משהו יודע היכן רכבת אל תחנת השלום עוצרת?

כשכועסים הכי קשה לנשום עמוק ולחשוב. כשאנחנו מתפוצצים מזעם למי יש בכלל אורך רוח לדבר על שלום. כשפוגעים בנו בבטן הרכה אנחנו רוצים לצרוח מכאב ולהחזיר מנה אחת אפיים וזה נורמלי , וזה טבעי. אבל מה הלאה?

רכבת של מחשבות דוהרות....

אם נחדול
לא נבער
לא נכלה
קיטון זעמנו
אל המחר
אם נעצור
ונתמהמה
והרכבת תיסע
נהרהר במחר
ומנה הגונה
של תבונה
תהיה רק
עפעוף חלום
על שלום
שלרגע קט
היה
ועבר....


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל