זקינטוס והנקודה היהודית ( יהודים ביוונית Εβραίοι)

שום דבר לא הכין אותנו להתרגשות הרבה של גילוי יהדות ,בית קברות ובית כנסת בזקינטוס, אי הנמצא בים, מערבית ליוון.

האי זקינטוס...

קיץ, לאן נוסעים? ברור,ליוון! ויותר מכך לאי זקינטוס הממוקם בים מערבית ליוון.מהר מאוד

מצאנו עצמנו שני זוגות בגיל מתקדם עולים על טיסת שכר ולאחר 20 דקות מודיע הטייס כי

יש תקלה במדפי הכנפיים ואנו חוזרים לנתב'ג,הנחיתה היתה קשה משהו ומיד לווינו בעשרות

מכוניות כיבוי ואמבולנסים.המתנו כשעתיים ,הוחלף המטוס וטסנו היישר לאי זקינטוס הידוע

בכינויו "Fiore di Levant" ("פרח המזרח") וגם בשמו האיטלקי - זנטה.
 

 

למה דווקא זקינטוס?

אז וודאי תישאלו למה דווקא האי זקינטוס? מכמה טעמים,האחד כי ביקרנו ברבים מאיי יוון,

מקורפו במערב עד לכרתים בדרום ורודוס במזרח,השני, סיפורו של ירון אנוש בתוכניתו בקול

ישראל על השהות שלו בזקינטוס סקרנה אותי והבטחתי לעצמי לבקר באי.אך החשוב מכל

הוא הביקור של שחר יחד עם חבריו בשנת 1994 באחד מאיי יון וסיפורי זה הינו חלק

מההנצחה לזכרו של שחר שנפל באסון המסוקים בשנת 1997.
 

 

כך מתחיל לו סיפור...

כדרכי בחו'ל אני רוכש מידע בדלפק הקבלה של המלון והפעם עמד לשירותי פקיד קבלה במיטב שנותיו, גיאורגיוס שמו, שהסכים לנדב מידע על האי ובעיקר על אותן נקודות יהודיות שחשובות לי במסעותיי בעולם.וכאן מתחיל הסיפור...
פקיד הקבלה תוך שהוא מעלעל בעלוני התיירות שלו. ביקש מאיתנו לעלות לקומת הגג של המלון משם הוא אמר תוכלו לראות נוף כחול עמוק מאופק לאופק ואכן ראינו נוף נפלא של ים בשלל גווני כחול, סירות דייגים ואניות נוסעים מה שמכונה בשפה של היום הפלגת "קרוז",אבל אתם הוא ביקש, תתמקדו לכיוון הגבעות ואכן ראינו צמחיה ירוקה/צהובה שעונת השנה ייבשה אותה אך מעבר לצמחיית עצי המחט והזית שהיו פזורים הצלחנו להבחין באוסף של נקודות בהירות מראה שלי נראה מוכר,מביתי בנס ציונה אני רואה כשמבטי מופנה לדרום, מראה דומה של נקודות בהירות הלא הן המצבות בבית הקברות של נס ציונה שם טמון בני שחר שנפל באסון המסוקים.
 

 

כבוד לנפטרים בבית הקברות

למחרת בבוקר, עלינו על הרכב השכור וכשליבנו מחסיר פעימה נסענו לחפש את בית הקברות היהודי(ביוונית,nakrotafio)-.תחילה הגענו אל מעלה הגבעות לנקודת תצפית בשם Bohali ישבנו כשעה בבית קפה ועינינו לא רוו מהנוף הנהדר שנשקף,מפרץ,ים כחול,סירות וספינות ואפילו הצלחנו לשמוע תרועת צופר של אחת מאוניות הקרוז שהביאו תיירים לביקור בן יום בזקינטוס .היום היה חם ואנו בדרכנו לאתר את בית הקברות היהודי,אך כל פעם מגיעים למקום אחר,פעם לבית קברות אנגלי ופעם אחרת לבית קברות אורתודוקסי ,לבסוף הגענו למעין שביל צר ירדתי רגלית כדי לנסות ולאתר את בית הקברות את פני קידמו נביחות כלבים גדולים נותרתי קפוא על מקומי ולפתע אני שומע מאחד הבתים קול ביוונית בתנועות ידיים הסברתי לשואל את מבוקשי והוא בא, גרוב בגרביו הלבנות והעביר אותי בין הכלבים אל פתחו העליון של בית הקברות במהירות ירדתי כדי להביא את חבריי שנותרו ברכב.
גופנו רעד כשראינו לראשונה "מגן דוד" על השער השחור הקטן. נכנסים פנימה לתחומי בית הקברות.אוושת רוח קלילה מקבלת את פנינו בית הקברות נמצא במדרונה של גבעה כאשר מדרגות מעלות אותך ממפלס למפלס כמה עצי זית עצומי גזע פזורים פה ושם.ברובן של המצבות הכיתוב נמחק ולא ניתן לזהות את הטמונים.ממש בכניסה יש כמה מצבות ששופצו ונצבעו לבן אחת מהן יודעת לספר על חיל יהודי מויסס שמו שנפל בחזית האלבנית בשנת 1940 . פוסעים חרישית בין הרבה קברים יהודיים כשעל חלק מהם מונחות אבנים כחלק ממנהג יהודי. העברנו דקות ארוכות בשיטוט בין הקברים מכבדים את המקום ואת יהדותנו.
 

 

Συναγωγή מיוונית,בית כנסת

ועתה עושים דרכנו לשרידי בית הכנסת שלום שנהרס כליל ברעידת האדמה שהיתה באזור בשנת 1953 .שוב חוזר לו הסיפור של לעצור ולשאול העוברים ושבים אשר ברובם אינם יודעים כלל על אתר בית הכנסת. לאחר דקות ארוכות החנינו את הרכב קרוב לנמל ושמנו פעמינו מעלה שני רחובות מעל הטיילת של זקינטוס.מרחוק ראינו שער סורגים שחור ומעליו קשת אבן יפה ועל הכל טבוע באבן מגן דוד שחור.מתחת למגן הדוד נראה מעין ספר פתוח ובו כתוב בעברית וביוונית "מקום קדוש של בית כנסת שלום,פה בשנת 5713 זמן הרעש,נשרפו תורות וותיקות שנכתבו קדם שנוסדה קהילתנו" והכוונה שבית הכנסת שלום שנהרס ברעידת האדמה הגדולה בשנת 1953 הכיל ספרי תורה עתיקים שנשרפו אף הם.
מבעד לשער ראיתי שני לוחות שיש ועליהם טבועות שתי דמויות: קארר, ראש עירית זקינטוס בזמן השואה והבישוף כריסוסטוסמוס שבתושייתם עזרו להציל את יהודי זקינטוס מההשמדה.ומעשה שהיה כך היה,ב-1943 פנה המושל הנאצי של זקינטוס אל ראש העיר קארר בדרישה שיביא לו בתוך יום את רשימת יהודי המקום,קארר שהבין במה המדובר התייעץ עם הבישוף והוחלט שהרשימות לא יועברו.בינתיים הוזהרו יהודי המקום לפנות את בתיהם ולברוח להרים שם התאכסנו בבתי איכרים.יום המחרת הגיע והמושל הנאצי הגיע לקבל את רשימת השמות ,לתדהמתו כאשר פתח את דפי הרשימה ראה בהם את שמותיהם של ראש העיר והבישוף שהכריזו על עצמם כיהודים. בגבורת מעשם ניצלו חייהם של יהודי זקינטוס.לימים העניק מוסד יד ושם תעודת חסידי אומות עולם לראש העיר ולבישוף
 

 

 

 

50 גוונים של כחול יש לה לזקינטוס

אי אפשר מבלי לתאר ולו במעט את יופיו של האי המלבב שכל כולו כ-75 קילומטר מצפון לדרום על אנשיו מאירי הפנים שזכינו לשבת איתם בטברנות או לפגוש בהם בדרכי ההר העקלקלות.ואפתח בכותרת איך אפשר שלא "50 גוונים של כחול יש לה לזקינטוס" הקורא יחליט באיזה גוון או צבע כחול יבחר להעביר את זמנו בנעימים.
 

 

מעט על נופי האי...

כמו רבים נשביתי בקסמיו של האי,הניגודיות בין גווני הכחול הרבים לירוק העצים ואפור הגבעות עושה משהו גם לאדם האדיש ביותר.לאחר מספר ימים של נסיעות והליכות רגליות ברחבי האי אספר לכם כי הנוף המדהים שנוצר בידי הטבע הבלתי נשלט ,מערות כחולות עם גווני טורקיז השתקפות של קרני השמש,חופים לבנים חוליים למרות ששחיתי גם בחופים המזכירים את חופי הים מחיפה וצפונה
 

 

דרכי האי ההרריות

ישנן באי כשלוש דרכים הרריות מלאות ביערות שופעים.עצרנו פעם בדרך למראה עץ דובדבנים עמוס פרי על מנת לנשנש מהאדום האדום. ופעם אחרת עצרנו על מנת לטעום מפרי עצי התות הפרושים בכל רחבי האי (היכן הם עצי התות שהיו פעם בארצנו?) ראינו גם לא מעט עצי תאנה שריח הפרי החזק ריחף לו באוויר,אך עדיין לא היה בשל למאכל .דרך מרכזית נוספת מובילה לה במקביל לים חולפת עוברת במרומי רכס הררי המזכיר את "הכרמל" שלנו ויורדת שוב כדי לנגוע בשפת המים וכדי לאשר למתבונן שהמפרצים והצוקים הנחבאים אמיתיים הם.בבואי להשקיף על עמק "לופוס" ממרומי כנסיה עתיקה בה זכיתי להשתתף בטקס חתונה נוצרי אורתודוכסי אציין כי אכן פה הטבע פוגש בהיסטוריה,מנזרים וכנסיות עתיקות שעם רדת החשיכה מוארים באור יקרות המותיר רושם רב .
 

 

מטעים,כרמים,בתי בד ויקבים

מטעי זית וכרמי ענבים בתי בד משפחתיים ויקבים המייצאים את כל תוצרתם.טברנות כמו פעם עם נגני בוזוקי וזמרים עם קול עורג משהו למרחבי הים התיכון. ניחוח מפתה של לחם טרי כאשר באוויר מותיר רישומו הבזיליקום.ואי אפשר שלא להזכיר את הנמלים הקטנים והמעגנים הזעירים שנותנים לך הרגשה כאילו ואתה בודד ביקום.מסעדות דייגים על שלל פירות הים
 

 

הלו,זה זקינטוס או שמא גלפאגוס?

.שיט מסתורי לחפש אחר צבי הים הגדולים השורצים באזור ושוקלים כמאה וחמישים קילוגרם האחד,ציפייה דרוכה לרגע בו יוציא הצב ראשו מהמים על מנת לנשום וזה קורה כל 15 דקות בערך.לרגע שפשפתי עיניי בתימהון אנחנו בזקינטוס או באיי "גלפאגוס"?
 

 

ועוד קצת על אוצרות הטבע הגנוזים באי...

ארבעה מבוגרים מיטלטלים בסירה קטנה ושטוחה נהוגה בידי קפטן עצבני ששמר עלינו מכל משמר עת נאלצנו להשתטח לתחתית הסירה כדי שלא יקופד ראשנו בסלעים, שייט אותנו במקצועיות אל תוך גלי הים ומערות מלאות במתנות של אור וצבע פסיכודלי.בילוי של אחר צהרים בעיר זקינטוס במדרחוב השקט והתרועעות עם מקומיים בקפה קטן עם מאפים מעשי יד ולגימת כוסיות "אוזו" שתמיד משפר את מצב הרוח
 

 

סוף המסע,אך לבטח לא סוף הביקורים ביוון...

ברצוני לסכם:
טיילתי רבות וחרשתי את יוון,מסלוניקי ויאנינה בצפון,עבור במטאורה וחצי האי פיליון במרכז,המשכתי דרך אתונה ועברתי לחצי האי הפולופונסי כולל מספר איים גדולים וקטנים.
מסקנה: זקינטוס היא הרבה יותר יוון מיוון!
 

 

 

 

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל