גאורגיה –פנינה למרגלות הקווקז

כתב "דעתון", מאיר חוטקובסקי, לקח פסק זמן משגרת יומו והגיע ליעד שעדין לא קיבל את החשיפה התקשורתית הראויה. גאורגיה (גרוזיה לשעבר) הנמצאת בסה"כ שעתים וחצי טיסה מנתב"ג, היא מדינה מעניינית – היסטוריית, גיאוגרפית, ותיירותית. רשמים ממסע בין שבוע ימים ממזרח המדינה למערבה עם זווית מסקרנת של הפן היהודי.

 

אני מודה ומתוודה שרבות לא ידעתי אודות גאורגיה. השכלתי הסתכמה מהיכרותי את יהודי גרוזיה, שעלו ארצה בשנות השבעים של המאה הקודמת, מהבדיחות הגזעניות אודותם, ושאיפתם להתמזג להתערות ולהיות חלק בלתי נפרד מהקהילה הישראלית.
גאורגיה היא ארץ יפה וציורית המצטלמת היטב. היא בשלב התפתחות מסיבית לאחר שהתנתקה מברית המועצות ושואפת להיות מדינה דמוקרטית ומערבית לכל דבר. היא שוכנת בין אסיה לאירופה. יש בה הכל. קיימים בה מדבריות, יערות, הרים גבוהים ומושלגים וחופי ים. תושביה מסבירי פנים, אוהדים את ישראל ואין גילויי אנטישמיות כלל. ההיפך הוא הנכון. יש הערצה ליהודים שהצליחו בפרק זמן קצר להקים ולבנות מדינה לתפארת. נראה כי ישראל מהווה עבורם מודל לחיקוי. הקשרים הדיפלומטים בין ישראל לגאורגיה איתנים, ולאחרונה אף נחתם הסכם המבטל דרישות אשרות כניסה בין שתי המדינות, לעידוד התיירות ואנשי עסקים.
 

 

בטביליסי הבירה ניתן להבחין בין ישן לחדש. שמירה על מורשת ושאיפה למודרניזציה. כך גם בערים הגדולות האחרות, אך בעיירות הפזורות ברחבי המדינה ניתן לחוש כי הזמן עמד מלכת והחיים מתנהלים בהן כאילו היו במאה הקודמת.
תושבי המדינה כמעט ואינם דוברים אנגלית, אך יעשו הכל כדי שהתייר יבוא על סיפוקו. בטביליסי קיימים בתי מלון מפוארים לצד חדרי אירוח בבתי התושבים. קיימת רכבת תחתית, ומחירי הנסיעה הציבורית ממש מצחיקים. האוכל במסעדות זול טעים ומגוון הנותן תמורה מלאה למחיר הארוחה. לאוהבי הסקי, טיולי גיפים וטיפוס הרים, יש אין סוף אפשרויות בהרי הקווקז העוטפים את המדינה עם פסגות מושלגות במשך רוב ימות השנה. לאלו החושבים לשכור רכב ולטייל עצמאית יש לקחת בחשבון כי תשתיות הכבישים אינן מן המשופרות. הדבר אינו כרגע בראש מעיניו של הממשל בגאורגיה המנסה בימים אלו לשפר את רווחת אזרחיו. בשיחות עם תושבים התברר כי מצבם הכלכלי בעת המשטר הסובייטי היה טוב בהרבה מאז שגאורגיה הפכה לחופשית, אך מאידך הם נהנים מחירות ומעצמאות דבר שנמנע מהם בעבר. ראשי המדינה מבקשים להפוך את מדינתם ליעד תיירותי והם עושים הכל על מנת לאפשר ליזמים זרים להשקיע בה. יש בה תנופת בניה אדירה וחלקם של משקיעים ישראלים, הרואים בארץ הקווקז פוטנציאל כלכלי מבטיח, לא נפקד. העיר באטומי לחוף הים השחור המוצפת בבתי קזינו תהפוך לדעת מביני דבר תוך פרק זמן קצר לעיר נופש שתתחרה בקלאבים 'הכל כלול' של טורקיה.
 

בגאורגיה חיים כיום כ-5000 יהודים. עד לשנות השבעים, מועד בו נפתחו שערי המדינה חיו בגרוזיה (שמה הקודם של גאורגיה) כ-60000 יהודים. חלקם הגדול עלה לישראל ואילו האחרים התפזרו במדינות אחרות.
"בטביליסי יש כ-1000 משפחות יהודיות. כל יום יש כאן תפילות. אנו חוגגים את כל חגי ישראל, והקהילה היהודית מאד מאוחדת". אומר מיכאל חננשוילי (39) המשמש כרב, חזן ושוחט אותו פגשנו בעת ביקורנו בבית הכנסת בזמן תפילת הערבית. בתפילה נכחו מספר רב של יהודים, המגיעים לבית הכנסת גם כמטרה למפגש חברתי. רובם אינם דוברים עברית אך חננשוילי מדבר עברית רהוטה. "לדאבוננו אנו חווים התבוללות בקהילה, אך מאידך יש שלום בין היהודים לקהילות הדתיות האחרות. 'אין בלגן' כמו במדינות אחרות באירופה".
 

מצבם הכלכלי של יהודי גאורגיה לא משופר. רובם עניים ואין במדינה הבטחת הכנסה או דמי אבטלה. סיוע רב מגיע מיהודים בעלי אמצעים החיים ברוסיה, התומכים בקהילה ומתחזקים את בית הכנסת. בגאורגיה אין דיור ציבורי. הדירות נקנות על ידי התושבים. ביטוח רפואי הוא חינם כל עוד זה במסגרת הקהילה (דוגמת קופות החולים בארץ). במידה וחולה אמור להתאשפז בבית חולים, המדינה משתתפת ב-70% מכלל העלות, ו-30% הנותרים מגיעים מהחולה עצמו. גיל הפרישה מעבודה הוא 60 לנשים ו-65 לגברים. הקצבה הניתנת ל'זקנים' היא בסך של 150 לרי (1 לרי=2 ₪), ורבים מהיהודים הזקנים משלימים הכנסה מרוכלות בשווקים, ונעזרים בתמיכה של ילדיהם.
בעיר השנייה בגודלה, קוטאסי, נותרו 2 בתי כנסת מתוך 13 שהיו קיימים בעבר. "בקהילה היהודית שלנו נותרו רק 70 משפחות יהודיות. התפילות נערכות לסירוגין בשני בתי הכנסת על מנת שהשלטונות לא ילאימו את אחד המבנים בגלל חוסר פעילות" דברים שאומר דוד ספיאשוילי המגדיר את עצמו כשמש בית הכנסת. הוא מצר על כי בעוד שנים מספר הקהילה תלך ותצטמצם בגלל נישואי התערובת של הצעירים היהודים.
 

תיירים יהודים שומרי מצוות יתקשו למצוא מזון כשר בגאורגיה. פרט למסעדה כשרה אחת בטביליסי, אין בנמצא מסעדות כשרות. למי שחושש כי יחטא באכילת מזון לא כשר יכול ליהנות משפע הירקות והפירות האורגניים המצויים בשווקים. המאכל הפופולארי בגאורגיה הוא החצ'פורי שהוא מעין בורקס/פיצה העשוי מבצק, תערובת גבינות ובאחת הווריאציות מונחת גם ביצת עין על המאפה. מעדן! הגאורגיים מצטיינים גם בתעשיית היין, אך למרבה הצער אין בנמצא יין כשר.
קצרה כאן היריעה לספר על כל חוויותיי בגאורגיה. בדרך מטביליסי במזרח עד באטומי במערב סיירנו בערים נוספות שכל אחת מהן היא סיפור בפני עצמו, כמו גורי - עיר הולדתו של סטאלין, בורג'מי השופעת במעיינות מינרלים, קזבגי השוכנת בצפון המדינה עם נופיה המטריפים 'מול הרי קווקז', גודורי עיירת הסקי, וכמובן באטומי, עיר החוף הנופש וההימורים .
האפשרויות הרבות הטמונות במדינה זו, שוחרת התיירים, מבטיחות למטייל הישראלי כי יוכל למצוא בה דבר מה לאהוב, ולא פחות חשוב-תמורה מלאה לכספו.

הכתב נטל חלק במשלחת מטעם "האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית", כאורחת משרד התיירות של גאורגיה.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל