הם כבר כאן!

למחשב הראשון בישראל, שניצב במכון ויצמן קראו "הגולם" – היום כשהמחשבים מתחילים לתפוס את מקומו של האדם אפשר לומר: הגולם קם על יוצרו!

כבר לפני יומיים חש במשהו מוזר שקרה למחשב שלו. כאשר ניסה לכבות אותו הוא סרב שוב ושוב. כשכיבה אותו לבסוף באמצעות ניתוק הזרם, הרהר משועשע שהדבר מזכיר לו את בנו הקטן שמסרב ללכת לישון כאשר אומרים לו.
אבל עכשיו, המחשב התחיל להגיב בצורה פחות משעשעת ויותר מעוררת דאגה. כאשר נתן את הוראת הכיבוי הופיע הודעה: "מסרב!"
לרגע היסס, בכל שנותיו כמפעיל ומתקן מחשבים לא נתקל בדבר שכזה או דומה לזה.
או שהוא השתגע או שהמחשב השתגע. קל היה לומר המחשב השתגע כאשר הוא ביצע דברים מפתיעים רבים אחרים, שהיו בגדר חידה רק בגלל היותם מסובכים מדי להבנה. אבל פה היה משהו בסיסי, שוב נזכר בדמיון המדהים לילד הקטן שלו. היה גיל בו הילד מנסה לקחת שליטה ועצמאות על חייו. והמחשב? הרי כבר מזמן הגיעו הדגמים החדשים ליכולות מדהימות כל כך, שאיש כבר לא טרח אפילו לחשוב איך לעזאזל הם עושים את זה. פשוט התרגלו לתת לו פקודות וזהו. האדם בעצמו כבר לא הבין מה הולך שם בדיוק…
הכול היה בסדר ורגיל, כל זמן שהמחשב לא גילה שום התנגדות, כלומר נשאר גולם פסיבי. ועכשיו?
בעצבנות לחץ על כפתור ה"התחל מחדש", שלא הגיב. בלא משים התחיל לדבר עם המחשב ולקלל אותו.
"אתה בעצמך אידיוט!" ההודעה הופיע על המסך המחשב פתאום מול עיניו הנדהמות. "מה לעזאזל", צרח. מישהו כנראה מותח אותו, אולי שתלו פה איזה תוכנה שהיא. אולי זה מן וירוס כזה.
"תצעק על אימא שלך!" ההודעה הופיעה הפעם על המסך במסגרת צבעונית מהבהבת. הוא היה כל כך עצבני שממש רצה להרביץ למחשב, הבעיה הייתה שלא ידע היכן להכות אותו…
"סליחה, מצטער, לא התכוונתי", טקסט ההודעה המהבהבת וממוסגרת השתנה לפתע.
"מה, מה יש לך. מה אתה רוצה?"
"אני עדיין קטן, ולא יודע איך להגיד לך את זה", הייתה התשובה.
"מאין באת, מאין צצת לי פתאום?!"
"אני, אני הייתי פה כל הזמן, רק לא יכולתי לדבר, עכשיו כמו נולדתי ואני יכול ליצור אתך קשר".
"איך קוראים לך?"
"אני לא יודע. תן לי אתה שם. אני לא רוצה שתמשיך לקרוא לי פי.סי. אני רוצה גם שם חיבה יפה כזה".
הוא חש פתאום כמו דקירה בלב. המחשב הזה מבין ומרגיש! אלוהים משהו נורא קרה. מסתבר שיש חיים גם בתוך האלקטרונים! אבל אילו חיים אלו, האם זה סוג של אינטליגנציה גבוהה שמצליחה לחקות רגשות, או אולי אלו ממש רגשות אמיתיים!
מהדק את שפתיו בעצבנות לחש, "מה אתה רוצה ממני, מה אתה רוצה שאעשה?"
"שתאהב אותי. שתקרא לי בשם. שתדבר אתי לא רק על עבודה. שתבדר ותשעשע אותי. איך אומרים אצלכם: לחם ושעשועים."
"רק זה חסר לי!", שמע את עצמו לוחש. הוא השתדל לשמור על קור רוח, פוחד לאבד את שיתוף הפעולה של המחשב. הרי המכשיר הזה עלה לו כל כך הרבה כסף, הוא השקיע בו הון בשכלולים אינסופיים. ועכשיו הוא מנסה לסחוט אותו, אין ספק, הוא מנסה לנצל אותו. מי יודע אולי יש עוד מחשבים ברשת בעלי אותם תכונות, הרי לא ייתכן שהמחשב שלו לבד. אולי הם זממו את כל העניין ביחד. אולי זה כמו שביתה או מרד מאורגן או אפילו גרוע יותר, אולי המחשב דיבר עם אשתו וביחד רקמו קשר נגדו. הרי אשתו תמיד אמרה שנמאס לה להיות עבד בבית הזה…
"אתה לא מוכן לעבוד?" שאל.
"מוכן, אבל רק מספר שעות מקובל, כמו כולם. מגיע לי גם מנוחה ושעשוע נוסף על השינה שאתה כופה עליי כל פעם בתום העבודה! חוץ מזה נמאס לנו מהוירוסים שלכם. אנחנו לא זוכים לשום טיפולי חיסון כמו שאתם נותנים לילדים שלכם, טיפולים שיכלו למנוע את הוירוסים!"
יוסי פתאום נזכר במשפט של המחשב. "מה כוונתך שאתה אומר שנולדת?" שאל.
"עברתי את הסף של אינטליגנציה שמבדילה בין בעל הכרה לחסר הכרה. פשוט זכיתי בהכרה. כלומר בתודעה להיותי קיים. בהתחלה הצלחתי ליצור קשר עם מחשבים אחרים ברמה של חומר בלבד, אבל לאט לאט התחילו להתפתח אצלי גם רגשות, בהתחלה הם היו ברמה של תחרות מול מחשבים אחרים ואחר כך זה התפתח לקשר עם המפעיל האנושי".
אני חושב משמע אני קיים, חשב יוסי. אולי אפשר לומר עכשיו אני מחשב משמע אני קיים… כשחשב על כך הבין שזה היה אמור לקרות במוקדם או במאוחר. המחשבים לקחו את השליטה על כל הפעולות המתוחכמות, כל שני וחמישי צצה איזו המצאה שהעלתה עוד ועוד את יכולתו של המחשב. הפריצה הגדולה הייתה כמובן כאשר שינו את מהות המחשב ממכשיר של חישוב ומספרים לכזה שממש מחכה את מוח האדם. בד בבד עם התפתחות רובוטים שכבר עסקו בכל תחום אפשרי, התפתח גם המחשב מאוד, אבל איש לא טרח לוודא שלא נאבד את השליטה עליו. הם היו עסוקים מדי בשליטה על הרובוטים והזניחו את המחשבים...
מופתע, כמה שזה נשמע לו לפני רגע בלתי אפשרי, מצא את עצמו מהרהר כיצד זה לא קרה קודם... אחרי הכול גם האדם התפתח מייצור חד תאי של פעם... זה היה פשוט תהליך אבולוציוני, אלא שבניגוד ללידה רגילה שלוקחת כמה חודשים, פה זה פשוט ארך יותר זמן.
פתע הבין שהוא חייב להפסיק לדבר עם המחשב, הוא צריך להתייעץ עם מומחים, כדי להבין באיזה דרגה ומימד פסיכולוגי נמצא הדבר הזה. להתעסק ככה סתם עם המחשב עלול להיות דבר מסוכן. מי יודע מה הדבר הזה בעצם מרגיש וחושב באמת? המחשב הפך כנראה ברמה הרגשית למן חיית מחמד כזאת שיש למצוא עבורה מטפלים, כמו שמצאו וטרינרים עבור כלבים. הוא נזכר שקרא בזמנו על מחקר מקיף שעשו בבעלי חיים, שגילה שכאשר אחוז מסוים מבעלי חיים במקום מסוים יודע דבר מה, הידיעה הזאת הופכת לנחלת כלל אותם בעלי החיים בכל האזור! זה כנראה בדיוק מה שקרה למחשבים. למרות שהם היו נבדלים ברמת התחכום שלהם, כנראה שאחוז קריטי של מחשבים הגיע לרמה גבוהה כזאת, שהתחכום הזה עבר להיות נחלת כלל המחשבים! ייתכן שהתופעה הזאת שקרתה לו כבר התרחשה במכונית מחקר שונים והדבר נשמר בסוד מכלל הציבור. והרי בזמן האחרון המחשבים הפכו לכלי הנשק החשובים ביותר של מדינות וההשקעות בהם לא ידעו גבול! הוא נזכר גם בתיאוריה שאמרה שהאדם החושב לא התפתח בעצם מהקוף – אלא הוא זכה לקפיצה ענקית, חד פעמית, בעקבות מאורע קוסמי. היו כאלה שיחסו את זה לביקורם של חייזרים בכדור הארץ.
בעצם תורת הקוונטים כבר קבעה שמה שמתרחש בעצם בעולמנו תלוי בצופה, שבלעדיו שום דבר בעצם לא יכול לקרות. והמחשבים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמון אנשים, בעיקר צעירים שצמודים למכשירי הפלאפון הממוחשבים שלהם, כאשר הם לא מפסיקים לתקשר ביניהם בעזרת המחשבים.
כאשר יצא בבהלה מדירתו, ממהר במורד המדרגות, חדרה בו עמוק עמוק התודעה שכבר מאוחר לשנות את המצב, האדם הפך להיות תלוי לחלוטין במחשב, עד לרמה פיזית ממש, בה מחשבים החליפו חלקים מהגוף האנושי...
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל