חינוך בקנדה – אוהבת, לא אוהבת, אוהבת ...

לקראת סיום 3 שנות לימודים בבי"ס קנדי ציבורי, הגעתי מסקנה שאני מתגעגעת לחינוך בישראל. יש מה ללמוד מהקנדים, אך גם יש לא מעט דברים שהקנדים יכולים ללמוד מהישראלים. גם בנושא חינוך.

יש כל כך הרבה מה ללמוד מהחינוך בקנדה, אך האמת היא שהם יכולים ללמוד גם מאיתנו (לפחות מניסיוננו האישי).

הקנדים מחנכים לערכים ומלמדים איך להציג מול קהל, אך בנושאים אחרים כמו חשבון, נראה שהם דורכים במקום.
יש תחושה של כבוד ושל רוגע בבהי"ס, אך לפעמים חסרה קצת יצירתיות ושובבות ...

אז עכשיו לקראת חזרתנו לישראל, חשבתי שהגיע הזמן שאנחנו ניתן את ההערכה לחינוך בבי"ס הקנדי "שלנו" .
 

אוהבת : חינוך לכבוד ולימוד לערכים

נראה לי שהערך החשוב ביותר שהילדים שלי למדו בקנדה הוא כבוד. הילדים למדו שהמורים שלהם, למשל מיס אורבך או מר בו, הם לא חברים שלהם ולא קוראים להם בשמם הפרטי. הם מתייחסים בטבעיות ובכבוד לכל צוות ביה"ס ולכל הילדים - יהודים או אחרים, כהי העור, אסיאתים ועוד. כולם שווים !!!
בשנה הראשונה בקנדה, הבן שלי חשב שהילד האסיאתי עם העיניים המלוכסנות, "רואה רק חצי". היום ברור לילדים שלי, שכל הילדים באשר הם, שווים, גם אם הם ניראים שונים וטבעי להם שבאותה הכיתה יהיו משה, ג'יידן, מוחמד ויאן.

בכל חודש הילדים לומדים בבי"ס על 2 ערכים (הגינות, אומץ, התמדה, אמפטיה וכד') ושני ילדים מכל כתה זוכים בתעודה המציינת את ההתמדה שלהם בערכים אלו. הם זוכים למחיאות כפיים סוערות מילדי ביה"ס כשהם מקבלים את התעודה וגאים בהישג שלהם. לא רק ציון טוב במתמטיקה הוא הישג, ציון טוב לאישיות גם הוא חשוב (אפילו יותר)!
אז מה אם המורים מנסים לתת לכל ילד לפחות תעודה אחת, לאחד הערכים, במהלך השנה ? מגיע לכל ילד, לפחות פעם בשנה, להרגיש שהוא טוב במשהו.
 

אוהבת: הקנדים אינם יצירתיים, אבל לפחות הם לומדים להציג יפה את הפתרונות הלא היצירתיים שלהם.

כבר מכיתה ב' הילדים מקבלים בכל שנה משימות של פרזנטציה של נושא כלשהו לפני הכיתה. התהליך כולל לימוד הנושא, הגדרה של "ההרצאה" לפי קריטריונים מוגדרים מראש והצגה בפני הכיתה. הילד מקבל ציון לפי טבלת קריטריונים ובה מוגדר מהו ציון גרוע עד מצויין בכל אחד מהסעיפים – הבנת הנושא, דיבור ברור, יצירת קשר עין מול קהל וכד'.
זה לא מספיק בחיים להבין, היכולת להסביר, לעניין ולשכנע מאוד חשובה.
אז אנחנו הרווחנו – הילדים הישראלים, ונקווה גם היצירתיים שלנו, למדו גם להציג את הרעיונות שלהם.
 

אוהבת : חינוך לבריאות, לא אוהבת : בי"ס חוטא בבריאות לטובת תקציב

התלהבנו מתוכנית הלימודים בנושא בריאות ותזונה נכונה : הילדים לומדים בביה"ס על אבות המזון, תזונה נכונה וחשיבות הספורט. בטלוויזיה הממוקמת בכניסה לבית הספר מוצג סרטון ובו ילדי ביה"ס אוכלים פירות וירקות.
אבל ערכים לחוד ומציאות לחוד : בית הספר מפרסם שירות בתשלום של יום פיצה, יום סנדויצ'ים מ Subway ויום שוקו.
לאיפה נעלמים העקרונות והערכים, כשאוכל לא בריא מזרים תקציב לבי"ס ? הבריאות של הילדים לא חשובה יותר מהתקציב ? לא לימדתם לפני דקה שכדאי לאכול פירות וירקות ולא פיצה ?
 

לא אוהבת: הילדים שלי חזרו ללמוד בקנדה, נושאים שלמדו שנתיים קודם בישראל

הילדים שלי (כיתות א', ג', ו' ו – ח') לומדים באותו ביה"ס ובאופן מפתיע נראה שכולם לומדים בחשבון את אותו החומר. מסתבר שבקנדה יש נושאים בחשבון (כמו כפל, אומדן, שברים, זוויות ...) שמלמדים אותם בכל שנה, רק כל שנה לומדים על תחום אחר/מורכבות אחרת. למשל אם בכתה ב' לומדים כפל עד 10, בכתה ג' כפל עד 100, בכתה ו' תחום גדול יותר וכד'. זה כנראה מסביר את העובדה שהילדים שלי למדו בקנדה בחשבון, את אותו החומר שלמדו שנתיים קודם לכן בישראל.
עצה ידידותית לקנדים : אולי תפסיקו "לטחון" את אותו החומר כל שנה ? מציעה שתאמצו את תוכנית הלימודים הישראלית למתמטיקה.
 

אוהבת : כבוד ותנאים טובים למורים אמורים לעודד מורים איכותיים, לא אוהבת : לא בטוחה שקיבלנו מורים איכותיים

למורים בקנדה יש חיים נוחים. הם עובדים 5 ימים בשבוע. בערך אחת לחודש המורים עובדים והתלמידים בחופש וכך המורים לא צריכים (חלילה) לעשות פגישות צוות או רישום תעודות על חשבון זמנם הפרטי. בקנדה כל כך מכבדים את המורים, שיש יום בשנה שבו ההורים אמורים להביא כיבוד למורים ואפילו לנקות אחריהם (נכנס לקטגוריית : לא אוהבת).
אני מניחה שגם העבודה השוטפת של המורים בקנדה נעימה יחסית. בכל כתה יש עד 26 תלמידים ובכתות הנמוכות יש 2 מורות בכתה. בטוח שקט ורגוע יותר ביחס לכתות בישראל.

בשלושת השנים בקנדה, נתקלתי רק בשתי מורות שהרגשתי שהן מאוד איכותיות – בלימוד החומר, דרישות לשיעורי בית ובמתן פידבק לילדים. תאמינו או לא, אני מתגעגעת למורות מישראל. אולי הן מדברות בצורה יותר עממית וישירה, אולי לא כולן מרשימות כפי שהייתי מצפה ממורים לילדי, אבל המורות בארץ יודעות לדרוש הרבה יותר מהתלמידים.

בקנדה התרגלתי ליחס " “Politically correct, מתעניין (כביכול) ומחוייך. זה נעים, אך לא מתאים לכל מקום וסיטואציה. גיליתי לצערי שהמורות בביה"ס כל כך נחמדות, שלפעמים לא נעים להם לתת לילד פידבק (אפילו קצת) שלילי, אך בונה. כשהרגשתי שאחד מילדי, אינו מתמיד בהכנת שיעורי הבית (המעטים) שלו העליתי את הנושא מול המורה. במקום לדרוש מהילד שישקיע יותר היא ענתה שהוא עשה מצגת טובה השנה. היא לא הצליחה לאמר לילד שהוא צריך להשקיע יותר ...
 

אוהבת : יש משהו נחמד בטכסיות של הקנדים, לא אוהבת : יש הרגשה של התלהבות יתר

נראה לי שהקנדים אוהבים טכסים. כל יום הם משמיעים לתלמידים את ההמנון ומודיעים במערכת הכריזה "מזל טוב" לכל אחד מהילדים שנולדו באותו התאריך. לפחות אחת לחודש יש טכסים בבית הספר לחגים, התכנסות לטובת 2 ערכי החודש ועוד.
הטכס המשמעותי ביותר הוא טכס סיום כתה ח'. הילדים מגיעים לטכס לבושים לפחות כמו לטכס האוסקר בהוליווד, רק חסר להם השטיח האדום. אני מחכה לראות ביוני את כל בנות ה 14 בשמלות נפוחות "ומנוצנצות" ובנעלי עקב. אל תדאגו, הן לא יפלו כי מאמנים אותן בבי"ס ללכת על עקבים (את בנות ה 14!).
 

אוהבת : חינוך לבטיחות, לא אוהבת : דגשים לבטיחות בדברים הכי פחות חשובים

לכאורה, בבי"ס שלנו מאוד מקפידים על בטיחות. לפעמים כשילד בגן מתעצבן וזורק הצידה כסא, המורה מוציאה מהכתה את כל שאר התלמידים, כדי שחלילה לא ייפגעו (אני חשבתי בהזדמנות להציע להם פטנט להוציא מהכתה רק את הילד העצבני).
כשהילדים יוצאים וחוזרים מההפסקה הם עומדים בטור (line up) ומחכים בסבלנות להכנס, אסור להם לרוץ במסדרונות בית הספר, כדי שחלילה לא ייפגעו (ואז הם חוזרים מביה"ס ורצים שעה בבית). אבל כשגבעות השלג לאורך חניית הרחבים גדלות, הם לא מפנים את השלג וגורמים לילדים להכנס לרכבים מצד הכביש החלקלק.
 

אוהבת : חינוך חינם

בתי הספר הציבוריים באזורנו בקנדה הם עבור ילדים מגן "טרום חובה" ועד כתה ח'. החינוך לגילאים אלו הוא חינם! ( (בחלק מהאזורים מתכונת הגנים מצומצמת). ההורים לא צריכים לרכוש ספרים, חוברות, מחברות, כלי כתיבה ועוד ובמהלך השנה יש לכל ילד מספר פעילויות שדורשות תשלום של עד 20$, כל אחת.
מדי פעם רק מקבלים מייל עם בקשה לתרומה של ציוד משרדי, טישו וכד'. אז שלחנו לילדים בין שאר הדברים גם כמה חבילות של טישו, כי ברור שהילדים מצוננים אחרי שהיו 40 דקות בהפסקה ב 15- מעלות.
 

בשנה הבאה בישראל ...

אני מקווה שהילדים שלי יעברו בקלות (יחסית) את המעבר לבית הספר בישראל - הפערים בלימודים, הרעש בכיתות, חברויות חדשות וכל הכרוך במעבר.
יהיו קשיים, אבל לפחות הם יוכלו לרוץ בהפסקות בחוץ (בלי מעיל ומכנסי שלג) ויהיה להם קל באנגלית ובצרפתית.
 
 
תמונה ראשית: Guillaume Paumier
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל