הספר כל הדרכים /שגיא רווה

"טרטור משאית מעיר אותו משנתו. פסי אור חיוורים מפלסים את קורות בין קורות העץ.דלת האסם נפתחת. צל יורה פקודות משחיר את הפתח, מאחוריו האיכר. הקצין סוקר את האסם במבטו ומצביע אל עליית המתבן."שם זה יהיה בסדר," הוא אומר, והאיכר מהנהן בראשו ומשלים את דבריו בפחד: "כן, לא יחפשו שם"".( לרגל יום השואה הבינלאומי )

בפרספקטיבה של זמן כל מלחמה באשר היא ,ה ז ו י ה.

הספר הוא גם על השואה אבל לא רק. הזרקור האמתי של הספר מבחינתי הוא על ההתנהלות היומיומית של אנשים מבוגרים, המחשבות שלהם, האירועים שרודפים אותם בהישרדות של היום יום. האהבות והדברים שהחביאו עמוק בתת ההכרה.

החלק הראשון של הספר: מתאר את חייו של גיבור הספר בשם אלברט לנדאו בן השמונים, איש זקן
שחי בגפו בתל אביב כחלק מנוף שכונתי מאוד ישראלי, וזה בתקופה שהעלייה הרוסית עלתה לארץ
והביאה ניחוחות חדשים. כמו רבים מהאנשים שראו או היו חלק מהנוף הקשה של אותם ימים ,גם אלברט היה
בהרגשה שהוא רדוף. לאנשים כאלה שהיו שם הסביבה סולחת על הכל. גם אני ראיתי אנשים מבוגרים
נוברים בפח זבל כאילו שהחדר אוכל לא היה מפוצץ באוכל. הסביבה תמיד חיבקה באהדה. אלברט תמיד שמר את כל הקבלות
מכל חנות שביקר בה. הוא פחד שישכחו אותו אחרי מותו. אך אם ישמור עדויות של קבלות ,מסמכים,מכתבים.סימן שמשהו
יבחין שביקר כאן בעולם. בכדי לא לקלקל לא אספר מי אלברט היה.

החלק השני של הספר: מספר על גרושתו של אלברט אסתר ועל
אהבתה אליו למרות שהתגרשו, על אישה מבוגרת שלפעמים נופלת, לפעמים נפצעת, צריכה אוזן
קשבת והשגחה. הילדים רוצים שהיא תהיה בדיור מוגן , היא קוראת לזה בית אבות, ולא
מסכימה לאף אחד לומר שסר חינה.! בחלק הזה של הספר סודות נחשפים ומתגלים. סודות שגורמים לאסתר להתעלף בברלין
כשהיא משחקת אותה בלשית,די גרועה הייתי אומרת.אפילו אני בחושי הלא בלשיים הייתי "עולה " עליה ומגלה אותה ממרחקים.
בדרך היא מספיקה לחוות סטוץ/רומן סוער של גיל הזהב. אך כאישה בשלה שיודעת מה היא רוצה.

החלק השלישי של הספר: סוגר את המעגלים שהספר הסתובב
סביבם לאורך כל העלילה. זהו החלק הקשה בספר שבעזרתו מבינים מי היה אלברט, מגלים איך הוא
התגלגל בחיים .למה עשה את שעשה .וכמובן יש תיאור של התנהלות חיילים גרמנים תחת שלטון
הטלר. הקלות הבלתי ניתנת לתפיסה של הרג אנשים בשם איזה שהוא חוק עליון.


טעימה מהחלק השלישי:
" איני פוחד למות. אם יש משהו שהמלחמה הזאת לימדה אותי, הרי זה שחיי לא שווים יותר מחיים של פרה, של כלב, של יתוש, או של כל ייצור אחר. רק אנחנו חושבים את חיינו לבעלי ערך כלשהו".
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל