יום העצמאות של פעם

הגאווה להיות ישראלי ללא דופי, הגאווה ללכת בראש מורם אחרי לוחמינו ומפקדינו ללא מורא ולדעת שלעולם לא מפקירים חיילים בשטח. הגאווה בעם שלנו ובמורשתשהעברנו מדור לדור ולדעת שגם אם לעיתים אנו לא מוצאים את הדרך כאן בארץ. עדייו היא הארץ שלנו לטוב ולרע.

גאווה ישראלית מדור לדור שחייבים להעביר

כמה חדשים לפני יום העצמאות המורה עטרה ביחד עם טוני מורה למוסיקה "תפרו" לנו מופע של ריקודים ושירים. טוני תמיד לבש חליפה וסיגר ארוך היה מצוי בפיו ,
למען האמת הוא נראה כמו טוני "ממנהרת הזמן" . את כל ההפסקות בזבזנו במגרש הספורט בחוץ על מעדי הריקוד .צעד קדימה וצעד אחורה .
והשיר "פה בארץ חמדת אבות" לא הפסיק לנגן. היה חם , כולנו הזענו ורצינו כבר לסיים ולהגיע לכיתה ולצל. אבל היינו חייבים אבל חייבים לרקוד באופן מושלם
בכדי ללכת ולא דקה אחת לפני זה.

ביום העצמאות חילקו בהפסקה פופקורן וסיכות כחול לבן . בית הספר כולו עטה עליו התכנסות של חג. שירים רצו ברצף וכמובן המופע המהולל של ילדי בית ספר בטקס חגיגי.
ביום חג נפלא זה היינו נוסעים באוטובוס למרכז העיר .רח' קינג' ג'ורג' בירושליים היה מלא צבעים.
אבא היה מרכיב אותי על הכתפיים ואמא לבשה חצאית וחולצת צווארון. כולנו הצטיידנו בדגלונים ופטישים. ואז לרגע קט דממה כי היינו מרותקים לצעדת יום העצמאות שהייתה ההופעה הכי מיוחדת בעולם כולו.

טנקים ענקים עברו בכביש לקול תשואות הקהל. חיל הים וחיל האוויר עם בגדים לבנים ומעומלנים. תופים והמון מדים ירוקים. תזמורת צה"ל שרה ומטוסים הרעימו לנו את השמים..
גאווה הייתה ממלאה את ליבי העולץ למראות לריחות ולאהבה האינסופית שלי לארץ הזו שלטוב ולרע אני איתה .
 
 
תמונה ראשית: אורן פלס
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל