מלכי ישראל היו תמיד מזרע יהודה ויוסף

"הנה המלכים נועדו... יחדיו" (תהל' מח') נאמר על מושג זה של יהודה ויוסף במצרים. יוסף כמלך במצרים, ויהודה כמלך בעתיד, מנהלים מאבק קשה מבלי להיות מודעים שהם פועלים מתוך 'רוח הקודש' בתת- מודע, שמזרעם יצמחו מלכים, שינהיגו את העם בעתיד.

"הנה המלכים נועדו... יחדיו" (תהל' מח') נאמר על מושג זה של יהודה ויוסף במצרים. יוסף כמלך במצרים, ויהודה כמלך בעתיד, מנהלים מאבק קשה מבלי להיות מודעים שהם פועלים מתוך 'רוח הקודש' בתת- מודע, שמזרעם יצמחו מלכים, שינהיגו את העם בעתיד.  
 
מיהודה יצמחו מלכים ומיוסף יצמחו מלכים והמאבק במצרים הוא רק סימן למאבק עתידי ביניהם.  יהודה ויוסף הם בחירי ובכירי האחים, ש'המזלות' שלהם, כל אחד לחוד, גם מסמלים מלכים: יהודה הוא במזל אריה, שהוא מלך החיות, מלך אדיר ומאיים בהופעתו. יוסף הוא במזל  שור, שהוא מלך הבהמה הטהורה, שכוחו בקרניו. (תנחומא, ויגש ו'). הם מתווכחים בטרם יצירת - עם שהם כעת מייצגים, כשדמות המזלות  חקוקה על כסאו של הקדוש ברוך הוא, [שור ואריה] ועל שתי רגלי הכסא האחרות, חקוקות דמויות 'נשר' מלך העופות וראש 'אדם' המייצג את כל האנושות..הארבעה מסמלים: 'נשמת כל- חי' עלי- אדמות.  בנימין היקר לכולם הוא נשוא הוויכוח: ליוסף כי הוא אחיו מאביו ומאמו, וליהודה כי הוא ערב לו אישית. יוסף אמר לאחים, שבשקו של בנימין נמצא הגביע 'שנגנב', ושהוא יאסור אותו. יהודה פתח פיו בשאגה גדולה עד  שנפלו מכיסאותיהם שרים במצרים (שם, ח'). יוסף נסוג מבוהל מאימת 'האריה' יהודה.  אך מייד הוא נתוודע לאחיו, ויהודה נסוג מבוהל מיוסף, כשהתברר לו שהמלך הוא לא אחר מאשר אחיו. 
 
נחזור לאחים: כשתפסו את יוסף מקנאה להרוג אותו: היה זה יהודה שהציל אותו מידם: "מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו? לכו ונמכרנו [...] וידנו אל– תהי בו כי אחינו בשרנו הוא"(וישב כו').   האחים כיבדוהו ולא הרגו את יוסף: "וישמעו אליו"(שם).  אפילו ראובן עם כוונתו הטהורה שקרע את בגדיו כאשר לא מצא את יוסף בבור, לא הוא שהציל את יוסף. יהודה הוכיח כושר מנהיגות של מלך אדיר.
המונולוג הסוער של יהודה מול יוסף גרם לכך שיוסף לא דחה את נימוקיו, שנבעו מתוך חרדה לגורלו של בנימין. יוסף לא יכל להמשיך בדו-שיח עם יהודה, שעד עכשיו כפה את רצונו:"ולא יכול יוסף להתאפק" (שם). יהודה קפא כששמע את יוסף מתוודע לאחיו. 
 
ליהודה הייתה בעיה אחרת שהכניסה בלבו חשש שמא אביו יעקב יעניש אותו עליה. אלא שהוא קיבל שכר גדול על הודאתו בחטאו עם תמר כלתו. זהו דבר שאירע הרבה שנים אחרי זה בארץ-ישראל. על–כך הפך אותו יעקב לבכור השבטים במקום ראובן שחילל יצועי אביו והודח: "מטרף בני עלית" (ברא' לו), שפירושו: יהודה מנע את טריפת יוסף על-ידי אחיו והצילו  ממוות. יהודה זכה בארבעה שמות במקרא: אריה, גור- אריה, ארי, לביא וכולם מסמלים את מזלו 'אריה', שהוא נושא כסמל למלכות, כי כאמור, אריה הוא מלך החיות. אחרי מאות שנים והנה בגלות בבל, ארבעה אנשים מצאצאיו של יהודה ניצלו ממוות הכבשן ומגוב אריות: הארבעה הם: דניאל, חנניה, מישאל, עזריה,  בבבל (מדרש תנחומא, ויחי י'). 
 
נחזור לתקופת קנאת ושנאת האחים את יוסף שהחליטו להרוג אותו נפש: יהודה הגה אז רעיון של שחיטת הגדי, שבדמו נטבלה כתונת הפסים של יוסף שיעקב האמין שחיה רעה אכלתהו. על–כך הוא אמר: "טרוף טורף יוסף" (שם). לימים ישלם יהודה על-כך בבושת פנים ובמבוכה רבה. וכך קרה: יהודה שילח את תמר כלתו לבית הוריה, אחרי ששני בניו: ער ואונן מתו עליה בזה אחר זה. הוא הבטיח לה שיזמין אותה שוב להינשא לשילה לכשיגדל. שילה גדל ויהודה שכח. תמר ישבה  באלמנותה בבית אביה, בתימנתה כפי שביקש ממנה יהודה בעצמו. אולם כשהתחפשה לזונה על – אם הדרך, יהודה לא העלה על דל דעתו שהיא, תמר כלתו, 'תסדר' אותו כהוגן. תמר שמעה שיהודה בדרך 'לתימנתה' לרגל גז הכבשים שלו, והחליטה לנקום בו: היא התחזתה לזונה ושמה רעלה על פניה, וארבה לו על אם - הדרך. נזכיר שיהודה, היה אחרי מות אשתו "בת-שוע" הכנענית, אם שלושת  בניו. הוא ראה 'זונה' בצד הדרך וניגש אליה: "ויחשבה לזונה..."(וישב לח', טו'). ליהודה אין כסף לאתנן כדי לשלם 'לזונה' זו ואז הוא הפקיד בידיה את מקלו פתילתו וחותמו כפיקדון. אחרי- זה הוא שלח את חברו עדולמי עם גדי כדי לשלם 'לזונה'. עדולמי לא מצא שם זונה: עוברים ושבים אמרו לו שלא הייתה מעולם כאן זונה. הגדי ששלח יהודה לכלתו כאתנן שבגינו הוא יספוג מבוכה ובושה, הוא כסמל וגמול על הגדי שהוא שחט אז, כדי לשקר ליעקב אביו, על העלמת יוסף, כמי שטרפה אותו חיה רעה. 'עין תחת עין'. גדי כשקר תחת גדי לזונה.
 
תמר הרתה מיהודה: היא הציגה את החפצים של יהודה לעיני הנאספים, שבאו להרוג אותה כדרישת יהודה על שכביכול 'זנתה'. יהודה זיהה אותם והתוודה במבוכה בפני כולם במלים: 'צדקה ממני '(שם). מכאן לפרץ התאום משני תאומים של תמר שילדה מיהודה: מזרעו של פרץ יצא בועז, שממנו יצא עובד, שממנו יצא ישי ושממנו יצא דויד. הדיון הבא, הוא על שני המלכים כסמלים במצרים בטרם יצירת עם. יוסף ויהודה, מהם יצאו מלכים רבים ושונים, שגרמו להתפלגות הממלכה, למלחמות ולבסוף לחורבן... 
 
יהודה ויוסף במצרים, מסמלים את מלכי ישראל ויהודה, בעתיד. מיהודה בא דויד המלך. אלא שבתקופת נכדו רחבעם התפלגה המלכות עקב תקיפותו נגד ירבעם שבא אליו בדרישה להקל על העם מעול המסים. מלך חדש קם ושמו  ירבעם בן- נבט. הנביא ניבא את המאורע: אדם מזרע יוסף יפלג את הממלכה: "כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימות"(הושע יג'). שפירושו מלך יקום יחטא וימות.
 
ירבעם זכה להיות מלך על שלא התחנף לפני שלמה ולפני רחבעם בנו. החנופה היא תכונה גרועה ומגונה  במקרא. רש"י אומר: "כשקינא ירבעם למקום ודיבר כנגד שלמה והוכיחו ברבים, משם זכה להינשא להיות מלך על ישראל" (שם, פירוש רש"י). נבואת הנביא הושע הייתה לא רק שירבעם יהיה מלך על ישראל, אלא שהוא יחטא בעבודה זרה, ימות וכל זרעו יחוסל. 
 
מ יהודה  'האריה' צמח  ישי... וממנו מלך ישראל: דוד  למלכות יהודה.
מ יוסף  'השור' צמח  אפרים שזכה על-פני מנשה הבכור וממנו יצא המלך ירבעם למלכות ישראל
 
 יהודה [+8 דורות] ממנו בועז עובד ישי דויד ושלמה, [רחבעם, גרם להתפלגות] 
 יוסף אפרים ירבעם ואחאב. [בכתוב, הנבואה מדלגת על עמרי שאחרי ירבעם]      
 
     המדרש מנבא, את התפלגות מלכות ישראל: יעקב..."שראה לירבעם בן- נבט ולאחאב בן- עמרי שעומדים מאפרים, עובדים ע"ז "... ניבא שחורות מאפרים שממנו יבואו לעם מלכים נוראים אלה. (מדרש תנחומא, פרש' ויחי ו'). משפחת יעקב מתוארת כך בתחילת דרכה ליצירת העם הקדוש והחכם בעבדות: 'בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוהיך ככוכבי השמים."[משבעים ל- 3 מיליון!]
כולנו שרים זאת בליל סדר של פסח, בכל שנה ובכל דור, בכל גלות וכאן בישראל העצמאית ביתר חדווה. 
 
הערות לביאור:
(* מתמר ויהודה, נולדו תאומים: זרח ופרץ. מפרץ יצא חצרון וממנו רם, מרם יצא עמינדב וממנו נחשון, מנחשון יצא סלמון וממנו יצא איבצן. שהוא שמו השני של בועז לפי פירוש חז"ל, (שלקח את רות המואביה לאישה), וממנו יצא עובד שממנו יצא ישי, אבי דויד, ודויד היה למלך ישראל ויהודה.*) שושלת דומה הייתה מיוסף שממנו יצא אפרים......עד .....ירבעם בן – נבט, שהיה למלך על ישראל.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל