החיוב בהבנת מצבי

כאשר הבנתי שחיי מתנהלים בערפל כבד, בשכיחה ובכאוס הלכתי לחפש תשובות בספרים, אצל מורים ובשיטות רוחניות. התנסויות אלה פתחו שער לפתיחות ואיזון שעזרו לי בהבנת מצבי.

הניסיון לתאר בכתב משא חיפושים אינו קל. הלשון האנושית אינה מדויקת, כל אחד מאתנו מפרש מילים ומושגים פרוש שונה. מאחורי המילה כבוד מסתתרים דרכי התנהגות שונים. בתרבות מסוימת לא מכובד לגבר לפנות ישירות לאישה, בתרבות אחרת התעלמותו של גבר מנוכחות אישה אינה מכובדת.
כאשר דובר אנגלית אומר סול למה הוא מתכוון? לחלק התחתון של הרגל או הנעל? לסוג של דג (sole) או לנשמה (soul) בדקתי וזה מה ש מצאתי:
The noun sole refers to the underside of a foot or shoe or to a kind of flatfish. The adjective sole means single or only. The noun soul refers to a vital principle or to the spiritual nature of humans.
About.com
הפירוש ה מדויק של מילה תתבהר רק על פי ההקשר בתוך המשפט. עשרות פעמים שמענו מפי פוליטיקאי מתגונן: "דבריי הוצאו מהקשרם" ויתכן והוא צדק כי לשון בני אדם אינה מדויקת, כל דיבור ניתן לפירושים שונים. פוליטיקאי "מוכשר" יעשה שימוש בשפה מעורפלת המאפשר לו, מאוחר יותר, להימנע מביצוע אבטחותיו.
שפה לא מדויקת נובעת ממחשבה לא בהירה וזו אחת הסיבות למתיחויות, חוסר הבנה ושנאה הקיימים בין קבוצות שונות של בני אדם.
 

השער לפתיחות

פגישה מקרית עם ספר פתח אצלי רצון לחיפוש. שנים מאוחר יותר אני ניצב מול השאלה כיצד הסביר לאחרים את מעט הידע שרכשתי.
קריאה מתוך הקשבה, או לפחות הניסיון להקשיב ללא דעות קדומות הוא צעד בכיוון הנכון. הבנה זו עשויה ליצור את הפתיחות הדרושה להתחיל בלימוד המכונה האנושית והעולם בו אנחנו חיים.
אנחנו לא יכולים לשנות אחרים, אלה רק את עצמנו. רק כך נוכל לשנות את העולם: המקור:בא במאיל 9 דרכים להתמודד עם שליליות.
האם שינוי עצמנו עשוי לשנות את העולם? יתכן ויש אמת באמירה זו אך כיצד עושים זאת?
הפתיחות נולדה אצלי משתי התרחשויות: תאונת דרכים קשה והקמת מוזיאון פעיל עין יעל.
תאונת הדרכים הותירה גוף חבול ורצוץ. תיקון הנזקים נעשו על ידי רופאים ומכשירים רפואיים. תמיכה נפשית ומעשית קיבלתי מרעייתי, המשפחה וחברים קרובים. אך כל העזרה לא יכולה הייתה להועיל ללא הרצון שלי. אלה היו ימים של התמודדות שעה אחר שעה, זכורים לי רגעים של ייאוש ודקות של התרוממות רוח. ביניהם שעות רבות של ערפל כבד.
אהבתי למקצועי וההשתוקקות לחזור לפעילות היו לעזר רב. רק שנים מאוחר יותר הבנתי שחל בי שינוי פנימי ועלי לחפש נטיב הולם לתמורה.
 

ההתמודדות להקמת מוזיאון פעיל עין יעל

חפירה ארכיאולוגית היא עבודה ממושכת ודי משעממת, להוציא רגעים מרגשים כאשר מתגלה כתובת או ממצא מיוחד.
החפירות בעין יעל נעשו בעזרת פועלים אך גם מתנדבים מהארץ ומחו"ל. בכדי להוסיף עניין לעבודת המתנדבים החלטתי לקיים סדנאות ללימוד והתנסות של טכנולוגיות עתיקות. התמזל מזלי ובין המתנדבים נמצאו אורגת מקצועית וכומר נוצרי שהתמחה בליבון לבני חומר לבנייה. שני האנשים האלה תרמו מניסיונם להקמת סדנאות אריגה וליבון לבנים.
המתנדבים הודרכו לבנות נולים ולהשתמש בהם לאריגה וללבן לבנים בעזרת תבניות. הופתעתי לגלות שילדים ומבוגרים מצאו עניין רב בפעילות זו. לאחר כמה חודשים של פעילות לא נותר ספק בליבי, שיחזור מלאכות עתיקות היא חוויה מרעננת התורמת תרומה חשובה ללימוד תולדות הטכנולוגיה, הבנת הסביבה ולימוד מעשי של קורות האדם.
החפירות באתר עי יעל חשפו חווה חקלאית ומבנים של וילה רומית מעוטרת רצפות פסיפס וציורי קיר. האתר והשרידים הקדומים יש בהם קסם רב אך אין די בזה להחזקת אתר פתוח לקהל. אהדת המתנדבים לשחזור מלאכות עתיקות שכנע אותי שהדרך הטובה ביותר לשמר את המקום היא הקמת אתר פעיל בו ניתן לציבור להתנסות בשחזור מלאכות עתיקות ומסורתיות. במשך כמה שנים של לימוד הנושא התגבש הרעיון: הקמת אתר בו המבקרים ילמדו ארכיאולוגיה במו ידיהם.

 
 

רוב האנשים אתם התייעצתי הגיבו בצורה דומה: תוכנית יפה, טובה וחשובה אך אין במדינת ישראל מוסד המסוגל להקים ולתחזק מפעל מסוג זה. החזקת אתר ארכיאולוגי או מוזיאון פעיל, כפי שאתה מציע, דורש כסף רב. מדינת ישראל מקציבה כספים לאתרים לאומיים כמו מצדה או עיר דוד, או אתרים מרכזיים המוחזקים על ידי רשות הגנים הלאומיים, עין יעל אינה נופלת באחת משתי הקטגוריות האלה.
לשם קידום הרעיון יזמתי סדרה של פגישות עם אישים ומנהלי מוסדות שונים אך מאמצי לא הביאה כל תוצאה. לאכזבתי הגדולה לא מצאתי אוזן קשבת באף לא אחד מהמוסדות העוסקים בארכיאולוגיה. לאומת זאת בין האנשים להם תיארתי את הצעתי מצאתי תומכים רבים אלה שלאיש מהם לא היו האמצעים הכספיים הדרושים למימושה.
החיפוש אחר מימון נמשך קרוב לארבע שנים, משום מה הקשיים לא הרפו את ידיי. במשך השנים האלה כתבתי מאמרים ותחקירים, פניתי למוזיאונים בחו"ל והדרכתי בעין יעל אנשי מקצוע וקבוצות מטיילים. לבסוף נמצא גורם שהבין את החיוב הטמון בהקמת מוזיאון פעיל והיה מסוגל למצוא את המימון הדרוש להקמתו: הקרן לירושלים.
מציאת מימון להקמת המוזיאון הפעיל היה שלב חשוב בהקמתו, אבל מי ינהל את העבודה, למי ימסרו הכספים? אחד אחרי השני, כמו מעשה קסם, הופיעו האנשים המתאימים. הוקמה עמותה המנהלת את האתר עד היום ונמצאו מנהלים ומדריכים ותומכים רבים, המפעל יצא לדרכו.

 
 

אני תוצר מחשבותיי

הצהרות שאני מצהיר עשויים לעצב את מעשיי ואת כיוון חיי. אם אומר לעצמי הר זה גבוה מדי, איני מסוגל לטפס עד פסגתו, עצם המחשבה תגרום להימנעות מהניסיון. מצד שני אם לא אקח בחשבון את הקשיים שבטיפוס אני עשוי לגשת לביצוע המשימה ללא ציוד מתאים ומבלי לשקול את כוחי האמיתי. להבנתי הרצוי הוא לשקול את כל הנתונים, לבקש עצה של מומחים ולהכין את עצמי לפעולה, הקשיים לא ייעלמו אך סיכויי ההצלחה יגדלו.
להבין את מצבי דורש משהו הדומה להסתכלות במראה כאילו זו הפעם הראשונה שאני מביט בפניי. לחוש בבירור שכל המוסכמות אינם מבטאים את עצמי. להרגיש שבתוך תוכי קיים ידע העשוי להאיר את הערפל בו אני שרוי.
כתיבת שורות אלה לא נועדה לשכנע בצדקת דרכי כי אם ליצור שיתוף פעולה ביני לביניכם. שיתוף פעולה יכול להתקיים רק במצב של פתיחות, שלי ושלכם. עלי לכתוב מתוך הלב ללא חשש כיצד דברי התקבלו. על הקורא מצידו לבחון את הרעיונות ללא דעות קדומות. דו-שיח פורה יכול להתקיים כאשר שני הצדדים לומדים זה מזה.
 

אני, אחד או רבים?

אני משוכנע שאני אחד, מאז מתמיד אני עונה על שם אחד המוכר לכל הקרובים אלי. אם כך מדוע אני בנסיבות מסוימות איש אוהב ונחמד ובמצב אחר כועס ומעורר סלידה, כיצד יתכן שאני קמצן למשפחתי אך נותן טיפ שמן למלצרית יפיפייה. כיצד קורה שאני החנון והרחמן עם ילדי משלים עם רעב המוני ילדים בארצי ובעולם. האם זה אותו "אני" המבטיח לומר רק אמת אך משקר לפקיד המס?. האם יש קשר בין האיש הנחמד לכועס?. בין הרחמן לאכזר?
כאשר בדקתי בתוך תוכי ראיתי בבירור שאני מחולק לרבים. כל אחד מהם מופיע בנסיבות אחרות, מצב זה מסביר כיצד איש עשיר יכול לפנק את משפחתו ולהתעלם מהקשיים הכלכליים של עובדיו.

 
 

האם אני מסוגל לחזות את העתיד?

האם אני יכול לדעת את העתיד להתרחש? כן ולא. אם לא יחול בי כל שינוי העבר יחזור על עצמו בעתיד, את זה אני יכול לנחש.
חבר קרוב הציעה לי לקנות מניות נפט, קניתי והפסדתי. הייתה תקווה גדולה שהמנייה תכפיל ותשלש את ערכה משהו השתבש הנפט לא נמצא והמנייה הפסידה את כל ערכה. האם לא ידעתי שאני מהמר:ידעתי, האם לא שמעתי על מקרים דומים? שמעתי, אך הרצון החזק להתעשר בין רגע, כפי שהכן קרה לאנשים אחרים, גבר על כל ההזהרות. הוברר לי שאני לא יכול לנבא את העתיד שלי ובודאי לא של אחרים. אך אני יכול לדעת שללא שינוי מה שהיה זה מה שיהיה.

 
 

החיים הם איזון בין היאחזות להרפיה ג'לאל א-דין רומי

התובנה של המשורר הפרסי עשוי לעזור בהסרת צעיף המכסה את עיניי. לשם כך נדרש ממני לברר מה פירוש היאחזות וכיצד להבין הרפיה.
כולנו מבקשים הצלחה: הצלחה בעבודה, בנישואים או במעשה ידינו. רבים מאתנו מזדהים כל כך עם התשוקה להצלחה שלמענה מוכנים להשקיע מאמצים הפוגעים בבריאות. אדם עשוי להזדהות עם כישלונותיו ולהאמין שאינו חכם מספיק, אינו ראוי או אינו מוכשר. אחר משוכנע שמגיע לו מקום ראשון עד כדי כך שהוא מוכן לנקות כל פעולה, גם במחיר של פגיעה קשה באחרים.
הרפיה הוא מצב של אי הזדהות עם כישלון או הצלחה. הרפיה גופנית דורשת לאפשר לגוף להתקיים ללא השפעתי. הרפית המחשבה הוא מצב בו אני ער לכל המתרחש ורענן לשקול כל התרחשות ללא דעות קדומות.
להגיע למצב שבין היאחזות להרפיה ידרוש ממני שקט, איזון נפשי, הקשבה ורגישות. האיזון בין אחיזה להרפיה מאפשר להקשיב לדברי אחרים ללא שיפוט או ההפך להתנגד בעוז רוח למעשים חסרי טעם.
 

האדם החופשי הוא זה היודע את מגבלותיו

ענן הוא דבר חופשי הנע במרחבי השמיים, מוביל מים מהאוקיינוס לשדות התבואה. משנה את צורתו ומחליף את צבעיו.
הענן מציית לחוקים הקובעים את מהירותו, את כיוון מעופו ואת כמות המים הנישאים בו.
אדם המכיר את חוקי יצירת הענן, מסוגל ליצור, לזמן קצר, ענן בתוך אולם סגור. זה גימיק יפה אך אינו מוכיח את שליטתנו בטבע.

 
 

האדם המחשיב עצמו מסוגל לשלוט בטבע שרוי בהשליה, מעשה יצירת ענן נעשה כאשר מכירים את התנאים בהם הוא נוצר. אך אין בכוחנו לברוא את החומרים ממנו הוא נוצר. המכיר את חוקי הטבע יכול לשנות את צבעם וטעמם של צמחים אך אינו מסוגל לברוא את הזרע ממנו הם גדלים.
הבנת החוקים בהם פועל הטבע מאפשר לאנשי מדע ליצור הרכבים שונים מהחומרים שנבראו על ידי הבורא. מכאן למדתי שיעור חשוב: האדם החופשי הוא זה היודע את מגבלותיו.
 

לסיכום

דרוש אומץ רב לעצור ולהניח סימני שאלה על כל המקובל והידוע, להקשיב ללב ולבחור מתוך המהות שבי.
האדם, אני, כחלק מהמין האנושי, ייצור אפוי למחצה. חיי מתנהלים בערפל כבד, בשכיחה ובכאוס ורק ברגעים של זעזוע משהו מתעורר לזמן מה. אני מניח שנוצרנו באופן כזה על מנת שנהיה מסוגלים, אם יתעורר בנו הרצון, לגלות את מהות תפקידנו בבריאה.

בכל תופעות הטבע שולט השינוי, הכול זורם ומשתנה על פי סדר קבוע. אך כל ייצור עושה זאת על פי סגנונו המיוחד. השלב הבא של מחקרי יתרכז
בהבנת החוקים המנהלים את הבריאה: "חוק סדר וסגנון"
 
 
תמונה ראשית: Chad Miller
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל