הילדה נויה בארץ הפלאות
כתבה ליהיא אלון בת שבע וחצי
פעם אחת הייתה ילדה קטנה שקראו לה נויה. נויה רצתה לקרוא ספר.
כשפתחה אותו היא פתאום ראתה שהיא בעולם אחר.
היא פגשה ארנב ושאלה אותו: "מה אני עושה כאן? רק פתחתי את הספר וכבר הגעתי לכאן".
אמר הארנב: "בואי, אני אעשה לך סיור. הלכו לטייל, ושיחקו וצחקו ואז נויה אמרה: "כבר מאוחר, אני צריכה לחזור הביתה".
אמר הארנב: "את לא הולכת לשום מקום".
אמרה נויה: "אני כן הולכת".
אמר הארנב: "את לא הולכת. אני לא לוקח אותך ואת לא תדעי איך לחזור".
"טוב" אמרה נויה, "אני יכולה למצוא את הדרך לבד".
אמר הארנב בלבו 'אני לא יכול להשאיר אותה כאן'. ואז אמר לנויה: "טוב, אני אקח אותך חזרה ואראה לך את הדרך, בתנאי שתבואי לבקר שוב, טוב?".
הסכימה נויה ופתאום יצאה מהספר ומצאה את עצמה שוב בבית.
וזה סוף הסיפור.