האושר בגיל המבוגר - אשליה או אתגר

הגיל המבוגר נחשב כתקופה קשה בחיים. הירידה ביכולות, מחלות גיל, צמצום המעגלים החברתיים, בדידות. חרף כל זאת אפשר לחפש ולמצוא אושר בהיבטים שונים של החיים. איך עושים זאת? מדריך למתעניין.

האושר בגיל המבוגר אשליה או אתגר?/ מאת אברהם אלון
"כמה הם ככלות הכול, ימי חיי אדם?
האם חי הוא אלף שנה או רק שנה אחת?
האם חי הוא משך שבוע או מאות בשנים?
למשך כמה זמן מת האדם? האם לעולם?
מה פירוש הדבר לעולם ועד?"
פבלו נרודה

משהו מריר נמסך לחייו של אדם עם חלוף השנים. מתי שהוא, מתגבשת אצלו ההכרה שחלומות רבים שהוא נושא אתו מאז, לא יתגשמו עוד. תכניות שונות שנראו אפשריות מתחילות להיגנז או לפחות מתעמקת ההשלמה עם הוויתור עליהן. מבלי משים חלה האטה, אולי בלתי מורגשת בראשיתה, בהליכתו ובתנועותיו. ההתנהלות כולה מאותתת על ההשלמה עם הכניסה לישורת האחרונה של החיים.
אין זה תהליך קל. כותרות רבות ניתנו לו והסברים רבים עוד יותר מנסים לפרש אותו. נראה שכל בני התמותה נכנסים בגיל כלשהו למסגרת המיוחדת הזו. ההבדלים הם רק בשני תחומים: הראשון – הגיל בו מתחוללת התופעה. השני – מידת השפעתה על האדם ואופן התמודדותו עם השפעותיה.
כל חיינו אנו חשופים למחזוריות הפסקנית הזו בטבע. אנו רואים את העלים הרעננים של האביב הקודם מצהיבים ונושרים בבוא השלכת. אנו מודעים לתוחלת החיים הקצרה של בעלי חיים שונים בעיקר של חיות המחמד שסביבנו. אנו מבכים את לכתם של בני הדור שקדם לנו, הורים וקרובים אחרים, אף שידענו תמיד שתגיע שעתם ללכת.
ובכל זאת שונים הדברים כאשר מדובר בנו עצמנו. אף ששנים רבות נתונות לנו להתכונן נפשית לאותם ימים של סתיו חיינו, דומה שתמיד יבואו אלה בהפתעה, ינחתו עלינו בפתאומיות, לפעמים יסעירו את רוחנו, לעיתים ידכאו את נפשנו, ותדיר נאמר לעצמנו: "מה? כבר? כל כך מהר?".
עם התגלות הסימנים הראשונים אנו מנסים להתעלם מהתופעה. כאשר מתחזקים האותות אנו נאחזים בציפורננו בכל מה שמאט את התהליך או מסתיר אותו מעיני הבריות. בתת ההכרה אנו יודעים שההימלטות תהיה קצרת ימים, ולמרות זאת ראו כמה יגיעה וממון אנו משקיעים בה. יש להניח שהאתנחתא שאנו משיגים ראויה בעינינו עד כדי כך שההשקעה נראית כדאית ומשתלמת מעבר לכל ספק.
אני מנסה לתת כותרת הולמת להלך הרוח המאפיין את התקופה המיוחדת הזו וסבור שהשם ההולם ביותר הוא: 'הסיכוי לאופטימיות של ההולכים לאט'.
לכאורה – דבר והיפוכו, אבל מבט בוחן יותר מגלה צדדים נוספים ומשמעותיים יותר:
האושר מתבטא בשורה ארוכה של תחומים, ובדרך ניצול הפנאי לשם השגת האושר.
תחומי האושר האפשריים
אושר נפשי – מצב רוח, מוראל, מרץ, אמביציה, אופטימיות, תכניות לעתיד.
אושר בריאותי – תקינות גופנית, תפקוד הגוף, העדר או מיעוט מחלות וכאבים.
אושר כלכלי – רמת ההכנסה, קיום בכבוד, יכולת קניית מוצרי מותרות, מתנות לנכדים.
אושר משפחתי – מצב הזוגיות, מעמד במשפחה, קשר טוב עם הבנים/ות והנכדים/ות.
אושר חברתי – מסגרת חברתית לבילויים, קשרים חברתיים טובים.

17 הכללים הבאים הובאו במקובץ כדי ליצור את הגימטרייה של המילה "טוב" בדרך להשגת האושר האישי:
 עשו תכניות והכנות לקראת הפרישה.
 תכננו את יומכם כך שפעילותכם בו תתן משמעות לחייכם.
 צרו עדיפויות. החליטו מה חשוב.
 תכננו מטרות יומיות ומטרות לעתיד.
 פתחו בהתמדה ובעקביות תחומי ענין חדשים ושונים.
 הרחיבו אופקים ולימדו דברים חדשים ומגוונים.
 הכירו במגבלותיכם והתאימו עצמכם אליהן.
 הישארו בקשר עם חברים קרובים ורחוקים.
 זכרו: אינכם חייבים להיות עשירים כדי להיות מאושרים.

 השתתפו בפעילויות עם אנשים בעלי עניין משותף לכם.
 שימרו על אמונותיכם. האמונה מביאה שלווה, בטחון ושקט נפשי.
 אל תתרכזו בשלילי. אף אחד לא אוהב להיות בחברת אדם רגזני.
 היו ערים לקורה סביבכם. התנדבו למשימות שונות בקהילה.
 היו גמישים, נועו עם קצב החיים.
 שימרו על חוש ההומור שלכם והשחיזו אותו יום יום.
 קיימו הרגלים בריאים: התעמלו, איכלו אוכל מאוזן ובריא, טיילו.
 שימרו על קשר הדוק וספונטני עם דור הנכדים. השתדלו להבין את שפתם ולהתמצא בתרבותם.
סיכום ותקווה
בחרתי לסיים בדבריה מלאי התקווה ושמחת החיים של פסלת מבנגקוק ביום הולדתה השמונים ושבעה. דומני שראוי להקדיש מחשבה לא מעטה לדבריה:
"ידי מקומטות, מגוידות, ומכוסות כתמי גיל. אך אלה ידיים של אדם שעשה משהו בחייו.
בדקתי את פני בראי. אמת, יש קמטים סביב העיניים והפה, אבל אלה פנים של אדם אשר צחק ובכה, סבל והתלהב, פנים שהם ראי לחלומות ולתקוות שנגוזו. פנים אשר החיים עיצבו אותם. עיניים שכבר אינן צעירות, אבל שראו וחוו צחוק ובכי ואולי גם טרגדיה.
מה אני מפחדת כל-כך מזיקנה?
מה אני להוטה כל-כך להיראות צעירה?
האם זוהי מטרת חיי? לא! בהחלט לא!!
ההזדקנות אין פירושה שהחיים הגיעו לקיצם.
הגוף הוא מכונה, ואם היא עובדת לאט יותר- אז מה?
המוח והרוח היוצרת חיים עדיין, והדם עודו צעיר כשהיה, גם אם הוא זורם בכלים זקנים יותר…
הנעורים הם יפים. אך הזיקנה, עם ההישגים שלה, מעוררת התפעלות!
מי יכול להגיד כי האביב יפה יותר מהסתיו ?
לכל עונה החן שלה.

האם חייב אדם לאבד את כישוריו עם הגיל? לא! בהחלט לא!!
פתאום התמלאתי שמחה ואושר. הייתי מאושרת להיות בחיים.
לראשונה בחיי, לא רק שהשלמתי עם גילי, שמחתי איתו!!
אינני יודעת מה טומן בחובו הגורל בעבורי. אחיה את חיי מחודש לחודש ומשנה לשנה, אסירת תודה על כל מה שהחיים נותנים לי.
אני רוצה להזדקן בכבוד כמו תחרה עתיקה, כמו כלי כסף אשר הזמן העובר מעניק לו גוון מיוחד.
יש יופי עצום בעצים זקנים. יש חן מיוחד ברחובות עתיקים.
אולי אהיה גם אני כמוהם?
מדוע לא?"


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל