השחף מעל לראשינו

ערב חג שני של פסח. אני חושב על המאמר מהיום של נחום ברנע בידיעות אחרונות על האיום של מחמוד עבאס לפרק את הרשות הפלשתינית

השחף מעל לראשינו


ערב חג שני של פסח. אני חושב על המאמר מהיום של נחום ברנע בידיעות אחרונות על האיום של מחמוד עבאס לפרק את הרשות הפלשתינית. אני מצפה שכל יושבי הפייסבוק והאינטרנט יקראו את האזעקה הזאת.
כתבתי לברנע שלא השלים את התחזית. לא ירחק היום, אם חונטת ליברמן את חוטובלי את בנט את אורי אריאל והוזיהם, ימשיכו להוליך את הממשלה, לא ירחק היום שערביי ישראל יפעלו ויקימו פרלמנט שלהם. מה יעשו בו? - דלגיטימציה למדינת היהודים ממעמד אזרחותם. לכן,
ערב חג חייב כל אחד לראות את עצמו כאילו הוא קרא את סיפור השחף של לובה אליאב שפורסם חודשיים לפני אסון יום הכיפורים. להלן הטקסט:
"בים-התכלת שטה ספינה. מעל תורנה חג שחף חד-עין הצולל מדי פעם ורואה את הנעשה בספינה, על כל מדוריה. בספינה שלושה מדורים וגשר. במדור התחתון, בבטן האונייה, יושבים החותרים מרותקים בשלשלות לדפנות. גופותיהם מכוסי הזיעה נוצצים כנחושת קלל, ובידיהם משוטים ארוכים, הנשלפים דרך חרכים לגובה פני הים. בקצה אולם-מרתף זה ניצב רב-החותרים, רגליו פשוקות, בידו שוט העור שקצותיו עופרת, ולצדו המתופף, הנותן את הקצב האחיד לחותרים. במדור הבינוני – המיטבח והשירותים. המבשלים, הרקחים, האופים, המשקים עושים מלאכתם תוך בהילות ורשע. נערי שליחות ושרתים זריזים רצים במרדות לולייניות למדור העליון, בידיהם טסים וקנקנים מלאי כל-טוב. המדור העליון – הוא מדור הסיפון – מרווח ומוצף שמש ואור-יקרות. על שטיחים רכים, כרים, דרגשים וכסאות-מרגוע שוכבים ומסבים נשים וגברים מדושני-עונג ומפוטמים, כשילדיהם המתולתלים וזהובי השער משחקים בכדורים עליזי-צבע. על הגשר – חבורת הפיקוד. הקברניט ומרעיו – שיכורים מיין תהילתם, הלומים מנסך גדולתם ובוטחים בעצמם ובמעמדם. האוחז בהגה מסתכל באופק הקרוב, הנראה לו בהיר ופתוח. הספינה מוצקה, דקת-גו וקלת תנועה. הסערות כאילו כבר מאחוריה. הים שקט וצלול. החותרים מלאכתם נאמנה. הספינה עושה דרכה מהרה.
השחף מזנק אל על, גבוה גבוה מעל ספינה החותרת בים. הוא רואה באופק הרחוק חומת סלעי-מגור משוננים, ענקיים ואימתניים, המזדקרים בים. הוא רואה כי מסלול הספינה הוא היישר לכיוון חומת הסלעים. השחף צולל לגשר, חג מעליו, משיק בכנפיו, מנסה לעורר ליבם של הקברניטים, עף לכיוון האופק וחוזר חלילה לגשר. שורק שריקות-אזעקה חדות – ללא הועיל. קולו לא קולם, עיניו לא עיניהם, אופקו לא אופקם.
השמש רד. הספינה המהירה אינה משנה כיוון. הלילה עוד מעט ויגיע. לילה ללא ירח וכוכבים. האוחז בהגה לא יראה אלא את קצה החרטום שלפניו. הספינה תתנגש בסלעים ותעלה על שירטון. השחף יודע זאת. השחף רוצה להזהיר.
לו אך יכול היה לדבר בשפת הקברניטים, היה אומר: "התפכחו מיינכם, כנסו המשוטים, הרימו מיפרשים, שנו כיוון, תנו לרוח הטובה האחרת להובילכם חוף-מיבטחים!" החשיכה עוטפת את הספינה. הים שקט. קול הלמות התוף וקול המשוטים קצוב ומרגיע. פנסים צבעוניים נדלקים על הסיפון. דריו מתכוננים לנשף. והשחף חג ועג וזועק לתוך הלילה".
"פוף" מלחמת יום הכיפורים!
 
 
תמונה ראשית: Konstantinos Dafalias
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל