Mount Popa,בורמה-צוק סלע ובראשו מנזר בודהיסטי

Mount Popa, צוק סלע הנישא לגובה רב ועל פסגתו מנזר בודהיסטי שרוב הזמן מכוסה בערפל וטבעות עננים,ואני מטפס אל ראשו והצל שלי עימי."לראות בעיני עיניו"מסע עולמי להנצחת שחר רוזנברג שנפל באסון המסוקים 1997

 

לא התכוונתי להגיע ל- Mount Popa במיידי אך נשארו שעות אור אז מדוע לא?!

אוניית הנהר מתמרנת באיטיות כניסה למעגן בגדת נהר האירוודי ,המוני אנשים ממתינים
כדי להוביל הנוסעים לעיר באגאן,מנהל מו'מ קצר עם נהג מונית ותוך כדי שואל אותו אם נספיק להגיע לפני רדת החשיכה ל- Mount Popa הוא עונה בחיוב ומבקש לקחת מביתו גלגל רזרבי נוסף.
לא התכוונתי להגיע ל- Mount Popa באותו יום אבל אם נשארו שעות אור אז מדוע לא?! יוצאים לדרך ומהר מאד אני מבין מדוע היה צריך שני גלגלים רזרביים, לא פעם הדרך נעלמה ובמקומה אבנים, חול, נהר, כל פעם הפתעה אחרת. הנהג מרגיע אותי שאין לי מה לחשוש, איך לא אדאג, השעה מתחילה להיות מאוחרת, גשם החל לרדת, הכביש כל פעם נעלם ואין מקום לינה בדרך. מתחילים לטפס לכיוון Mount Popa והדאגה גוברת, ענני ערפל, גשם חזק ולי ברור שמלבד העובדה שלא אצליח לראות את Mount Popa כל הנסיעה מיותרת ומסוכנת. התרגלתי בנסיעותיי שאיני מצליח לראות ים כחול כפי שצולם בעלון התיירות, איני מצליח לצאת להפלגה כי הים סוער, איני מצליח לראות את השקיעה בטאג'-מאהל בגלל המונסון והנה פעם נוספת שלא אראה את הר פופה כפי שראיתיו בכל אתר אינטרנט. Mount Popa, סלע צוק הנישא לגובה רב ועל פסגתו מנזר בודהיסטי שרוב הזמן מכוסה בערפל וטבעות עננים.
 

 

כניסה למתחם ההר

נוסעים בתוך הערפל ומגיעים לרחבה בוצית שסביבה מסעדות קטנות וחנויות. הבחנתי שאין אנשים במקום מלבדי. מסיר את נעליי, משאיר את התרמיל עם נהג המונית ומתחיל לטפס את 700 המדרגות העולות למנזר שעל ראש ההר. עולה ומטפס, אני עם עצמי ואין איש מסביבי, מספר קופים צווחנים רצים בין רגליי ואני מנסה שלא להחליק. למרות העלייה המקורה הכל רטוב. פה ושם דוכן המציע את הסחורה שנמכרת בעליה לכל מקדש ב-Mynamar , הכל נוצץ ומקושט, קיטש' זול. הערפילים עוטפים אותי ואני מרגיש כאילו ואני מהלך בתוך אדי מים כשהראות שואפת לאפס. מבחוץ צמרות עצים בגשם ואני ממשיך למעלה.
 

 

ככל שמטפס,זיכרו של שחר מטפס בי...

לפתע מסתיימות מדרגות האבן ומתחיל שלב סולמות המתכת. הכל רטוב ואני מחזיק חזק במעקה חושב רק איך אני אמור לעשות דרכי חזרה בחושך העומד לרדת בעוד זמן לא רב. מתעקש להמשיך והנה למעלה הכניסה למנזר, קבוצה של גברים יושבים ומשחקים קלפים מברך אותם לשלום וממשיך לתוך המנזר. אין לי מושג לאן לפנות, פה ושם שערים נעולים והמקום היחיד שאליו אני יכול להגיע זו רחבה שטופת מים ומלאה בקופים רועשים. בקושי מצליח לעמוד ברחבה, הרצפה חלקה והקופים משתוללים. פוחד להחליק אני מסתובב ומאוכזב לא מעט מתחיל את הדרך הארוכה מטה אל הנעליים המחסה ונהג המונית.
 

 

ה-פופה במלוא הדרו

בדרכי חזרה קבוצה של מקומיים עולה מעלה, עמוסי פרחים, שי לאלים ומלווים עצמם בשירה עליזה.לאחר אין סוף מעידות והחלקות מגיע רטוב עד לשד עצמותיי נכנס לרכב ומתחילים לחזור ל Bagan. בכפר הראשון אני מבקש לעצור כדי לקנות בקבוק מים. כשאני מסתובב להיכנס שוב לרכב נגלה לעיני מחזה מדהים. לפני מונח לו Mount Popa היפהפה והמרשים, וסביבו טבעת עננים כשבראשו בניני המנזר. לא ייאמן – שם הייתי!! והלא יאמן קרה – ראיתי את Mount Popa כפי שהוא נראה בתמונות.
 

 

הדרך חזרה לבגאן...

מרוצה ומאושר עושה את הדרך חזרה ל Bagan שנראתה פחות קשה ומפחידה. נהג המונית מצביע על נערים יחפים המטפסים על עצי הדקל הגבוהים והדקיקים, הסביר שפעולה זו עושים פעמיים ביום כדי לאסוף שרף. הציע שנעצור באחד הדוכנים שלצד הדרך כדי לטעום מהאלכוהול העשוי שרף. כיבדו אותי בסוכריות עשויות משרף ומשקה אלכוהולי לא רע בכלל. יושבים על כסאות במבוק מתחת לדקלים ולוגמים סוגים שונים של אלכוהול ביתי בליווי סיגרים תוצרת בית. עליזים משהו אנחנו ממשיכים את דרכנו חזרה ל Bagan עיר המקדשים המפורסמת במיינאמר.
 

 

 

 

 

 

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל