הדרך זה האושר

והעיקר לא לפחד כלל

"והעיקר לא לפחד כלל"
כי עיקר ה"עבודה" שלנו בעולם הזה זה להתגבר על הפחדים שלנו.
כי הפחד הוא ההפך מאמונה וביטחון וכאשר אנו מפחדים או חוששים מדבר מה שיקרה הרי בעצם איננו סומכים או בוטחים בקב"ה בכל אשר קורה לנו.
חייבים אנו להבין היטב שההשגחה הפרטית עובדת לפרטי פרטים והקב"ה משגיח עלינו ודואג לנו ומכוון אותנו בכל עניין ועניין ובכל פרט ופרט בדרך החיים.
עלינו להשכיל ולהבין וללמוד לחיות היום ועכשיו ושהטוב והאושר הוא מה שיש לנו בידיים היום.
לכל אחד יש טוב ורע בחיים ותמיד הוא משתוקק שיהיה לו יותר טוב ומחכה להשגת מטרותיו ואומר לעצמו שאז יהיה לו טוב. זוהי טעות נפוצה והבעל דבר (יצר הרע) "חוגג" עליה להסיט אותנו מההווה– מהחיים עצמם ומעיקר העבודה והטוב שהוא כאן ועכשיו, כי באמת גם שאנחנו משיגים דבר שרצינו הרי נשמח ויהיה לנו טוב לרגע קט ואז יצוץ דבר נוסף שנרצה להשיגו ונחפוץ בו וכך זה יכול להתגלגל כל החיים ובדרך זו מפספסים את החיים עצמם – כאן בהווה עם מה שיש לנו ועם הטוב שיש לנו ביד. עלינו ללמוד להסתפק בחלקינו ולהיות מאושרים.
לא בכדי הרחבנו בנושא וזאת על מנת להתמקד בחיים עצמם בהווה ובמה שקורה לנו במציאות, כאן ועכשיו. המציאות היא בעצם דרך שהקב"ה מעביר אותנו לעבודת הנפש ולתיקון המידות שלשמה ירדנו לעולם הזה. ומכל התמודדות חדשה אנו נלמד, נסיק מסקנות ונעשה השתדלות והעיקר – לא לפחד ולסמוך על הקב"ה והוא לא ייתן לשום דבר רע שיקרה לנו. כי הקב"ה הוא האבא של כולנו שאוהב אותנו.
חשוב לציין כי כל אדם בגילגולו הנוכחי מגיע אל המשפחה המסוימת ונחשף בפני מצבים מסוימים בצורה מכוונת וכל זאת על מנת לעורר בו את אותם מידות והרגלים שאיתם הוא אמור להתמודד בחיים ואותם הוא אמור לתקן ובודאי שאין צורך לבכות על גורלנו זה. זהו בדיוק הגורל המתאים לנו לתיקון הנפש של אותו אדם.
ולא לשכוח אנו לא באנו לחיים על מנת לשחק– אנו באנו לעבוד ולכן, כל זמן שהנשמה בגופינו עלינו לעבוד, לתקן ולהתאמץ כמה שיותר. אומנם התמורה שבעבודה זו אינה מיידית אולם עם הזמן אנו נגלה שאנו משתנים, הרגלים שליליים זזים הצידה והרגלים חיוביים תופסים את מקומם. וככל שיותר נתעסק בעבודת הנפש יותר ויותר נרגיש איך הקב"ה מנחה אותנו בכל אשר נלך, יותר ויותר נראה את ההשגחה הפרטית עובדת, יותר ויותר נסמוך ונבטח בקב"ה , האמונה כבר לא אמונה כי אם ידיעה, ויותר ויותר נהיה מאושרים בחלקינו ובדרך הנפלאה שהקב"ה מוליך אותנו.
ואז נגיע לתכלית הבריאה -
לבחור בקב"ה מתוך רצון חופשי כי כל התכלית, וכל התהליך שעובר דורנו, ההתפקרות לכאורה, הוא להגיע לרגע שבו האדם, ללא לחץ, ללא פחד, ללא פחד אם הוא יקיים את המצוות או לא, פשוט מתוך בחירה חופשית יגיע למסקנה המתבקשת - כי הרי אי אפשר להתעלם מקיומו של בורא העולם - ויבחר ללכת בדרך שהקב"ה מוליך אותו.
דרך צלחה!!


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל