הפיל הנעלם/ הרוקי מורקמי

לפעמים אנחנו מתנהגים כמו רובוטים, הגוף ממשיך לעשות את המוטל עליו אבל המוח מתנתק, כשיש ניתוק שכזה אנחנו בפירוש "צפים". אחד הסיפורים בספר המופלא מדבר על ניתוק בין הגוף לבין הנפש והיכולת להבחין בכך....ספר נפלא כמו כל ספריו...מומלץ בחום.

הפיל הנעלם/ אוסף סיפורים יפיפיים מאת הרוקי מורקמי

יש לציין שזהו הספר היפה ביותר שקראתי המורכב מסיפורים קצרים !
אני אתחיל בקטע של מורקמי שמתאר שחיקה בחיי נישואין מנקודת מבטה של הגברת בבית שלקתה באינסומניה ואף אחד לא מבחין בעניין...

"עשיתי את כל הפעולות הנדרשות – קניות, בישול, משחקים עם הילד, מין עם בעלי .זה היה קל ברגע שתפסתי את השיטה. לא הייתי צריכה אלא לנתק את הקשר שבין הנפש לגוף. בשעה שגופי עשה את המוטל עליו, הייתה נפשי צפה לה בחלל הפנימי משלה. בראש ריק ממחשבות המשכתי
לנהל את הבית, האכלתי את הילד, פטפטתי עם בעלי."...( כפייתי ועצוב).

אפשר לקטר על מורקמי בקשר לכך שכתיבתו מלאה במוזרות המערבבת דמיון ומציאות והופכת אותם למקשה אחת.
או למי שאוהב זהו התבלין הנוסף שמעשיר את כל ה 17 סיפורים בספר זה !
החל מגמדים שמקבלים צורה וגוף, חיות שמדברות.. אנשי טלווזיה שאף אחד לא רואה....מוזרויות..
חייבת לציין שרמת הדיוק בירידה לפרטים בסיפוריו היא פנומנלית הוא לא מפספס שום פרט.לפעמים זה מתיש כמו משהו שמספר
לך חלום על כל פרטיו עם הפרטים המאוד מאוד קטנים לפעמים איבדתי ריכוז אני מודה! בחיינו אנחנו עושים פעולות יומיומיות כשבראש יש לנו כל הזמן מחשבות, ובכן מורקמי מלווה את הסיפורים שלו בכמויות אדירות של מחשבות בלתי פוסקות זה נשמע לפעמים כאילו הוא הפסיכולוג והמטופל גם יחד בסוג של ריקוד החיים.

אם לכל הנ"ל נוסיף תיאורי נוף, תיאורי מין, אוכל ,שינה, עבודה, יחסים אינטימים ומשפחתיים
אזיי יש לנו סופר מנצח עם ספר מנצח, לא יכולתי לגמוע את הספר למרות שהוא זרם יופי הייתי חייבת לחשוב על כל דבר לעומק כי חוץ מהיופי שבו יש כאן הרבה תובנות שהוא מנסה להעביר.

- רעיון ישן נושן שיוצא מהרבה סיפורים שלו והוא: כל מעשה שאנחנו עושים בחיים מחויב בסגירת מעגל, לא משאירים פינה לא סגורה או מעשה לא סגור גם אם הוא התרחש בכיתה ד, באוניברסיטה או בצופים ..
- רעיון נוסף הוא חוסר המושלמות שלנו כבני אדם גם כשאנחנו באים ברצון טוב לעזור ולפזר "אבקת קסמים" סביבנו לפעמים הרעיון מתפספס ואז הכוונות שלנו נזרקות לפח..לא מושלמים.!
- עוד משהו ששמתי לב אליו רק בסוף הספר הרעיון שלפעמים אנחנו קופאים מחשבתית מחוסר מילים, מנבוכות, חוסר יצירתיות.. זה קורה כשאנחנו מתווכחים או עושים מעשה שמחייב אותנו לקום ולעשות משהו כמו: להרים טלפון להתנצל לרוץ ולהסביר ובמקום זאת אנחנו קפואים ופשוט לא עושים עם זה כלום נותנים לעניין לעבור ומפספסים חברים משפחה ילדים קשרים משמעותיים..

ספר נפלא כמו חבר טוב ממליצה בחום
 
תמונה: Gal Oren
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל