אורית וולף-בחותם אישי-סיום עונה2013-14-מארחת חברים

קונצרט הרצאה בו אורית מארחת אמנים שונים






בקונצרט סיום העונה שהתקיים הבקר אירחה אורית וולף במוזיאון תל אביב שבעה חברים העוסקים באמנות בשטחים שונים.
היה זה קונצרט-הרצאה מגוון, מעולה,מיוחד ושונה מכל שאר הקונצרטים ששמענו העונה.

הקונצרט התחיל בנגינת הפנטזיה לארבע ידיים מאת שוברט.יצירה שכתב בשנת חייו האחרונה. זאת יצירה באורך של כ 20 דקות, שמימית, רומנטית, מלאת אהבה ותשוקה.ניגנו אורית וולף ויוני פרחי. היצירה הוקדשה למשפחת אסטרהזי.היא יצירה אינטימית שקטה, כאשר הרומנטיקה מתפתחת לרומן סוער מלא עליות וירידות, שלווה וסערות.
הביצוע היה אוורירי ,שקוף ומדהים.

אורית הסבירה כי כאשר מנגנים על פסנתר בארבע ידיים צריך לתת אמון בנגן השני.הנגן צריך להרגיש שהוא בשני עולמות ולהתחשב אחד בשני. ליצור צליל אחד משותף כדי שלא ירגישו מי מנגן מה.להשאיר מקום לשני על הפסנתר ולא לדחוף .
בביצוע היצירה היה תאום מושלם בין שני המבצעים.

מיד לאחר הנגינה היפה של יצירה זו עלתה לבמה בחורה צעירה בת 16 בסך הכל, בעלת פרסים בינלאומיים רבים- נגנית הנבל נועה גבאי מאנגליה המדברת עברית שוטפת.
היא התחילה עם נגינת סולו של אטיוד מאת מלחין בלגי .היה זה ביצוע נהדר, מלא רגש.הקהל לא הפסיק עם מחיאות הכפיים והיא חזרה כדי לספר לנו כי התחילה לנגן פסנתר בגיל 5 אך הצלילים העמוקים של הנבל לא נתנו לה מנוחה והיא עברה מהר מאוד לנגינה על נבל.

הקטע השני שניגנה עם אורית וולף היה עיבוד קטע ג'אז מאת יולי ברנר לפסנתר ונבל.
היה זה עיבוד נהדר, שילוב מוצלח ביותר, יוצא מהכלל שהבליט את הנבל ואת הפסנתר לסירוגין ושניהם ביחד.

האורח השלישי היה הגיטריסט דניאל שץ שניגן עם אורית את הפרק השני של הקונצ'רטו ד'ארנחואז מאת רודריגו.
הביצוע היה יפה.תפקיד הסולן עבר מהגיטרה לפסנתר וחוזר חלילה כשהשני משמש כמלוה בלבד.
השילוב היה יפה אך לא מלהיב במיוחד.בכל אופן פחות מהשילוב עם הנבל.

הבאה בתור היתה רקדנית הפלמנקו סילביה דורן.היא רקדה מחול ספרדי.הפלמקו הנו אחד מהסוגים של המחול הספרדי ולא היחיד.
הריקוד בוצע ברגש, באהבה, באומץ. הריקוד היה כמעט סטאטי עם קסטניאטות וכמעט ללא תזוזה מהמקום.
הריקוד היה מלא הבעות בתנועתיה, פניה וידיה של דורן.
היה תאום מושלם בין נגינת הפסנתר, הקסטניאטות והריקוד.

ריקוד הפלמנקו הנו הפולקלור של דרום ספרד-אנדלוזיה. זהו סיגנון שהתפתח בתקופה לפני הרקונקיסטה וספג השפעות תרבותיות של העמים באזור.

החלק החי, החושני בריקוד הספרדי בכלל ובפלמנקו בפרט הוא בידיים
הקטע של מוצרט שנוגן בליווי קסטניאטות היה מענין ומרשים.
לריקוד האחרון הצטרפה גם סולנית הלהקה של סילביה דורן גינת גלית.

האורח הבא היה מרק אליהו שמוצאו מקאבקאז.הוא ניגן על כלי עממי בשם קאמאנצ'ה.
זהו כלי פרסי מעיץ עם ארבעה מיתרים.
נגינתו נהדרת. הוא ניגן לא רק על הכלי אלא עם כל הגוף.נגינה נפלאה למרות שהנגינה השתמעה לאוזן מערבית לא רגילה למוסיקה זו כנגינה מונוטונית.דבר זה סוביאקטיבי ביותר אך למוסיקה היה יופי משלה, עומק והתפתחות.

שמענו אלתור מאת סאטי בפסנתר והכלי המיוחד הזה.היתה זו מנגינה רומנטית.שני הכלים שונים מאוד באופיים. הקאמאנצ'ה נשמע בכייני וחודר.הפסנתר רציני ,קלאסי ובצליל שאנו רגילים עליו.
נוכחתי לדעת שמוסיקה מערבית נשמעת אחרת בכלי מזרחי.לא המוסיקה היתה חשובה ועיקרית כאן אלא הכלי.
השילוב היה יפה ומיוחד.
בקטע המזרחי ששמענו כאשר אליהו גם שר, הפסנתר נשמע מוזר ולא במקום בעוד במוסיקה המערבית הכלי השתלב יפה.

לסיום הקונצרט המיוחד, השונה והמענין ביותר הופיע אדם בן עזרא בקונטרבאס.הוא ניגן קטע פלמנקו באמצעות אצבעות הידיים בלבד ללא קשת בצורה מקסימה ומעולה.
כמו כן שמענו קטע מאת פיאצולה בביצוע בן עזרא,יוני פרחי ואורית וולף בשני פסנתרים שבוצע מרשים.

הסתיימה עונה נוספת של קונצרטים מעולים ושונים אחד מהשני.
בעונה הבאה ממשיכה הסידרה "בחותם אישי" שתיהיה בת 8 קונצרטים בתוספת קונצרט בונוס שיבוצעו בבקרים.
מתווספת סידרה חדשה בת 5 קונצרטים עם תכנית שונה מהקונצרטים של הבקר השנה בערב בשעה 20.30 גם כן במוזיאון תל אביב.


לראות או לא לראות:הקונצרטים בסידרה נהדרים ומומלצים ביותר.



אלי ליאון

עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל