התקווה

הפח עמוס במילים של אתמול

הפח עמוס במילים של אתמול,
מילים של תפילה, מילים של זעם
ומילים של תקווה,
אשר מזה אלפיים שנה לא השתנתה,
עדיין צופיה העין והנפש הומיה
לחיים שלווים וחזרת הבנים.
תקווה ארוכה
שביום כזה לובשת אור ושמחה,
בזעיר אנפין כמובן
של עובד מן השורה,
המיחל לסיומו של יום חמישי במהרה.
התקווה בת תשע שעות עבודה
שבסיומן אעמוד בסימן של פריקת עול
כירורגית ומקומית.
מספיקה התקווה להזין את הנפש
ולהפיח בה התעלות עד תחילת שבוע הבא.
ואולי עוד היום יופיעו על דלת ביתם
שלושת החטופים שיהפכו את השמחה
לצהלה והרגשת רווחה,
למשפחתם בראש ובראשונה
ולכל עם ישראל
השואב כח והשראה
מאנשים במדרגה הרוחנית הכי גבוהה.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל