סטודנטים = גיל ההתבגרות החדש?

עד היום היה מקובל שבגיל 18 תהליך ההתבגרות אמור להסתיים, לפחות מבחינה פסיכולוגית . אלא שבשנים האחרונות מסתבר שהוא מתארך מעבר לגיל 20 ויש חוקרים הטוענים שבעולם המערבי הוא אף נמשך עד גיל 30. ומה זה עושה לצעירים בארץ?

בארצות הברית מכינים את תלמידי חטיבות הביניים ללימודים אקדמיים בקולג', כי הם יודעים שבגיל 18 לאחר שתסיים התעודה שלך היא זו שתכריע מי תהיה בחיים הבוגרים שלך. ומכיוון שהלימודים בקולג' הם די יקרים, כדאי לך להצטיין כי אז גם תוכל לקבל מילגה וללמוד בראש שקט. ואיכשהו יוצא אפוא שאם אתה אמריקאי, במשך כל תקופת הלימודים התיכוניים אתה תחרוש ולבסוף תגיע לקולג' כל כך גמור, שבמהלך 4 שנות התואר שלך תרצה קצת מנוחה, אלכוהול ומסיבות. בעיקר במדינה שבה גיל השתייה החוקי הוא 21. פתאום גיל 17 לא נראה מאיים כל כך על ההורים האמריקאים השמרניים.
 

עד היום היה מקובל שבגיל 18 תהליך ההתבגרות אמור להסתיים, לפחות מבחינה פסיכולוגית. אלא שבשנים האחרונות מסתבר שהוא מתארך מעבר לגיל 20 ויש חוקרים הטוענים שבעולם המערבי הוא אף נמשך עד גיל 30. כאן בארץ המצב קצת שונה- בגיל 18 גיל ההתבגרות של בני הנוער הישראליים נקטע ונעלם לכמה שנים לטובת השירות הצבאי. בתפקידים רבים שדורשים אחריות רבה, בגרות ורצינות מוצאים את עצמם החיילות והחיילים במציאות קשה שאף נער אחר בעולם המערבי אינו חווה. כך שלאחר הצבא בערך בגיל 21 המשוחררים הטריים חוזרים אחורה בזמן לגיל 18 ומתחילים לחפש את עצמם, לעבוד, לטייל ולראות את העולם.
 

להשתכר, להתמסטל...

לפני שבוע נתקלתי באתר אינטרנט חדש שנקרא "סטיקר" ומיועד לצעירים כמוני בגילאי 21-28. המוטו של האתר הוא "זה לא אנחנו, זה הילד הרע שבתוכנו. מגזין הבוגרים של ישראל". נכנסתי לקרוא את התיאור המפורט של האתר ושם נכתב שהמגזין האינטרנטי הזה עוסק בכל מה שמעניין ומטריד אנשים בוגרים בגילאי עשרים פלוס: עבודה מזדמנת, חברה מזדמנת, קשר רומנטי, קשר פחות רומנטי, לגור עם ההורים, לגור עם שותפים, לעשות פסיכומטרי, לפרוש מפסיכומטרי, לחשוב על לימודים, לחשוב על קבע, לצחוק שחשבת, לחתום בכל זאת, לחתום למעריצים, לחלום שחתמת, להוציא סטאראפ, להיכשל, להצליח, לשכוח שהצלחת, להתקרחן, להשתכר, להתמסטל...
 

עוד מוזכר באתר: "אם אתה בוגר, אם את התבגרת- מקומכם איתנו". אני חייבת להודות שממש צחקתי כשקראתי את זה. כמה דקות לאחר שסגרתי את האתר והתיישבתי לכתוב, חשבתי על רשימת הפעולות הבנאלית שכתובה באתר, ואיך ביני ובינה לא קיימת אף נקודת חיבור. אפילו הקשר הכי קטן שאני יכולה לומר שאי פעם ניסיתי בכלל להתבגר. האמת, שלכמה רגעים זה אפילו העציב אותי. אז נכון שעשיתי פסיכומטרי ושאני עובדת מדי פעם ולומדת באוניברסיטה ואפילו נכשלתי בכמה מבחנים בחיי. אבל לפעמים אני מסתכלת על החיים בצורה כל כך שבלונית וכל כך מחונכת שבא לי להקיא. כאילו כל חיי נקבעו מראש ,שאני סתם בחורה רגילה בת 23 . אני מסתכלת על עצמי במראה ואומרת "וואי פס הייצור הצליח, אני מרובעת בדיוק כמו כולם".
 

ואני מטבעי אדם כל כך אחראי והגיוני שמשתדל לא להתרגש ולא להפתיע. כי הפתעות וריגושים זה רק לנערים מתבגרים. ולמרות שאני כנראה לא 'הבוגרת' הטיפוסית שאליה מכוונים את האתר ויש לי את רגעי האושר וההצלחות שלי, אני רואה את החיים בצורה כל כך מסובכת ומאופקת ובשביל ה'בוגר' הרגיל כל הבעיות נפתרות בכמה צ'ייסרים. מה אני אגיד לכם? לא פשוט להיות פשוט. ואולי זה הכי כיף, אולי זה הכי עדיף. לא להסתבך יותר מדי כמוני. לא לחשוב כל הזמן. רק לרצות, להיות, לעשות ולהנות. אז אל תהיו כמו כולם, כי זה מדכא ומבאס וגם ממש משעמם.
 
תמונה ראשית: Pink Sherbet Photography
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל