אמון ושיתוף פעולה

כתבה של ראש מפלגת יש עתיד הכילה כמה קביעות על מהי חברה מוצלחת. הסתמכות שר האוצר על ארכאולוגיה העלה את גאוותי המקצועית. לפניכם תשובתי. חברה אנושית מוצלחת היא, לדעתי, חברה בה אנשיה רוכשים אמון איש ברעהו.

 

בדרך כלל איני נוהג לצטט ולהגיב על דברי פוליטיקאים. אלה שאחרי הבחירות האחרונות נרשמתי לאתר מפלגת יש עתיד ואני מקבל מהם מיילים.
ביום שני ה 24 ביוני קיבלתי כתבה של שר האוצר מר יאיר לפיד שכותרתה: "ביום שלישי בבוקר שתיתי קפה עם ביל קלינטון"
להפתעתי מצאתי שמר לפיד משתמש בארכאולוגיה בכדי לקבוע מה הם הקריטריונים של חברה מצליחה. הנה ציטוט מדבריו:

"כשאנחנו שואלים את עצמנו מהו הדבר האחד שמבדיל בין חברות אנושיות מצליחות לחברות שאינן מצליחות, התשובה היא: היכולת להשתנות. חברות מצליחות יודעות להשתנות ולהסתגל לשינויים סביבן. הן יודעות לעשות את המעבר. השבטים שלא עברו מעידן האבן לעידן הברזל – נעלמו מן הזיכרון; החברות שלא עשו את המעבר מכלכלה חקלאית לחברה תעשייתית – קרסו; מדינות שלא עשו את המעבר מהחברה התעשייתית לחברה הגלובלית של ההיי-טק והרשתות החברתיות – נותרו מאחור".

לקריאת הדברים הרגשתי שגאוותי המקצועית והאישית עולים על גדותיהן, לא נותר לי ברירה אלה להגיב. כארכאולוג וחוקר חברות עתיקות הקביעות של שר האוצר נשמעות לי מעט נחפזות. ראשית מכיוון שרוב רובם של החברות הקדומות, מוצלחות או לא, לא שרדו. מדינת היוונים לא שרדה, האימפריה הרומית לא שרדה, לעומת זאת, חלק מהשבטים מעידן האבן דווקא כן שרדו ונמצאים עדיין אתנו. הם קיימים בברזיל, אפריקה, אסיה, אינדונזיה, איי אנדמן וניקובר ועוד מקומות. בבתי ספר "המתקדמים" שלנו אין מזכירים שבטי ציידים לקטים הקיימים בימינו, לכן לא פלא שגם אנשים מלומדים אינם יודעים על קיומם. לשבטים אלה אין מדינה שתגן עליהם ואין איש יחסי ציבור שייצג אותם בפני העולם.
אדוני שר האוצר כמה מיליוני אנשים, בפינות שונות של העולם, עדיין מקיימים אורך חיים שמקורו בתקופות האבן, חברתם היא שונה משלנו אך אינה נכשלת. חלקם נלחמים על זכותם להתקיים באדמת אבותיהם, ומוכנים להיאבק על מנת להמשיך להחזיק באמונתם ובאורך החיים שירשו מאבות אבותיהם, מזכיר לך משהו? כארכאולוג יש לי עניין להכיר את צורת חייהם, כאדם וכישראלי אני דוגל בחופש לכל קבוצת בני אדם להתקיים על פי מסורתם ודתם.
בשנים האחרונות קמו האו"ם ומוסדות ועמותות פרטיים להגן על חברות ציידים נודדים. אחת מהם שבסיסה באנגליה מציע הגנה משפטית על אלה המאוימים על ידי פיתוח חקלאות תעשייתית, כרית מתכות וחיפושי נפט. אחת מהעמותות אלה Survival בסיסה באנגליה פועלת בכל העולם.
על שבטים של ציידים לקטים כתבתי בבלוג שלי "עברו של העתיד"
קבוצות ציידים לקטים הקיימים בעולם הולכות וממעטות, הם היו ממשיכות להתקיים לולא חמדנותם של מחפשי משאבי טבע- בהם ניתן לסחור בבורסה. והנה שתי דוגמאות של שבטים שתרבותם ועצם קיומם נעלמים מעיננו.

שבט החאנטי בערבות סיביר

שבט החאנטי, מהם נותרו כשמונה עשרה אלף איש, חיים בתוך יער הטאיגה. מיקומם בגדות הנחלים המהווים את מערכת נחלי האוב. ריחוקם ממרכזי יישוב והאקלים הקשה השורר באזור אפשרו להם, עד לפני כמאה שנה להמשיך ולקיים את אורך חייהם המסורתי. שליט רוסיה סטאלין העניק להם אוטונומיה, אלה שבתקופתו היו רדיפות, רוב מנהיגי דתם נרצחו. השלטון הסובייטי אסר עליהם לקיים את מצוות דתם אומנם התושבים המשיכו במסורתם בחשאי. קבוצות אנשי החאנטי מתגוררים באוהלים ובבקתות לאורך הנחלים בריכוזים קטנים עד כמה עשרות בתים. בשנים האחרונות בלחץ המודרניזציה הם עברו לגור בעיר חאנטי מנסייסק במקום המפגש של נהר האוב לנהר האירטיש. איני יודע אם עדיין נותרו דרי אוהלים כפי שמראה התצלום הבא.

 


שבטי החאנטי מתפרנסים מעדרי איל הצפון, איסוף פרות יער, הכנת פרוות ומלאכות שימושיות אחרות. מאז הגיעו חברות הנפט והגז לאזור, קמו יישובים רבי אוכלוסין הקשורים לתעשיות אלו. צינורות המוליכים נפט מתפוצצים מדי פעם וכמויות גדולות של הנוזל מזהם את הנהרות והאדמה. ובכך נגרם נזק עצום למספר הדגים, הרס החי והצומח של הטונדרה. שדות הנפט, כריתת עצים וזיהום הסביבה גורם להקטנת שטחי היער ממנו מתקיימים השבטיים המקומיים.
לתהליכים אלה השפעה עמוקה לחברה השבטית, ללא אפשרות להתקיים מהיער הם נדדו לערים. שפתם, מנהגייהם ואורך חייהם הולכים וגוועים. הלימוד בבתי הספר נעשה בשפה הרוסית, אמנם יש מורים המלמדים את השפה המקורית, אך ברוב המשפחות שפת הדיבור היא רוסית כך שבעוד דור או שניים לא יישאר זכר לשפתם. האם זה נכון לנשל תושבים חלשים בכוח בולדוזרים ובחוסר אחראיות לסביבה
.

 

שבט הסוליגה בהודו

שבט זה מתגורר במדינת הודו בסביבת הר ביליגירואנגן במחוז קרנטוקה (Karnatuka), מאבקם להישרדות הוא דוגמה לאפשרות של שיתוף פעולה בין חברות שונות.
הסוליגה מתגוררים ביערות מאז תקופת האבן ואף כי אין בהם מיכון או מחשבים הם מתקיימים כחברה מלוכדת ומצליחה. בשנות השבעים של המאה הקודמת הממשל המקומי הכריז על היער כשמורת טבע מוגנת, מטרתו של הצו היה להגן על כ30 נמרים שנותרו בסביבה. כתוצאה מכך הם ביקשו לגרש מהיער את עשרים אלף בני השבט. מנהיגי השבט הכריזו שהם מעדיפים למות מלעזוב את מכורתם. לאחר שנים רבות של דיונים השלטונות קיבלו את טענתם והבינו שאנשי הסוליגה בהכירם היטב את האזור "הם הערובה הטובה ביותר לשמירתה של שמורת הטבע". שר איכות הסביבה ההודי ביטל את צוו הגירוש ובעקבות זה נציגי התושבים והממשל עובדים על אמנה שתהווה בסיס לשיתוף פעולה ביניהם.
פרנסתם של אנשי הסוליגה מתוצרת היער ביניהם הדבש והדומדמניות, הם מגדלים חלקות קטנות של דוחן וירקות. בעלי המלאכה של השבט מייצרים סלים מהבמבוק הגדל בסביבתם.
המעניין הוא ששיתוף פעולה יכול להביא רווח גם לחברות המסורתיות וגם לחברתנו. חברת Energy Group A.S שבסיסה בפרג מצאה שהדבש שנאסף ביער על ידי בני הסוליגה הוא מצוין לייצור מוצרי בריאות לעור ולגוף. הרווח הדדי, מכירת הדבש מאפשרת לתושבי היער להתקיים ולנו לזכות במוצר איכותי.
דתם של בני הסוליגה היא דת הינדו שמקורה, על פי חוקרים מסוימים, בתקופה הנאוליתית. בהיותם יושבי יער הם נשארו מרוחקים מעולם ה"תרבות". אבל אם נציץ לחברתם נגלה, אולי להפתעתנו, שהתנהגותם אינה שונה משלנו. הם נישאים ונפרדים כמונו, מגדלים משפחה כמונו, שמחים ועצובים כמונו, וגם נאבקים, שונאים ופגעים אחד בשני כמו בחברתנו. אך לבני השבט יש יתרון עלינו, הם משתפים פעולה בינם ובין עצמם ובינם לבין מנהיגיהם. ולא רק ביניהם כי אם גם מצליחים לשתף פעולה עם חוקי שלטונות המדינה בגבולותיה הם חיים.


אדוני שר האוצר חברה מצליחה אינה פועל יוצא של שיטה כלכלית זו או אחרת, הי גם לא מותנת בידע טכנולוגי מתקדם יותר או פחות. לדעתי חברה מתקיימת על בסיס של אמון ושיתוף פעולה בין הנהגתה לבין כלל התושבים ובין התושבים לבין עצמם. היתרון של חברות הציידים הנודדים, היא בכך שהם יודעים את מקומם בטבע ומשתפים פעולה איתו. החברה המדעית המודרנית לא מבינה את המסר היסודי הזה ומפתחת טכנולוגיות המשנות את השיווי המשקל האקולוגי.
הוכחה לכך הם האסונות החוזרים ונשנים בכורים אטומיים, עשרות נחלים ללא דגים, אוויר מזוהם, פרות וירקות נושאי רעלים, עקירת יערות, ותאונות דרכים הקוטלות חיים יותר מכל המלחמות. ועוד נושאים חברתיים וסביבתיים רבים שמשום מה מדענים ממעטים לעסוק בהם. כל אלה מוכיחים, לדעתי, שלחברתנו חסר ידע יסודי, שהיה נחלת אבותינו מתקופות האבן. יש עתיד לחברה האנושית שתשכיל להשתמש במשאבי הטבע מבלי להפר את האיזון האקולוגי. יש עתיד לאדם כאשר חברתנו תתבסס על שיתוף פעולה ואמון הדדי.

מקור תמונה: ugraland / Irina Kazanskaya from Moscow, Russia

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל