זן דאנס-ליאת דרור-עינב תא

שילוב בין נגינת כינור,שירה ומחול.מופע מיוחד גובל באבסטרקטיות מאוד מענין ומיוחד.


הערב ראיתי מופע באולם עינב בתא. כותרתו היתה ZEN DANCE.
זהו מופע מחול חדש בכוריאוגרפיה של ליאת דרור עם אורחת מצ'כיה בשם איוה ביטובה מלחינה כנרת וזמרת.
המופע היה מיוחד מאוד, חריג, אונגרדי במלוא מובן המילה.
השתתפו במופע שבעה רקדנים היוצרים ופועלים ב"האנגר אדמה"במצפה רמון והאורחת.

המוסיקה חוברה ובוצעה על ידי ביטובה. היא היתה שילוב בין נגינה על כינור ושירה. הצלילים היו מאוד מיוחדים. הם נשמעו כמשהו מזרחי-אפריקאי לא מוגדר, אולי מהמזרח הרחוק. לפי המבצעת זאת היתה מוסיקה שהיא תערובת של רוק ומוסיקה מזרח אירופאית דבר שאינני יכול להסכים איתו אך מי אני שאתוכח עם המלחינה. היא ודאי יודעת טוב יותר מה שהלחינה.

הנגינה היתה מיוחדת. הצלילים שיצאו מהכינור והזימרה היו משולבים ונשמעו כהשמעת קולות משונים, רעשי גרון, ציוצים וקולות מריטת מיתרים לא מובנים.
זאת היתה מוסיקה לא מקובלת, כאמור אונגרדית מאוד, חריגה אך בשום אופן לא צורמת.

זן הוא שם יפני בענף של הבודהיזם שהתפתח בתחילה בסין. הזן מדגיש את חשיבותה של המדיטציה בחיי היום יום כדי להגיע להארה.

אם יוצאים מתוך הנחה שיש קשר בין שם היצירה לבין זן בבודהיזם הרי הכוריאוגרפיה שגם היא היתה חריגה ומיוחדת מתארת את המציאות העכשוית כאשר היא נמצאת במקום מרכזי ע"י הנסיון האישי.
בין האלמנטים המהוים את הזן נמצאת גם המדיטציה ואפשר להתבונן בתנועות הרקדנים כמבצעים מדיטציה כאשר הם יושבים על הרצפה בתנוחה של רגליים שלובות,עשית עבודת מה והשירה והנגינה של הכנרת כשרה תפילות או מנגינות הקשורות בכך.

לאוזן מערבית השירה והנגינה נשמעים כמוסיקה מונוטונית והמילים לא ברורות וגובלות במלמול.
כתבתי מונוטונית אך בשום אופן לא משעממת או לא ערבה לאוזן.
לא מצאתי כל קשר בין הנגינה, השירה והריקוד.

הכוריאוגרפיה כללה תנועות מיוחדות רבות ביניהן הנחת כף הרגל של רקדן ליד הצוואר של רקדנית וסיבוב הרקדנית ע"י הרגל, שכיבה על הארץ, הרמת הרגליים, התכופפויות בתנוחה של תפילה, נפילה ושכיבה על הארץ, גלגולים על הרצפה, הליכה עם ידיים למעלה או נענוע הגוף לימין או לשמאל כאשר שתי הידיים למעלה ובצדדים.
היו הרבה תנועות אבסטרקטיות וחוזרות על עצמן.

פרק אחר לסיום המחול היה התפשטות הדרגתית והחלפת הבגדים תוך כדי הריקוד בין הרקדנים לרקדניות כאשר בסיומו הרקדנים היו בבגדי הרקדניות והן בבגדי הרקדנים.

המופע הסתיים כפי שהתחיל בנגינת סולו של ביטובה ובלווי שירתה הלא מובנת והשמעת צלילים שרבים יכלו לחשוב שמכוונים את הכלי.
ביצוע הנגינה והשירה היו מעולים ווירטואוזיים ביותר.
למרות רצון יוצרי המופע, הנגינה ,השירה והמחול הפעם לא נפגשו באותו מישור.

לראות או לא לראות: מאוד מיוחד. מאוד חריג. מענין ומהנה מאוד לאוהבי אבנגרד בנגינה שירה וריקוד.


נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 19/4/2014 23:07
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל