית אשר שימש קודם כבית המשרתים עד השלמת בניית בית הנשיא,פשוט סירב לגור בבית שריד השלטון הצרפתי.
 

מערת נטיפים

למערת הנטיפים צריך לעלות הרבה מדרגות . ויתרתי אך חברי הביאו תמונות וספרו נפלאותיה.
 

מלאכת אומנות

בקרנו בבית מלאכה לעשיית קיראמיקה .
בקור נוסף מאוד מעניין היה בבית מלאכה, שחלק מאומניו נכים עם מגבלות גופניות. אלה ציירו בעדינות מופלאה ורקמו במחט קווים דקים.

יקצר תיאור מקומות מעניינים כמו מוזיאון הצדפה(פנינים) , סיור על ריקשות, שוק הלילה, תעשיית פסלים

וייטנאם מלאה הפתעות ומקומות ציוריים.
 

פירות

בשהותי הקצרה, אכלתי הרבה פירות טרופיים::אננס, פאפאיה ,מעט פיג'ויה , הרבה פיטאיה ורדרדה (פרי הדרקון) בננות קטנות טעימות ואבטיחים עסיסיים לרוב.
מים שותים מבקבוקים, הפירות שמשו לגופי כמאגר נוזלים.
מוצרי חלב כמעט ולא מוגשים.
 

מלונות

המלונות 4 כוכבים עולים על כל מה שהכרנו עד כה. חדרים גדולים מאובזרים במיטב הנוחות לתייר ומשופעים בפינוקים.
שני האוטובוסים בהם נסענו, היו מרווחים, מצוידים וממוזגים.
 

 

 
תמונה ראשית: juliansong

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל