זקוק לשיקום? תוכיח שהינך בהכרה

בשנת 1966 אושר בכנסת "חוק זכויות החולה" שמטרתו לעגן בחוק עקרונות שהיו כבר מיושמים קודם לכן. הוא בא לתת תוקף לקשר של הנזקקים לטיפול רפואי לבין הצוותים הרפואיים. כל זאת על בסיס חוק היסוד: "כבוד האדם וחירותו". משפחה של חולה מצפון הארץ חוותה יחס משפיל, מבזה, ובניגוד לכל אתיקה רפואית המכפישה ציבור שלם של רופאים שעושים מלאכתם נאמנה.


בגדול-חוק זכויות החולה מיושם באופן סביר. מידע על זכויות הנזקק לטיפול בולטות לעין באולמות ההמתנה במרפאות ובבתי החולים. הצוות הרפואי משתדל ליישם את החוק ככל שהתנאים מאפשרים זאת. לדאבוננו ישנם גם 'עשבים שוטים' בין אלו העוסקים ברפואה, שרגישותם למטופל שואפת לאפס!
א.י. (67) הוא חקלאי באחד מיישובי הצפון. הוא החליק ונפל מגג ביתו מגובה של 4 מטרים, נחבל בראשו ונמצא לאחר זמן ללא הכרה. הוא הובל לבית החולים במצב קשה. לאחר ארבעה חודשי אשפוז בבית החולים, הגיע מנהל מחלקת השיקום ד"ר צ' ביחד עם רופא נוסף ד"ר ב' למחלקה הפנימית בו שכב החולה על מנת לקבוע להיכן יועבר להמשך טיפול. מספר גיא בנו של החולה: "בהגיע ד"ר צ' יחד עם רופאים נוספים לחדרו של אבי לבחון את מצבו, הוא ביקש מאמי ומאחותי שסעדו את אבי מיום אשפוזו, לפנות את החדר. בתום בדיקה שנמשכה דקות ספורות בלבד, נפתחה הדלת ואימי ואחותי נקראו להיכנס חזרה אל החדר". את אשר אירע בהיכנסן לחדר, מתאר גיא במכתב תלונה ששלח למנהל המרכז הרפואי בצפון הארץ בו היה מאושפז אביו והעתקו הועבר למערכת דעתון. "אתן יכולות לבכות או להיות עצובות", פתח ואמר ד"ר צ' והמשיך: "זה לא מעניין אותי. הפוטנציאל לשיקום כאן הוא אפס". אחותו של גיא פרצה בבכי וביקשה מהרופא לקיים את השיחה מחוץ לחדר. לדברי גיא ד"ר צ' היה נחרץ בדבריו ותשובתו הייתה "הוא אינו שומע וגם אם כן, הוא אינו מבין". קביעתו הייתה כי א.י. נמצא בחוסר הכרה מלא.
אחותו של גיא ביקשה להראות לרופא חוות דעת אחרת, של רופאה מקצועית, האומרת כי אביה נמצא בהכרה מינימלית וכן סרטונים בהם נראה אביה מגיב לסביבה אך ד"ר צ' קטע את דבריה, ולדברי גיא תגובתו הייתה: "היא (הרופאה) הגיעה באופן פרטי, וקיבלה מכם כסף רב, והייתה כותבת כל מה שתרצו". גיא ממשיך בתיאור הסצנה הקשה וכותב במכתב התלונה כי ד"ר צ': "אינו מאמין למה שיראה בסרטונים כי הוא בטוח שהם ערוכים, ועל אחותי להביא אישור בית משפט שהם אינם ערוכים. בנוסף אמר ד"ר צ' לאחותי: "ראיתי יותר חולים ממך. האיש הזה לא ילך ולא ידבר לעולם ואני חותם על כך".
בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2012 עולה תמונה מאד עגומה בנושא השיקום לקשישים. הדבר רק הלך והחריף עם השנים. האם התייחסותו של ד"ר צ' מנהל מחלקת השיקום, במקרה של א.י. היא בגלל מדיניות המרכז הרפואי בה הוא משרת, או סתם חוסר רגישות וחוסר מקצועיות גרידא?!
למזלה של המשפחה תסריט האימה של ד"ר צ' לא התממש על אף קביעתו הנחרצת.
מספר גיא: "למרות חוות דעתו של ד"ר צ', מנהל מחלקת השיקום במרכז הרפואי בצפון, הועבר לאחרונה אבא לבית החולים השיקומי לוינשטיין ברעננה. הדבר הסתייע בזכות מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים לוינשטיין, אשר קבע בסופו של דבר שאבא הוא בר שיקום לאחר שקיבל מאיתנו את הסרטונים אשר מראים את תגובותיו".
א.י. שב להכרה מלאה, עובר טיפולי פיזיותרפיה ומצבו משתפר, אך ייקח עוד זמן עד אשר יגיע לעצמאות.
משפחתו של א.י. פגועה וכועסת מאד. היא אינה מוכנה להוריד את הנושא מסדר היום. היא דורשת לבוא חשבון עם ד"ר צ'.
בהמשך מכתבו של הבן גיא למנהל המרכז הרפואי הוא מבקש מהגורמים הרפואיים המקצועיים כי:
"מנהל מחלקת השיקום ד"ר צ' לא יתקרב למיטתו של אבי, וכי הנהלת בית החולים תקים ועדת בדיקה כאמור בסעיף 21 לחוק זכויות החולה, ותמסור לנו את מסקנות הועדה.
שנית, אני אוסר על בית החולים לחלוק מידע רפואי שכתב ד"ר צ' בנוגע לאבי עם מוסד רפואי אחר כלשהו, כפי שמוגדר בסעיף 20 לחוק זכויות החולה.
שלישית, אני דורש כי אחד מבני המשפחה יהיה נוכח בכל בדיקה או ביקור של רופאים ליד מיטתו של אבי כפי שמוגדר באמנת האיכות של בית החולים.
רביעית, אני דורש כי ד"ר צ' יתנצל בפני הרופאה שנתנה חוות דעתה על מצבו של אבי כי לדבריו קביעתה נקנתה בכסף".

תגובת עינב שימרון – גרינבוים, דוברת משרד הבריאות: "תלונת המשפחה מתבררת בימים אלה על ידי נציב קבילות הציבור, במשרד הבריאות".


 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל