אבינו שבשמים (סאטירה פוליטית)

תמיד אומרים לי, "תהנה היום כי מחר אין איש יודע". והמפלפלים אומרים, "אנחנו מתכננים, מתאמצים, בונים מגדלים והוא צוחק שם למעלה". אני לעומתם חושב שאולי כבר אין לו זמן לצחוק ושנראה לי שמאז ימי התנ"ך אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה פי כמה וכמה ולא בטוח שיש לו זמן להרבה דברים, אז לצחוק? זה בטח לא בא בחשבון!

אולי הביטוי הנכון הוא, "צוחק מי שצוחק אחרון".

 
בכלל אני רוצה לדעת איך הוא עוקב אחרי כולם ומה הקריטריונים שלו לעזרה?
שנבדוק!?
אנשים שהדרך לא קלה להם, בלשון המעטה. אין להם פת לחם לאכול, קורת גג מעל, משהו בסיסי לישון עליו, שמיכה להתכסות בה!,
מגיע להם עזרה?
וילדיהם הקטנים שהולכים לישון רעבים, הבגדים שלהם ראו אבקת כביסה בתוך שקית סופר של בורגני אחר, אולי!.
ובואו לא נדבר על סמרטוט חדש לילד!.
מגיע להם עזרה?

ומה עם הנכים ומוכי גורל למיניהם, מה איתם?!
אלה שלא יכולים ללכת לשירותים ללא עזרה וכשאין עזרה משתינים ומחרבנים על עצמם.
מגיע להם עזרה?
מצטער על השימוש במילים בוטות, התיאור חשוב לי. הייתי! ראיתי!
אפשר לא לכתוב על זה אולי זה יעלם!
ביבי מקווה!.

והפצועים במלחמות ישראל והעולם, שרצו באש ובמים למטרה שלא תמיד הייתה ברורה והרבה פעמים הייתה פוליטית ולא קיומית.
מה איתם?
המלחמה נגמרה, שרנו להם שיר, יש לנו אפילו יום זיכרון בשבילם, אז שיזחלו לחורים שלהם, לסבל היום יומי, לסיוטים, נכויות והפלאש באקס.
אנחנו נעיר אותם ביום שלהם (יום הזיכרון)
מגיע להם עזרה?

והחולים והשרוטים ונשים מוכות וגברים מוכים, אימהות חד הוריות, גברים חד הורי... יש כזה?.
מגיע להם עזרה?
אם פספסתי איזה שהוא מוכה גורל, עמכם הסליחה.

בואו נפתח את זה, הרי אם לא תגיע עזרה למסכנים משמים, מהארץ אנשיה ומנהיגיה היא בטוח לא תבוא.
האם בכלל אכפת לנו מכל אותם מסכנים למיניהם.
גורנישט, זירו, כלום.
ביננו, הם רק קוץ בתחת שמפריע לנו לחיות את חיינו בשלווה!
אנחנו פה בשביל לעשות עסקים, טיולים. כסףףףףף!! הרבה!!!
שיהיה לנו מה לספר ועל מה לדבר בעולם הבא! חהה

איפה איבדנו אותנו?
"מותר האדם מהבהמה"
בהמה אנחנו לא אבל בהגדרה של "בן אדם" או "אדם", הגדרה שאנו המצאנו וקבענו לה קריטריונים, איננו!

הרשו לי סיפור קצר מהחיים, אולי אפשר ללמוד ממנו משהו. ואולי לא.
בערב קיצי קריר במקצת בעיר נורטרידג' שבמדינת קליפורניה התארח בביתי חבר טוב.
אחרי בקבוק או שתים של בירה ומספר שאיפות מאוויר לבן. בתוך בליל של שטויות, צחוקים ומשפטי נאצה שפלטנו אני וחברי – תרומתנו הקטנה לזיהום הסביבה – כטוב ליבו בבירה ושפתיו פרוצות פלט חברי משפט שעד היום לא יוצא מראשי.
"מיקי טוב לי! היום ברוך השם אינני צריך לדאוג לפרנסתי. עסקיי מקיימים את עצמם ונותר לי רק לוודא שהכול עובד כשורה. בעצם שם המשחק היום הוא, צבירת אפסים!
מהרגע בו התעוררתי בבוקר אני עסוק בלספור כמה אפסים נוספו לי בחשבון הבנק. ואם נגדיר זאת במילה גסה! המטרה שלי בחיים היא להגיע לכמה שיותר אפסים לפני הנקודה.

אז הנה לכם! 2% מכלל האנשים בעולם הזה (ניחוש), האלפיון העליון, החזירים הבורגנים שמוצצים לנו את האוויר מהריאות! ובשביל מהההה!!!
בשביל עוד אפס אחד...בחשבון הבנק שלהם!

נ.ב
שלא כמנהגי וללא ציניות אחלוק עמכם תפילה (משאלה).
אשא תפילה אליך היושב במרומים שתפתח את ליבנו לתת מאתנו ועצמנו למען תראה כי נדיבים רחומים וקדושים אנו כי ממך באנו ואליך נשוב כי אנו דומים לך.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל