ביטחון בימי ערפל

אין לישראל שר ביטחון ! יש לה שר הגנה. הבילבול המושגי בין השניים מזיק מזה 66 שנים

ביטחון בימי ערפל

ביטחון בימי ערפל
צבי י' כסה
אין בישראל שר ביטחון אלא שר הגנה! הבילבול המושגי בין השניים מזיק מזה 66 שנים.
כשביפן פורחים הדובדבנים בארץ פורחות הסכנות מסביב "לתקציב הביטחון". מבלי לעסוק במספרים, אני מבקש להעיר ולהאיר את הטענה דלעיל משלוש זוויות:
האחת ביטחונית: מיום שסאדאת בא לירושלים אין אף מדינה ערבית (מדגיש ערבית) שמנהלת מדיניות אקטיבית ברמה קיומית נגד ישראל. לא מטובם אלא מחיסרון יכולתם. ישראל בנתה צבא מחץ וטכנולוגיות הרתעה. והמדינות הערביות שקעו בבעיותיהן ללא מוצא בטווח עין. מעולם לא פרסו פרנסי הביטחון והממשלה בפנינו מה פירוש הדבר שאין איום קיומי, שצה"ל שקול כנגד כולן ושתקציב הביטחון שלנו גדול מסך התקציבים של המדינות הערביות, וכך האיכויות הטכנולוגיות והדיגיטליות. ויש רק איום טרור של ארגונים. מה זה אומר מבחינת תפישת הביטחון. לא אזכור ראש ממשלה או רמטכ"ל המציג קונספציה ביטחונית למעט הדיקלום "לא עוד" ומדינה חזקה שכל פוגע בנו ייפגע עשרת מונים.
השנייה צבאית:. אם שואלים - "מה האלמנט הכי חשוב לצבא איכותי? - ואפשר לתת רק תשובה אחת. התשובה היא: כמה חוטים של אמת יש באריג של המערכת הצבאית !!! טכנולוגיה ומחרפי נפשם יש לכולם. נשאר רק רמתה של תרבות האמת בצבא ובמערכת הביטחון ובממשלה, שהיא המפקד העליון. בעניין הקריטי הזה אנחנו בבעיה. והתנסינו בבאושיה במלחמת לבנון השנייה. אחרי המלחמה הרעה ביום כיפור חלשה דעתה של ממשלת העבודה ונכנעה לגוש אמונים לקולוניזציה בשטחים שניכבשו. צה"ל השליט הצבאי בשטח הפר את מחויבותו לחוק הישראלי והבינלאומי לסימביוזה עם ההתנחלותִיוִּת לתרבות של כחש, אי אמת, הערמה, קריצות עין, העמדת פנים והתחכמויות כאלה שהיישוב נהג בהן בימי המנדט. והפעם מול הציבור, העיתונות, הממשלה, הכנסת, בית המשפט לערכאותיו עד העליון. מאז מלחמת כיפור והסימביוזה של פיקוד צבאי עם ההתנחלות הקולוניאלית גלש צה"ל לתרבות שהנמיכה את האמת מול הגחמות, ההערמות, ההטעיות והשקרים שפרחו ופורחים בתרבות המתנחלים ורבניהם..
שר הביטחון שלנו הוא אחד האדריכלים שהפך את צה"ל מצבא ההגנה לישראל לצבא המשטרה לישמעאל. אהוד אולמרט ודן חלוץ שילמו את המחיר. הבראת הצבא הצליחה כנראה בדרג הלוחמתי. אבל, המשך שיתוף הפעולה העורמתי עם ההתנחלות, כמו גם העברת סכומי ענק באין רואה מהתקציב הצבאי להתנחלויות לא פסק. בגלל עמדותיו ומעמדו בליכוד הוא לא המסוגל להעלות מחדש את האמת כנורמה לתרבות של מערכת הביטחון והפיקוד הצבאי. חברי הכנסת ברלב ועפר גילו רק אפס קצהו של בליל הטיעונים התקציביים של מערכת הביטחון והצבא. להערכתי שר הביטחון ואפילו הרמטכ"ל לא מיודעים לקומפלקס ולסדר העדיפות התקציבי שהם אחראים להם מול הציבור..
השלישית: שתי הזוויות דלעיל נסגרות אל המשולש: אין לישראל שר ביטחון! יש לנו שר הגנה שמכונה שר ביטחון. את זאת קבע בן גוריון שכיהן כראש ממשלה ושר ביטחון כי הגדרה זאת היא הכוח האמיתי. אנשים שומעים ביטחון, וכולנו קופצים לדום.
מה זה ביטחון?
מרכיבי הביטחון ידועים: כוח המחץ הצבאי כתנאי הכרחי; אבל,צבא איכותי זקוק לכסף ; כסף בא מכלכלה משגשגת; כלכלה משגשגת מטכנולוגיה; טכנולוגיה באה מהמדע, מהאוניברסיטאות ומכוני המו"פ; ואלה באים מהחינוך; והחינוך בא מהרמה והאיכויות החברתיות; והעולם מסובך וצריך תמיכת מעצמה וברית עם מדינות אחרות; ויש עם יהודי שהוא מרכיב אסטרטגי שבזכותו אותה מעצמה תומכת וכיו"ב.
מכל הדברים האלה על מה אחראי שר הביטחון? – הוא אחראי רק על הצבא ומשרד הביטחון. על כל היתר אחראית הממשלה ושריה. לכן, הוא שר ההגנה ולא שר הביטחון. העירבוב הקונספטואלי ביניהם יוצר עיוותים מזיקים. מה שמכונה תקציב הביטחון הוא תקציב הצבא! לו כך הובן, היו איזוני התקציב בין הצבא למרכיבי הביטחון האחרים שונים. מבחינה ביטחונית יש תקופות שהשקעה בחינוך מניבה תשואה לשקל השולי יותר מהצבא. צבא ארה"ב טוען ש – 70 אחוז מבוגרי תיכון הם חסרי נתונים לגיוס. ויש תקופות שחיזוק שרותי הבריאות בהקצאות השוליים יעילות יותר מהקצאה לצבא. רפורמות כאלה לא מתקבלות כאשר הרמטכ"ל ושר הביטחון מניפים את דגל הביטחון וראש הממשלה מנבא שואה לבקרים.
בהכללה: מה שמביא לשיגשוגם של מעשים הם לא הפרטים הטכניים אלא הקונספציה המנחה את התהליכים הטכניים. שר הגנה זו קונספציה נכונה למצבה האסטרטגי של המדינה שיש לה הצבא השקול בעוצמתו כנגד כל אויביו האזוריים ויש לה טכנולוגיות להרתעה אסטרטגית של הרחוקים. .


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל