פלישת חוטפי הגופות לישראל

ערבים חוצנים פלשו לארץ, הם משתלטים על גופם של ערבים בני אדם ומחליפים אותם בכפילים זהים, אלא שהם מקרינים קור וחוסר רגשות ופועלים במסגרת אחת שמטרתה להשתלט על כל הארץ

לארץ שלושת החטופים, חוזר ד"ר יוסי לאחר שנעדר ממנה בהשתתפותו בכנס הקרן לישראל החדשה. הד"ר מגלה לתדהמתו כי אחדים מחבריו הערבים באים אליו בטענה כי יקיריהם ובני משפחתם אינם אלא מתחזים, ולא קרוביהם האמתיים. אחת מהן היא חביבתו חנין, המתלוננת בפניו כי בת דודתה סובלת מאשליה כי האיש הקשיש, "אבו מאזל" החביב, אינו אלא מתחזה שתפס את מקומו של הקשיש האמיתי. אבו מאזל המתחזה התגלה כמכחיש שואה ותומך נלהב בטרור ורצח.

הד"ר פוגש את הפסיכיאטרית ציפורה המודעת אף היא לתופעה, אך מגדירה אותה כהיסטריה המונית שיש לה את כל הלגיטימציה למדינה היסטרית משל עצמה.

הד"ר מוזעק מארוחה נינוחה בז'נווה לביתו בעזה של אחד מידידיו איסמעיל. בהגיעו לביתו של איסמעיל מראה לו איסמעיל גופה מוזרה שמצא בחצרו, דומה לגוויית אדם אך פניה אינן מושלמות ונראות כפניו של עובר שתווי פניו טרם התגבשו ובכף ידו אין טביעות אצבעות כלל. הד"ר מגלה לתדהמתו כי מידות הגופה וממדיה תואמים את אלו של איסמעיל. הד"ר מבקש מאיסמעיל שישים עין על הגופה במשך הלילה, כדי לראות מה יקרה לה ולהודיע לו על כל התפתחות. עוד באותו ערב מגיעים איסמעיל ואבו מאזל לבית הד"ר, כשהם אחוזי בעתה לאחר שראו שהגופה בינתיים התגבשה, קיבלה תווי פנים והיא נראית ככפילו של איסמעיל עם פנים אכזריות ומרושעות.

הדבר מעורר בד"ר חרדה לגורלה של ידידתו חנין והוא ממהר לביתה ומגלה כי גם בו נמצאת גופה, ההולכת ומתגבשת לכפילה מושלמת של חנין. בהמשך מתברר לד"ר ולידידיו הערבים כי הגופות מגיעות לבתיהם של ערביי חברון עזה שכם ורמאללה, כשכל אחת מהן עטופה בתוך מעין תרמיל זרעים ענק של צמח ובכל בית בו מונח התרמיל, מתפתח ממנו כפיל הזהה במראהו לערבי שבביתו הונח התרמיל, מלבד העובדה כי הם מפגינים קור וחוסר רגשות. הערבים שנוצרו להם הכפילים נעלמים ומוחלפים על ידי כפילים שהם רוצחים בחמס ובדם קר וחוטפי ילדים.

הד"ר מנסה להתקשר לפרקליטות, לתקשורת, למשטרה ולשב"כ אך נוכח כי הקווים תפוסים או מנותקים. מתברר כי הרש"פ, לרבות שוטריה, הם כפילים והם מנתקים וחוסמים את הקווים ומקיימים מערכת מאורגנת של שתילת התרמילים בבתיהם של הערבים האחרונים שהם עדיין בני אנוש.

הד"ר וחנין ידידתו מנסים להימלט מאנשי התרמילים במטרה להזהיר את יתר האנושות. הם מתחבאים וחנין מוחלפת בשנתה על ידי כפילה. הד"ר נוסע עם חנין הכפילה לעבר ספינה ושמה 'מר מרא', נוטש אותה בבהלה כשהוא נוכח לראות את פניה חסרות ההבעה והוא מבין כי היא כבר אחת "מהם". היא עולה על הספינה ותומכת בחטיפת ילדים ובכל דרך של אלימות ופשעי שנאה. הד"ר נס על נפשו ויוצא לכביש המהיר, מטפס על גב משאית ערבית שעליה מתנוססים שמות הערים חיפה ירושלים ותל אביב ומתברר לו כי עלה על משאית של אנשי התרמילים, בדרכה להפיץ את התרמילים בקרב ערביי הערים בכל הארץ. הוא קופץ מן המשאית וזועק אל הנהגים הערבים החולפים על פניו "הביטו טפשים, אתם בסכנה. האינכם רואים? הם בעקבות כולכם. הם בעקבות כולנו. הם כבר כאן! אתם הבאים בתור!".

הד"ר נאסף מהדרך ומובל לבדיקה פסיכיאטרית, בדרך הוא מספר לשוטרים יהודיים את גרסתו, שערבים חוצנים פלשו לארץ, הם משתלטים על גופם של ערבים בני אדם ומחליפים אותם בכפילים זהים, אלא שהם מקרינים קור וחוסר רגשות ופועלים במסגרת אחת שמטרתה להשתלט על כל הארץ. גרסתו אינה זוכה לאמון. אז מתרחשת תאונת דרכים המאשרת את סיפורו; אוטובוס מתנגש במשאית ועליה כמות של התרמילים. משטרת ישראל מאמתת את סיפורו של הד"ר ומציבה מחסומים על הכבישים. אנשי השב"כ וסוכנויות הביטחון האחרות נכנסות לכוננות חירום. מלחמה פורצת בין הערבים החוצנים לבין היהודים. היהודים מנצחים במלחמה. הערבים בני האנוש ניצלו. חוטפי הילדים ורוצחים חסרי צלם אנוש ניתלים בזה אחר זה בכיכר מלכי ישראל. הילדים היהודים החטופים נמצאו בריאים ושלמים. ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל