משוב השופטים...

לשכת עוה"ד מבקשת להעביר משוב על שופטים.השופטים מתנגדים ומערכת בתי המשפט מודיעה על ניתוק היחסים על לשכת עוה"ד למה בעצם זה כל כך חשוב?

משוב שופטים מה זה בעצם?

משוב השופטים הנו שאלון המופנה לכלל עורכי דין ומתייחס לכלל השופטים, בכל הערכאות. השאלון לא עסק באיכות השיפוט, אלא בהתנהלותו של השופט, לרבות הכרת העובדות בתיק, בקיאות בדין הרלוונטי, אופן ניהול הדיון, סובלנות, יחס נאות לצדדים ולעורכי הדין. הדרוג בשאלון נע בסולם של 1-5 (מגרוע עד טוב-מאד). השאלון אותו הלשכה מבקשת לחדש קיים היום במתכונת פתוחה לציבור באתר אינטרנט המאפשר לכל דכפין להביע דעתו על כל שופט. האתר מקפיד בכבוד השופטים ובעמוד הכניסה לאתר נרשם: "הנך מתחייב/ת לחוות דיעה בצורה עניינית ומכובדת, תוך שמירה על כבודו של השופט או הרשם. ... אסור בהחלט לעלוב בשופט או ברשם, תכלית האתר הינה העברת ביקורת בונה, ועניינית, ולא להוות פלטפורמה לביזוי כבודם של השופטים או הרשמים." עיון באתר במתכונתו הנוכחית מאפשר ללמוד על התנהלות השופט באולם ולהתכונן לצפוי בדיון.
 

בארץ ובעולם

בארץ התנהל בעבר משוב שופטים כאשר האחרון שבהם בוצע בשנת 2004 ובעקבות לחץ בלתי פוסק של מערכת בתי המשפט הופסק. בעולם בעוד שבאירופה אין אח ורע למשוב השופטים בחלק ממדינות ארצות הברית, כגון קנזס, יוטה, נברסקה ואריזונה מתקיימים משובי שופטים.

 

הבקרה והביקורת על מערכת המשפט

בית המשפט העליון אינו עליון כי הוא צודק, אלא צודק כי הוא עליון, אולם עבור רוב רובם של הנזקקים למערכת בתי המשפט ארוכה הדרך עד לבית משפט עליון. אם בעל דין סבור כי השופט שגה, קיימת בפניו אפשרות הערעור. אם בעל דין סבור כי השופט התנהג באופן שאינו הולם פתוחה בפניו הדרך לפנות אל נציבות תלונות הציבור על שופטים. במקרה קיצון, כפי שנוכחנו ללמוד כאשר שופט שאל עדה :"תגיד לי - את זונה?", גם התקשורת, במלוא עוזה, על ערוציה השונים, מצטרפת בשמחה אל הביקורת הציבורית.
 

מדוע משוב ?

בשנת 2004 דוברת לשכת עוה"ד, עורכת הדין שמרית רגב פרסמה: "לשכת עורכי הדין רואה עצמה מחוייבת להגנה על מערכת המשפט, שהיא המערכת הציבורית החשובה ביותר בישראל, והדבק החשוב ביותר המלכד את החברה הישראלית השסועה. כחלק מחובתה למערכת המשפט, רואה הלשכה חובה לעצמה לפעול לאיתור מעלות ותקלות במערכת המשפט ולגרום לעידודן של אלה ולתיקונן של אלה. רק עורכי הדין, שהם בעלי המקצוע הפועלים מול בתי המשפט, יכולים לספק שירות חיוני זה למערכת חשובה זו. לכן המשוב. הוא לא בא להתריס אלא לסייע." בהודעה על חידוש המשוב ביקש הוועד המרכזי להדגיש כי "משוב השופטים אינו כלי ניגוח, אלא כלי חשוב להערכת התנהלותם של שופטים והמערכת המשפטית".
 

"ניפגש במשוב"

"בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין". (סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה) "התנאי המרכזי למשפט הוגן הוא עצמאותו של השופט. שופט לא יוכל לעשות משפט צדק אם יחשוש לגורלו האישי. כאשר גורלו של השופט נתון בידיו של אחד הצדדים למשפט, לא יכול להתקיים משפט צדק." (עו"ד יוסף פנדריך, עצמאות שיפוטית בישראל, News1, 20/01/213) המתנגדים למשוב גורסים כי מדובר בהחדרת תרבות רייטינג אל אולם המשפט. החדרת גורם זר אשר עלול להשפיע ולהטות את משפט הצדק.
בעת המשוב האחרון בשנת 2004 נטען כי עו"ד שהפסיד תיק אמר לשופט "ניפגש במשוב" ככל שיינתן משקל למשוב, הרי שהמשוב יהווה כלי המשפיע על אוביקטיביות השופטים וישמש כלי ביד עוה"ד "לחיסול חשבונות". אולם אם לא ינתן משקל למשוב אז הרי אין בו אלא בזבוז זמן, אנרגיה ומשאבים של לשכת עוה"ד ושל החברים בה. במשוב האחרון כב' הנשיא (כתוארו אז) השופט א' ברק הביע עמדתו: "צר לי על המשוב ופרסומו. נזקו רב. הוא פוגע קשות במעשה השפיטה. הוא פוגע בעצמאות השיפוטית. הוא משבש את היחס הראוי בין שופט לעורך דין. הוא פוגע באמון המתדיין בשופט. הוא ביטוי לגישה כוחנית ביחסים בין שופטים לעורכי דין. ... משוב זה, כקודמו, לא משפיע על הערכתי את השופטים. לא יינתן לו משקל בהחלטותיי או המלצותיי לעניין קידום של שופטים."
אם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם? הכלבים נובחים והשיירה עוברת?
בעוד שיו"ר לשכת עוה"ד, עו"ד דורון ברזילי המוביל את המהלך טוען כי בלשכת עוה"ד "רואים חשיבות רבה בהגברת אמון הציבור במערכת המשפטית ובצורך הממשי למערכת בקרה נוספת שתסייע באבחון תהליכי שחיקה של שופטים, ניהול זמן שיפוטי ביעילות, אובדן נזק שיפוטי ובחינת התנהלות הצוות הפועל לצד השופט". טוענים באופוזיציה כי התזמון, עשרה חודשים לפני הבחירות ללשכת עורכי הדין, מעיד כי מדובר במעשה פופוליסטי וחסר אחריות בנסיון כושל להציל את עורו. מאחר שעו"ד ברזילי רץ לראשות הלשכה, בין היתר, עם הבטחה לחדש המשוב ולאור הסקר שפורסם בגלובס לפיו כ-80% מעוה"ד מעוניינים בחידוש המשוב, לא הייתי פוסל טענה זו על הסף. לפני כעשור, במאי 2004 פרופ' אהרון צינר פרסם נייר עמדה, המשוב לשופטים - האם השד נורא כל כך? בנייר עמדה זה פרופ' צינר מתייחס לטענות השונות ולעמדתו "מוטב, כי שני הצדדים ינטשו את הגישה הפולמוסית ואת ההתחפרות העקרה בעימות, לטובת חשיבה משותפת כיצד ניתן ליישם את ההמלצות שהוצעו לעיל ואת המחקר הענף בתחום הערכת הביצוע בכלל, אשר עשויים להוביל לבניית ולהפעלת מערכת הערכת תפקוד ומתן משוב אשר תתרום משמעותית לאפקטיביות המערכת השיפוטית."
 

מתחם הנוחות

אז למה השופטים מתנגדים?
בני האדם פועלים במתחם הנוחות שלהם!
ההסטוריה רצופה במקרים בהם נשאל "מדוע"? והתשובה? האדם מעדיף את השד המוכר על הבלתי נודע.
הסכנות הדמיוניות עולות עשרות מונים כל שיקול אחר.
אבל... לדעתי, כמו אין ספור מקרים אחרים, במדינת ישראל, אנחנו מעולים בפתרונות עקומים.
 

הבעיה

במדינת ישראל, לשופט שלום יש בממוצע 1,352 תיקים פעילים ולשופט תעבורה יש בממוצע 3,487 תיקים פעילים. (הנתונים מדה מרקר 24/02/2011) במדינה בה שופט (ישגב נקדימון), לאחר חצי שנה על כס השיפוט, מבקש לפרוש כי "העומס והלחץ המוטלים עליו כשופט אינם מאפשרים לו לעשות את מלאכתו נאמנה." במדינה בה באופן נשיאת בית המשפט העליון (כתוארה אז), כב' השופטת בייניש מצהירה לעיתונות, כי "העומס על שופט בישראל יוצא דופן בקנה מידה בינ"ל" (הארץ 01.07.2010) ובאותו ראיון מודה, כי "...כדי להספיק את המוטל עליו הוא צריך לכלול ביומן עבודתו ערבים ולעתים גם לילות. לדבריה, שופטים שלא שומרים שבת מקדישים לעבודה גם שבתות. "סידור העבודה אינו מביא בחשבון את זמני הכתיבה - אלה הם בגדר מותרות..."
במדינה בה עומס עבודה הוביל שופט למצב בו הוא נוטל את חייו, הצדק הוא ערך שולי. המטרה היא לחסל תיקים, המטרה מקדשת את האמצעים וכשהמטרה מקדשת את האמצעים מִשְׁפָּט הַצֶּדֶק עָקוּד אֶל הַמִּזְבֵּחַ. כדי לעשות מלאכתם, כדי לעמוד בעומס השופטים מתנהלים באופן אשר אין ברצונם לחשוף בפומבי. לא מעט שופטים מתחילים את הדיון ב ... "תצאו החוצה לדבר" מסבירים "מבלי לקבוע מסמרות" כמה הוצאות כל צד עשוי לשלם.
נתקלתי בשופטת שהתרתה בבעל דין, איש קבע, על המשמעות שתהא לקביעה ששיקר בעדותו על שירותו הצבאי וברשמת, כשעמדתי על זכותי לחקור בדיון בהתנגדות, שמבלי להתבלבל אמרה לי שאם אני לא שובר את הצד השני בחקירה אני חוטף 5,000 ₪ הוצאות. (עד היום לא הבנתי למה היא לא פסקה לצד השני הוצאות אחרי ש"שברתי" אותו).
כדי לעמוד בלחץ, המשפט עומד במערומיו ומחפש את כסות הצדק להסתיר מבושיו. המלחמה הראויה היא המלחמה למשפט צדק. המלחמה כי יגיע לאדם יומו בבית המשפט, את יומו בבית המשפט ולא 10 דקות של לחץ לסגור את התיק. כבעד משוב, נגד המשוב, פוליטיקה או רצון כֵּן לתקן -
רבותי וגבירותי הַמֶּלֶךְ עָרֹם!!!
המאבק הראוי הוא להלביש את המלך. למצוא תקנים, למנות שופטים ורשמים ולתת לעם משפט צדק. כשלכבוד השופט תהא יכולת והזמן לדון בתיק ולעשות משפט צדק לנו יהא הזמן לדון במשוב.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל