רילוקיישן – משפחה וחברים

כשעוברים לגור בארץ אחרת, זה כיף אדיר לקבל שיחה או מייל מחבר/ממשפחה, רק כי רצו לשמוע מה חדש אצלך או כי היו חייבים לשתף אותך במה שעבר עליהם.אתה לומד ממרחק שיש חברויות כל כך עמוקות, שיישמרו בכל מרחק ואתה יוצר במרחקים חברויות חדשות. בריקלושיין יש חברויות מיוחדות, החברה היא גם חברה וגם אמא (למרות שאמא יש רק אחת !) וגם אחות.

קשר עם המשפחה והחברים שבישראל

כשעוברים לגור בארץ אחרת, הקשר עם המשפחה ועם החברים מקבל גוון אחר. השיחות והמפגשים, אם שיחה בסקייפ יכולה להקרא מפגש, מתרחשים רק אם יוזמים אותם. כבר אי אפשר להפגש עם המשפחה או עם החברים במקרה. הרי לא נתקל אחד בשני ברחוב או באיזשהו אירוע. זה כיף אדיר לקבל שיחה או מייל מחבר/ממשפחה, רק כי רצו לשמוע מה חדש אצלך או כי היו חייבים לשתף אותך במה שעבר עליהם. זה מאכזב מצד שני, כשאחרים לא זמינים בסקייפ ולא יוזמים את השיחה.

מצד אחד יש צורך גדול לשמר את הקשרים עם ישראל ומצד שני יש בכך קושי – גם מספר שיחות בודדות עם קרוב משפחה או חבר "לוקחות" כל כך הרבה זמן ... וכמו תמיד הזמן שלנו יקר. זה גם לא פשוט לתקשר עם המשפחה ועם החברים שבארץ, כשיש הפרש של 7 שעות (בין קנדה וישראל). אבל זה אפשרי. לא חייבים לדבר כל יום, אבל תמיד נחמד לדעת שגם מדי פעם, כשמישהו שמח או עצוב, הוא בוחר לשתף אותך.
זה כיף אדיר, לנו ולילדים, בכל ביקור בישראל להפגש עם החברים ולהרגיש כאילו רק אתמול נפגשנו, כאילו לא עברו כמה חודשים מהמפגש הקודם. לקראת הביקור שלנו בישראל, חברים שאלו אותי אם אני לא חוששת שהביקור בישראל יקשה על הילדים לחזור לקנדה ולהתנתק שוב. אני חושבת שכל ביקור בישראל רק חיזק את הילדים – הם זכו לכל כך הרבה אהבה בכל ביקור וראו איך החברויות נשמרות.

אז לאלו שמתחילים רילוקיישן, תדעו שיש חברויות כל כך עמוקות, שיישמרו בכל מרחק
ולאלו שנשארים בארץ – תודה על כל הטלפונים וההתעניינות, מבטיחים שנחזור אליכם.

 

החברים בחו"ל – "המשפחה הקנדית"

 

החברות ברילוקיישן היא חברות ייחודית. אולי זו התלות ההדדית שגורמת לחברה ברילוקיישן להיות גם אמא וגם אחות (ועדיין אמא יש רק אחת ! ).
בריקלושיין אתה מוצא את עצמך מבקש עזרה מאנשים שהם כמעט זרים, רק בגלל שהם ישראלים. זה מדהים איך כדי לעשות מבחן נהיגה מבקשים ממישהי כמעט זרה שתשמור על הילדים ורילוקיישנים חדשים שואלים את הותיקים בממוצע 20 שאלות כל יום ... אחרי שבועיים ברילוקיישן אתה מבקש מחבר חדש דברים שלא היית מעז לבקש בארץ מחבר ותיק וטוב. לפעמים מרגישים נח עם העזרה ולפעמים לא, אבל אין ברירה אחרת. אולי בגלל זה תוך מספר חודשים נראה לך שהחברים מהרילוקיישן הם כבר משפחה ואתה כבר לא מצליח להזכר בימים שלא הכרת אותם.

איך שרילוקיישנים חדשים מגיעים לאזור מתחיל תהליך "קליטת עלייה" : נותנים עצות, מזמינים לארוחות ולטיולים, שומרים על הילדים .... רילוקיישנים "עם ותק" של 3 חודשים, כבר "חונכים" רילוקיישנים חדשים ונותנים עצות בלי סוף.

 

 

 

 

כנראה שהקשר החזק עם החברים ברילוקיישן הוא גם כי אתה חווה איתם כל כך הרבה בכל כך מעט זמן. חגים, טיולים בכל מזג אוויר אטרקציות מיוחדות וגם מדי פעם התלבטויות וקשיים.

הרחקנו את הילדים מהמשפחה ומהחברים בישראל לשלוש שנים, אבל אני שמחה שגם הילדים חוו חברות "מסוג אחר". לילדים נראה טבעי לבקש בסיום ארוחת שישי להשאר לישון אצל החברים ונראה להם טבעי שכשאח שלהם חולה, אחת החברות אוספת אותם מבית הספר.

 

 

 

 

בכל סופ"ש החברים שלנו ואנחנו עורכים ארוחת שישי משותפת ואז מחליטים לאיפה ניסע בשבת ואיפה נטייל ביום ראשון. אין אילוצים בסופ"ש.

יום אחד, כשכולנו נהיה שוב בישראל, אולי נצליח להפגש עם החברים מקנדה אחת לחודשיים בין ביקור אצל הסבתא ליום הולדת של האחיינית, נשב על קפה (מזל שהקפה בישראל הרבה יותר איכותי) וניזכר בחוויות המדהימות שעברנו ביחד.

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל