איכות המוצר

איכות המוצר הנו אומדן שניתן על המוצר על ידי הלקוחות וזאת על פי הפערים בין המידע שניתן עליו לבין מה שהם חוו בפועל. כאשר האומדן מעיד שהמידע על המוצר נתן תיאור אידיאלי של המצב המעשי אז איכות המוצר תוגדר על ידי הלקוחות כגבוהה וכאשר האומדן מעיד שהמידע על המוצר נתן תיאור לקוי של המצב המעשי אז איכות המוצר תוגדר על ידי הלקוחות כנמוכה .

איכות המוצר הנו אומדן שניתן על המוצר על ידי הלקוחות וזאת על פי הפערים בין המידע שניתן עליו לבין מה שהם חוו בפועל. כאשר האומדן מעיד שהמידע על המוצר נתן תיאור אידיאלי של המצב המעשי אז איכות המוצר תוגדר על ידי הלקוחות כגבוהה וכאשר האומדן מעיד שהמידע על המוצר נתן תיאור לקוי של המצב המעשי אז איכות המוצר תוגדר על ידי הלקוחות כנמוכה .
הלכה למעשה קיימת חשיבות רבה לכך שהמוצר יספק מענה אידיאלי לרצונות של הלקוחות .
על פי (Voros 2006) הדרישות של הצרכנים למוצר ספציפי תלויות בעיקר במחיר ובאיכויות הביצועים שלו. בכדי שהחברה תהיה אטרקטיבית בעיני הצרכנים אז עליה להיות מודעת לכך שגידול בידע היצרני מקטין את העלויות של מחלקת היצור אך גם מצריך את החברה לדאוג לשיפור איכויות המוצר וזאת משום שעם הזמן מתחרים יוכלו להציע מוצרים המאופיינים באיכויות זהות. התפוקתיות ואיכויות הידע יכולים להתפתח דרך למידה אוטונומית המאופיינת ביכולות השפעה גבוהות.
ניתן לומר כי התפוקתיות ואיכויות הידע ביחס למוצר יכולים אפילו לקדם מוצרים שהנם בעלי שם מותג איכותי המביא להתחברות הולמת בין הצרכנים לבין המוצרים המשויכים למותג הרלוונטי. אינדיקציה לגבי יעילות השילוב של מוצר איכותי עם שם מותג ידוע ניתנת על ידי 
(Ming-Sung & Shui-Lien Chen et. al., 2007) הסבורים כי שונות בתפיסות ביחס לאיכויות המוצר ומחירו בין מותגים בינלאומיים לבין מוצרים בעלי תוויות פרטיות נחקרו רבות. איכות נתפסת מיוחסת לשפיטת הצרכנים ביחס למצוינות או עליונות. חברות שמייצרות מוצרים איכותיים הנם נתפסים כבעלי עליונות ביחס להצעת מוצרים שמתוכננים ביעילות דרך תהליך תפעולי יעיל המבוסס על רמה טכנולוגית גבוהה וכ"ו. בהשוואה למוצרים בעלי תוויות פרטיות , מותגים בינלאומיים שהנם בעלי רמת היכרות גבוהה בקרב הצרכנים בכל האומה הנם יותר איכותיים בעיצוב המוצר ויותר יעילים בתהליך הייצור והטכנולוגיה. לכן הם נתפסים כבעלי התאמה רבה יותר לייצר מוצרים אטרקטיביים. כתוצאה מכך איכות המוצרים שלהם הנה נתפסת כנעלה. בעקבות הבנת נקודת החולשה הזו של מוצרים בעלי תוויות פרטיות ביחס למותגים הבינלאומיים, בשנים האחרונות חל שיפור באיכויות הייצור של תוויות פרטיות אלו. למרות זאת, עדיין מרבית המחקרים מעידים על עדיפות באיכויות המוצרים המשויכים למותגים בינלאומיים ולא לתוויות פרטיות.
 
על פי (Dawar & Parker 1994) מתוך (Alhabeeb 2007) גם הספרות השיווקית וגם הספרות הכלכלית גילו כי סימנים או גורמים , משרתים במיוחד כאמצעים להערכת איכות המוצר כאשר:
 
1) יש צורך להפחית את רמת הסיכון הנתפס של רכישה .
2) הצרכן חסר מומחיות ובעקבות כך את היכולת להעריך איכויות מוצר.
3) רמת מעורבות הצרכן נמוכה.
4) איכות אובייקטיבית הנה מורכבת מדי להערכה או שהצרכן אינו בעל הרגלים להשקיע זמן בהערכת איכויות.
5) קיימת העדפה לחיפוש מידע והצורך במידע.
 
Alhabeeb M. (2007)."Consumers Onsumers'   Cues for Product Quality: an Application of the  Signaling  Theory". Allied Academies International Conference. Academy of Marketing Studies. Proceedings. 12, 1-6.
 
Ming-Sung C.J & Shui-Lien Chen L. & Ying-Chao J. & Wang E. (2007)." Do consumers perceive differences among national brands, international private labels and local private labels? The case of Taiwan".The Journal of Product and Brand Management. 16, 368-384.
 
Voros J. (2006) ." The dynamics of price, quality and productivity improvement decisions".  European Journal of Operational Research. 170,  809-823 
 
 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל