הוצאת אורחים

שמש באה בימים

שמש באה בימים
(בימים האחרונים קצת יותר),
ואיתה בא איש,
גם הוא בא בימים.
הוא בא לים מלווה בכלב קטן,
זקן חביב שהחיים לפניו
והזקנקן המעטר את פניו
לבן כאורך הזמן.
בנעלי קרוקס ורגליים כואבות וזקנות,
התיישב בכסא הפנוי תחת שמשייה,
כי זה שישב יצא לסריקה.
הוא הבין את מצבו העדין
וכל אימת שהצטרף
מי מכוחותינו לשורות
הוא נעמד על רגליו
למסור את כסאו.
ֿביקשתי תשלום, הרי כסא ושמשייה
הם חומר להשכרה.
הוא מצידו מוכן היה לשלם
אבל בינתיים כל רגע, הוא קם ה"מסכן".
הפצרנו בו לשבת ולנוח בצל
והוא התנצל ואמר:
לשבת לקום, שב ותקום
יותר קשה מלעמוד במקום.
צחקנו וקינחנו בגזר וקולורבי
במרינדה חמציצה,
וברוב תושייה הוא לקח את הקערה,
עבר וכיבד כל אחד מתוכה
ומי שסרב, כמוני עבדכם הנאמן
היה חייב להשתתף בפולחן,
שהרי הכנסת אורחים שכזאת
בטח עברה אליו מאברהם
שישב בפתח אוהלו.
אהבתי


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל