הסוד הנורא של "זיידה" שמיל-ספור (אמיתי) ליום השואה והגבורה

מעולם לא ראינו ידיו החשופות של זיידה שמיל עד לאותו יום בו ביקשתי מ-זיידה לשחק בשעון הכיס שהיה תחוב בכיס מקטורנו,שרשרת השעון הסתבכה ו-זיידה משך בכוח עד אשר הופשל שרוולו,או אז ראיתי את הסוד הנורא...

 

ספורו של זיידה שמיל

בואו ואספר לכם את סיפורו של זיידה שמיל (זיידה- סבא באידיש) שעל בשרו "חווה"

כמו מיליונים מבני עמנו את השואה והפנים כי למרות הקושי יש זמנים בהם תפילות

ולימודי תורה אינם ערובה לשמירה על החיים היקרים. על כן "יש ללמד בני יהודה קשת".

זיידה למד באחת מהישיבות בפולין בשנות ה-20 של המאה הקודמת ועבר

את מוראות השואה בה הושמדה כל משפחתו, הוא שרד, עלה ארצה והקים משפחה.

זיידה שמיל שימש כסבם החורג של שני בני דודיי והתגורר בשכנותם בבית ערבי ישן,

גילוי נאות: מאחר וסבי וסבתי נספו בשואה ומאוד רציתי גם אני שיהא לי סבא, אימצתי לי את זיידה שמיל לסבא!
 

 

זיידה שמיל וההכנות לספורי התנך


בשנות ה-50 של המאה הקודמת היה זיידה שמיל

נוהג לשבת כל ערב על כסא קטן בסמטת אומאיה

שברחוב סטנטון 25 בעיר התחתית בחיפה

כדי לשאוף מעט מהבריזה שהייתה מגיעה מכיוון הים

ומצננת מעט את להט היום.השמים היו מכוסים באין ספור

זרזירים שהיו מצייצים תוך כדי ביצוע תרגילי תעופה מרהיבים.

ההכנות לישיבה ארכו מספר דקות. ראשית הוציא זיידה

את ה-טאבורט(כסא קטן באידיש) במקביל באבה( סבתא באידיש)

הייתה מניחה על הגרמופון תקליט של משפחת מלבסקי ואת השיר האהוב על זיידה

"הבן יקיר לי אפרים". זיידה היה מפטם ארוכות את המקטרת שלו

מצית מעלה עשן, או אז ידענו כל הילדים כי ניתן להסתופף לרגליו

ולשמוע מסיפורי התנך .
 

 

לשמוע ספורי תנך מזיידה שמיל


סיפורי התנך של זיידה היו תמיד מתובלים בפתגמים ובהרבה הבעות פנים ומסופרים בעברית

לוישין קוידש (לשון קודש באידיש) אנו דיברנו עם זיידה שמיל בעברית מתובלת באידיש.

בעיקר אהבנו לשמוע את סיפורי שמשון הגיבור,באמצע הסיפור בשיא המתח מתאר זיידה

המפגש של שמשון עם כפיר האריות ב-תמנתה, ככתוב "וישסעהו כשסע הגדי"(שופטים)

היה עוצר, לוקח נשימה ארוכה ובקול חזק אומר" אסור לנו ללכת כצאן לטבח" ומסביר,

כפי שקרה במהלך שנות שואת העם היהודי. חייבים להתכונן "יש ללמד בני יהודה קשת"

לא בדיוק הבנו את ההקשר למשפט האחרון רק מאוחר יותר הסביר לנו זיידה.
 

 

שעון הכיס של זיידה שמיל והסוד הנורא...


זיידה היה לבוש תמיד חליפת שלושה חלקים לראשו קפלוש (מגבעת באידיש)

וכתונת לבנה עם שרוולים ארוכים שתמיד היו רכוסים עד כפות ידיו.

מעולם לא ראינו ידיו החשופות עד לאותו יום בו ביקשתי מ-זיידה לשחק בשעון הכיס

שהיה תחוב לו בכיס מקטורנו,שרשרת השעון הסתבכה ו-זיידה משך בכוח עד אשר

הופשל שרוולו,או אז ראיתי את הסוד הנורא... סדרת מספרים בצבע כחלחל/שחור

טבועים לאורך ידו, זיידה קפא על מקומו ואני מיד שאלתי מה אלה המספרים שעל

היד?.זיידה שמיל כחכח בגרונו והשיב בקול חרישי ושבור, זו מזכרת שהשאירו הנאצים

ביהודים במחנות ההשמדה.זיידה שאלתי אותו ואיפה היה אלוהים ? זיידה לא ענה רק את

עיניו פקדה לחלוחית,הוא אסף אליו בחיבוק אותנו הזאטוטים וכך שתקנו דקות ארוכות

לבסוף זיידה התעשת והיה מפציר בנו "כשתהיו גדולים תהיו חיילים בצבא ההגנה לישראל"

כדי לשמור על היהודים שלא יהיו עוד כצאן מובל לטבח !
 

 

אחרית דבר או שמא תחילתו...


לפני זמן מה נמצא שעונו של זיידה שמיל מונח בתיבת תכשיטים ישנה,לי ברור שעצם מציאת השעון היוותה "טריגר" להעלות ספורו של זיידה

שמיל וספורה של תקופה !

כדי לסיים ספורו של זיידה שמיל ולעשותו אקטואלי לימינו אלה ,אנו חבורת הילדים שהסתופפה ושמעה סיפוריו של זיידה בלא שנדברנו בינינו

הבטחנו לקיים צוואתו של זיידה שכל פרט בחברה צריך לתרום תרומתו לכלל,אם בעבודה והתפרנסות עצמית ואם בהגנה על כל ישראל,

ככתוב במשנה סנהדרין פרק ד משנה ה "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" !

זיידה שהיה בעברו "ישיבה בוחר" (תלמיד ישיבה באידיש)נהירים היו לו לימודי הקודש!

באוזניי עדיין מהדהדת אמירתו של זיידה שמיל,לעולם לא נלך עוד כצאן מובל לטבח ,

" יש ללמד בני יהודה קשת"


 
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל