דיאלוג עם 'נשמה'...אגלה לך דבר כך שחה 'נשמה'...

וכרגיל בחגים הזכרונות צפים והגעגועים מתגברים ... להודות על האמת,התלבטתי תחת איזה קטגוריה להציב הכתוב, לבסוף, מאחר והמסעות בעולם אותם אני עורך הינם "לראות בעיני עיניו" מעין צוואה של שחר בני שנפל באסון המסוקים גמלה בי ההחלטה להציבם תחת הערך "טיולים בעולם"

 

אגלה לך דבר כך שחה נשמה...


בכל פעם בה עולה ספור או מצגת מסעות שלך לאוויר העולם,מסעותיך אל הרחוק והאחר

ממש באותה העת אני חשה ויודעת כי זהו מסע אל תוככי התוך, אל ליבת הלב המתגעגע

.מרגישה אני כ'נשמה' כיצד אתה יודע להתרחק הכי קרוב שאפשר...

ואז מדלגת אני מוקסמת מתמונה לתמונה,המילים מכושפות,מספרות סיפור...

שומעת אנשים,משיחים בינם לבין עצמם, איזה מקומות ואיזה תמונות.

יכולה לראות את עינם הכלות, 'זוללות' יפי המראות שניתן לראות, רק בטובים שבחלומות.

חשה אני, איזה מלחמה מתחוללת בקרבך-בין הנפש לבין המציאות...

מחד,הלב מבקש לו את החירות הטוטלית,כמו את הבדידות המוחלטת

המתקיימת רק במקומות הנחשבים 'לקצהו האחר של העולם'...

מאידך,אותה מציאות ומיוחדות בה הבאת את חלומותיו של 'שחר' להתגשמות

וממשיכה ושחה הנשמה,אתה 'מחייה' את בנך דרך חוויותיך,נוגע בו בכל חושיך ובעיקר,

"רואה בעיניו-עיניך" עד שיש עיתים נידמה-שהפכתם לגוף אחד

אתה זה הוא והוא זה אתה.ומסיימת 'נשמה'...

אז לוקחת אני החירות שלי ניתנה - להודות לך שבחרת לחלוק איתנו "המסע"

כשאנחה נפלטת מחזי אני משיב לה ל'נשמה'...הכל נעשה בכוונה טהורה...

א. ש. ש
אבא.של.שחר
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל