עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי
אֲנִי כֻּלִּי רַק כּוֹס
עֵת קָרָה וְעֵת רוֹתַחַת,
הָאֲוִוירָה תְּלוּיָה בַּבּוֹס
מַה יָּשִׂים הוּא בַּמִּרְקַחַת.
כֻּלָּם נוֹתְנִים בִּי אֶת עֵינָם
וַאֲנִי אֵינֶנִּי מְאַכְזֶבֶת,
מִתּוֹךְ תּוֹכִי יִשְׁתּוּ יֵינָם
אַצִּית בָּהֶם אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת.
חֲתָנִים וְגַם כַּלּוֹת
זוּטָר וְגַם נָשִׂיא,
הַכֹּל יוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת
בְּלוֹגְמָם מִתּוֹךְ כּוֹסִי.
מְמִיסָה אֲנִי כָּל לֵב
מַשְׁבִּיחָה מָזוֹן סוֹעֵד,
וְצָרוֹתָיו שֶׁל כָּל דּוֹאֵב
הוֹפְכוֹת בִּן רֶגַע לְמוֹעֵד.
מַשִּׁיקִים אוֹתִי עִם כּוֹס אַחֶרֶת
וַאֲנִי כָּל זֹאת שׂוֹרֶדֶת,
חֲזָקָה וְלֹא נִשְׁבֶּרֶת
סוֹפֶגֶת וּמְעוֹדֶדֶת.
אַך כְּשֶׁרוֹמְסִים אוֹתִי בְּנַעֲלַיִם
גַּם אֲנִי נִשְׁבֶּרֶת,
וְעַל חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם
הָפַכְתִּי לְמַזְכֶּרֶת.
הָיִיתִי כּוֹס לְ"חַיִּים"
עַכְשָׁו אֲנִי אֵינִי,
חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם
הִנּוֹ גַּם חֻרְבָּנִי.
אִם יַהַפְכוּנִי לִרְסִיסִים
יְחַבְּרוּנִי רַק נִסִּים.