במהירות האור - על קצב החיים המסחרר של היום

סבתא שלי הגיעה, מאירופה לארץ, אחרי הפלגה של שבוע. היום לארצות הברית טסים במהירות הקול וזה לוקח פחות מ-12 שעות

קיטורים

מתוך אתר הפורומים המשפטיים, פורום עו"ד צעירים, בניהולי
"מחפשת עבודה כחצי שנה לא מוצאת."
(29/06/13 12:42)
"איך מוצאים משרה..? הפחד מהחוסר ניסיון..
האם לעבור דלת דלת..?"
(30/06/13 22:21)

"הגשתי מועמדות לכל כך הרבה משרות בכל אתר אפשרי - ואפילו לא טלפון אחד! אפילו הגשתי למשרות ליטיגציה שאני לא אוהבת...:-(
ידעתי שיהיה קשה, אבל לא חשבתי שאתקל ביובש כזה מדכא."
(05/07/13 00:47)

"בתחנה בבאר שבע עמד קטר
ומספרו שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
קטר קיטור תשוש קטר קיטור ישן
עמד בתחנה והעלה עשן"
(שיר הקטר, חיים חפר)

 

הָיוּ הָיָה פַּעַם

סבתא שלי הגיע מאירופה לארץ עם אמא שלי, באניה, אחרי שבוע של הפלגה.

"אני וסבא, היינו הולכים ברגל עד התחנה אחרי המצבה (כיכר הבנים בבת-ים, להערכתי עוד קילומטר וחצי הליכה) כי זה האוטובוס היה עולה פחות, נוסעים באוטובוס לעבודה וחוזרים עד לתחנה לפני המצבה כדי לחסוך בכרטיס של האוטובוס."
כך נזכרתי בסיפורי סבתא, פולה הרשנבאום ז"ל.
בעולם בו הרוב נסעו באוטובוסים, למשפחות בודדות היה "אוטו" והרעיון של שתי מכוניות למשפחה, לא רק שנשמע פנטזיה, נשמע רעיון גס.
רכב מהעבודה היה לסגני אלופים ומעלה ועוד כל מיני בעלי תפקידים בכירים.
לאבא שלי הייתה מכונית, שיא הטכנולוגיה, הגאווה בחנייה הייתה ... פיאט 124 חדשה (בצבע ירוק עם בובה של קרמיט על המראה) והנסיעה לרמת גן ... אולי עלתה כמו סופ"ש ביפן, אבל בטוח ארכה כמו הנסיעה לשם.

טלפון? קיבלנו כשהייתי בן 6, אחרי 3 שנות המתנה ואחרי שהיה הטכנאי חיכינו עוד שבועיים שיחברו את הקו.
אגב, למי שלא הבין, כוונתי לטלפון קווי.

טלוויזיה? אחת בבית, בשחור לבן וכששידרו, בפעם הראשונה, את גביע אירופה לאלופות, מכבי ת"א נגד צ'.א.ס.ק.א מוסקבה, שידרו בצבע בפעם הראשונה כי לאיזה 5% מהאוכלוסייה היה טלוויזיה צבעונית.
וכשהזמינו אותך לראות משחק אצל חבר עם מסך גדול, התכוונו למסך "25.

היה ערוץ אחד והמשקיענים קלטו גם את Middle east t.v., זִהִיתָ אותם כי הם זמזמו את המנגינה של בוננזה.

כשרצית מסמך מהרשויות נסעת, עמדת בתור, עברת לדאר, עמדת בתור, חזרת לרשות, עמדת בתור ואחרי שבועיים עד חודש קיבלת את המסמך בדאר.
תמונה? היית צריך לסיים לצלם את כל הפילם, לפתח (עוד שבוע) ולראות אם התמונה יצאה כמו שֶׁקִּוִּיתָ.

הדפסת מכתב??? אם לא חשבת על כל אות מוקלדת, היית צריך להתחיל מהתחלה.

אנשים חיפשו עבודה במקום מסודר וחיכו לקביעות!
קורות חיים הסתכמו לרוב ברקע אקדמאי ... כי כשהתקבלת למקום נשארת שם עד לפנסיה.
"לפטר את הפועלת?" ענתה לי סבתא בתמהון.
"עד שנמצא פועלת חדשה, עד שנלמד אותה, עד שנסמוך עליה, לא כל כך מהר מפטרים"
כך הייתה הגישה של מעסיקים, גם של מעסיקים קטנים שהעסיקו 2-3 עובדים.

כשאבא היה בבית, הוא היה בבית, המייל שהוא קיבל היה מכתב מהדוד בקיבוץ ומכיוון שכמעט לאף אחד לא היה טלפון, גם אף אחד לא התקשר אליו.

וכשאבא לקח אותי, לא משנה לאן, הוא היה שלי. רק שלי!!!

 

מהירות האור

היום אנחנו חיים בעידן מהיר,
טיסות מסחריות במהירות הקול,
כל זב חוטם מקבל מכונית מהעבודה.
אינטרנט במהירות גלישה של 100 ג'יגה ביט,
תמונות שאנחנו מצלמים ורואים במקום.
לקבל טלפון (סלולרי) אנחנו צריכים להמתין עד שיאשרו את כרטיס האשראי שלנו.
את התשלומים אנחנו מבצעים ברשת,
את המסמכים אנחנו מקבלים במייל,
טלויזיה צבעונית אנחנו רואים בסמרטפון
ותלת מימד על מסך "69 בסלון.
105 ערוצים, אין סוף אתרים.
כשאבא בבית הוא עדיין בעבודה וכשהוא עם הילדים בבילוי הוא בעצם עם הנייד.
קביעות? 44 שנים באותו מקום עבודה? את מסתלבטים עלי?
היום מי שנמצא באותו מקום עבודה שנה שלישית נחשב רמ"ח היסטוריה.

המזון מהיר, הרכב מהיר, המחשב מהיר, אפילו הסקס מהיר

 

 

אז מה הבעיה?

המהירות השיגה אותנו ואנחנו נשארנו מאחור.
בעולם בו מעבירים לערוץ הבא תוך 5 שניות
מחליטים אם להשאר באתר תוך 8 שניות
יודעים אם נסיים את הלילה אצלו/ה במיטה לפי החיוך
וגורל ראיון העבודה נקבע בלחיצת היד הראשונה,
בעולם הזה חלקנו נשארנו מאחור.

 

המהירות בעולם המהיר

בעולם המהיר הזה, אנחנו חייבים להיות מהירים ממנו.
אם לא מצאנו עבודה חצי שנה... אנחנו כבר היסטוריה.
אם לא שידרנו "את זה" בקורות החיים אנחנו לא נגיע לראיון
ואם לא מכרנו את זה בלחיצת יד .... חבל לנו על הזמן.

אז מה זה "את זה"
מה מוכר אותנו ...
אין תשובה אחת.
יתכן שיש לנו "את זה" עבור אחד ואין לנו עבור אחר
אבל עם מס' חודשים אנחנו לא מוצאים את עצמנו אז כדאי שנתחיל לבדוק את המהירות שלנו

יש משהו שאנחנו צריכים לשדר ואנחנו צריכים לשדר אותו מהר.

הלקוח בוחר אותנו בשיחה במעלית, בין הלובי לקומה 4 ואנחנו צריכים למכור לו ב-45 שניות
אנשים זוכרים את שני המשפטים הראשונים ואת המשפט האחרון ו... את הרושם שהשארת באמצע.

המעסיק צריך להרגיש את האנרגיה בלחיצת היד.
איך מעבירים אנרגיה?
כל אחד והאנרגיה שלו – היא רק צריכה לבוא כמו מכת חשמל.

 

בתקופה ההיא, הקטר ... קיטר (הוציא קיטור)



אז למקטרים,
הקטר שייך לדור אחר, דור איטי, כל עוד אתם עם תקועים עם הקטר הישן... אין לכם זמן למצוא איך מכניסים את האינג'קטורים לפעולה ואיפה מדליקים את הטורבו.

"הקטר גם לא חלם שזה עתיד לקרות
שאת עצמו יביא אי פעם אל בית הקברות
רעיו החלודים עמדו כאן ראש מול ראש
חמש מאות וחמישים ותשע מאות שלוש"
(שיר הקטר, חיים חפר)

 

 

תמונה: freedigitalphotos.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל